ארגונים בינלאומיים, כבר אומרים חד משמעית: שמירה על הטבע ושיקומו, הם חלק הכרחי וקריטי בסל הכלים למיתון שינויי האקלים ולהתמודדות עם והשלכותיו. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם, ומאופיינת בגידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית גבוהים. כתוצאה מכך, תהליכי פיתוח ובנייה נוגסים עוד ועוד משטחי הטבע הפתוחים בישראל, ומהווים אתגר בשמירה עליהם ובשיקומם, על איכותם ורציפותם. המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי, הם שתי פנים, של אותו האירוע.
שינויי האקלים והשלכותיו בישראל, צפויים להיות חמורים מהממוצע העולמי. כבר כיום, ההתחממות הממוצעת בישראל, עומדת על 1.4 מעלות צלזיוס, בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, ועד סוף המאה, צפויה אצלנו ירידה של יותר מ-150 מ"מ, בכמות המשקעים השנתית, ביחס לממוצע השנתי בשנים 1990-1961.
כיום, רוב תשומת הלב בתחום האקלים בישראל מכוונת להפחתת פליטות, באמצעות אנרגיות מתחדשות, דבר חשוב כשלעצמו, אולם בעולם גוברת ההבנה המדעית, שכדי להגביל את החימום הגלובאלי ולהיערך לשינויים - לא מספיק להעביר את