כ-2,000 חיות בר נדרסות מדי שנה בארץ וזאת על פי מקרים מדווחים בלבד. הערכות החוקרים מדברות על כ-10,000 מקרים בשנה. רבות מהן נפגעות בנוסף עקב קיטוע שטחים, שמקשה עליהן למצוא מקורות מזון, בני זוג ודרכי מילוט בטוחות.
המלחמה האחרונה החמירה את המצב, עם מעל 340 אלף דונם של שטחים פתוחים ושמורות טבע שנשרפו כליל - שטח שגדול פי כמעט 7 משטחה של תל אביב. חיות הבר נסו על נפשן מהשטחים שנשרפו, אך מצאו עצמן על הכבישים, שם הן נפגעות ונדרסות.
לשם כך, הוקמה עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר" שפועלת לשיקום אוכלוסיות חיות בר דרך קידום קישוריות בין שטחים פתוחים וצמצום דריסות. מומחי העמותה מגיעים מתחומי הזואולוגיה, האקולוגיה, אדריכלות הנוף והתכנון הסביבתי, ופועלים ליישום פתרונות אפקטיביים לצמצום דריסות ולמניעת קיטוע בתי גידול, תוך הנגשת הידע והמומחיות שלהם והובלת פרויקטים מקומיים.
הצוות של העמותה הספיק תוך פרק זמן קצר לקדם פתרונות מעשיים וחדשניים. "עד לפני שלוש שנים לא פיתחתי מודעות לנושא, אבל בתקופת הקורונה נחשפתי ליותר ויותר מקרים בהם חיות הבר נדרסו בכבישי ישראל. גיליתי להפתעתי שדווקא בכבישים פחות סואנים אחוז הדריסות גבוה יותר מאשר בכבישים סואנים, מהסיבה שבכבישים בהם אין תנועה רציפה בעלי החיים חשים יותר 'בבית', מה שגורם להם לנוע בחופשיות רבה יותר על הכבישים, בשונה מבעלי חיים בקרבת כבישים סואנים, שם הם נרתעים מתנועת כלי הרכב", אומרת מאיה סיגל, מייסדת ויו"ר העמותה, שמעידה על עצמה כמי שאוהבת מאוד טבע וחיות, אשר מקדישה כמעט את כל זמנה הפנוי למענן.
סיגל הוסיפה: "הדאגה לחיות הבר הניעה אותי להקים את עמותת 'מעברים בטוחים לחיות בר'. יש כל כך הרבה גורמים להכחדת חיות בר, ולכן אנחנו ב'מעברים בטוחים לחיות בר' דואגים שיהיה גורם אחד פחות. לקחתי הפסקה מעולם ההייטק שממנו אני מגיעה, במטרה לקדם את העמותה ופעילותה. יש לנו צוות של שבעה אנשים שפועל באופן יומיומי, כשבנוסף אליו ישנו צוות של מומחים, אשר מייעץ לנו בתחומים הנוגעים להצלת חיות הבר".
4 צפייה בגלריה
מאיה סיגל (שנייה מימין) עם חברי עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר"
(צילום: באדיבות עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר")
צוות המומחים אותו ציינה סיגל, כולל את אקולוג חיות הבר ד"ר מוטי צ'רטר ממכון המחקר שמיר ומבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, שפרסם מחקר שבוחן את הקשר בין גודל האוכלוסייה לדריסות של תנשמות, וכרגע מנהל מחקר נוסף על הנוכחות של רעלים בחיות בר, באמצעות בדיקת טורפים יונקים וציפורים שנדרסו.
ד"ר דניאל מטקלף נמנה גם הוא על צוות המומחים, כשאת עבודת הדוקטורט שלו הקדיש לבחינת תהליכי עיצוב המתייחסים לצרכים של חיות בר בסביבות בנויות ולתפקיד העיצוב באינטראקציות אדם-חיה. כיום, עוסק ד"ר מטקלף בפרויקטים של שיקום אקולוגי, תכנון ועיצוב מוכוון טבע, בהוראה ובמחקרים על עיצוב עבור בעלי חיים, יחסי אדם-טבע ושימור המגוון הביולוגי. ד"ר דן מלקינסון הוא השלישי בצוות המומחים, שכן הוא חוקר את תחום האקולוגיה והשפעות פעילות אנושית על דפוס הפעילות של חיות בר באוניברסיטת חיפה.
למרות שהעמותה הוקמה רק במאי 2023, אנשיה לא נחים לרגע ועמלים על שני פרויקטים מרכזיים. הראשון שבהם הושק לפני חודשים ספורים, שבו נוצר בוט שנועד לדיווח על דריסות חיות בר, במטרה לאסוף נתונים בזמן אמת מהשטח ולהוות כלי חשוב לפיתוח פתרונות מבוססי נתונים.
"הדיווחים שנמסרים נועדו לגשר על הפער שבין המידע הקיים על דריסות ברשות הטבע והגנים לבין ההערכות של המדענים. רק באמצעות קבלת מדגם מייצג ותמונה אמיתית של מה שקורה בשטח, ניתן יהיה להפעיל מנוף לחצים על מקבלי ההחלטות, על מנת שהם יפעלו בנושא. כמו כן, יש פה ממד של מדע אזרחי, שהוא תחום שזוכה לתנופה רבה כיום ותורם רבות לקהילת המחקר שלא מספיקה לבדה כדי לאסוף נתונים מהשטח", מסבירה סיגל. "כדי שנצליח במשימה, עלינו תחילה לאסוף נתונים מדויקים: כמה חיות בר נדרסות, באיזה סוג חיות מדובר ובאילו מיקומים זה קורה. ככל שבידנו יהיו יותר נתונים, נוכל למצוא פתרונות יעילים יותר בשטח ולמגר את התופעה".
הפרויקט השני שעליו עומלים חברי העמותה, הושק בימים האחרונים וזכה לשם "חיות וקהילות" - תוכנית קהילתית למניעת דריסות חיות בר ושמירה על מינים בסכנת הכחדה. במיוחד בימים קשים אלה, שיקום אוכלוסיות חיות הבר שנפגעו מנזקי המלחמה הוא מטרה עליונה. על כן, עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר" פיתחה תוכנית קהילתית ייחודית לשיקום אוכלוסיות חיות הבר בדגש על מניעת דריסות באזורים בעלי חשיבות אקולוגית.
התוכנית מוצעת במחיר כולל של 35,000 שקל, עם סכום התחלתי שניתן מטעם העמותה כדי להתניע את הפרויקט (בסך 5,000 שקלים), ל-10 המועצות בעלות הדירוג הגבוה ביותר מבחינת הקריטריונים שנקבעו (מספר דריסות גבוה, מספר גבוה של חיות בר בסכנת הכחדה ומספר שמורות טבע), על בסיס ניתוח נתונים ומחקרים שערכו אנשי העמותה.
4 צפייה בגלריה
רותי הצבועה, שהייתה מסתובבת באופן קבע במודיעין, אך נדרסה למוות על כביש 443
(צילום: יובל דקס, החברה להגנת הטבע)
"נכון לעת הזו, אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך ומקווים לרתום מועצות רבות למאמץ החשוב. חשוב לי להדגיש כי ניתן לצמצם את הדריסות והפגיעה בחיות הבר לא רק באמצעות גשרים ייעודיים ותעלות (שעלותן גבוהה ונאמדת בכ-12 מילון שקלים ו-5 מיליון שקלים, בהתאמה). ניתן לעשות זאת בעלות נמוכה יותר ובהקפדה על סגירת פחים, צמצום תאורה, פתחים ייעודיים לחיות בר בגדרות של יישובים ושדות חקלאיים, התאמה של מעברי מים בכבישים לצורכיהן של חיות הבר ואף צמחייה שעשויה לסייע בניתובן הרחק מהכבישים", מסבירה סיגל.
היא ראתה במו עיניה כיצד עושים זאת נכון בקוסטה ריקה, שם מגבילים את מהירות הנסיעה בקרבת שמורות טבע. "אנו זקוקים למתנדבים שישמשו כשגרירי הבר שלנו, יפיצו את בשורת המוקד, ייצרו שיתופי פעולה עם עסקים מקומיים שיכולים לתרום לפרסום, יפרסמו את המוקד בסביבתם, ברשתות החברתיות וקבוצות הוואטסאפ המקומיות ויסבירו כיצד להשתמש בו למדווחים חדשים - מדובר בתחושת שליחות וסיפוק מובטחת".
לפרטים נוספים על פעילות העמותה ולסיוע:
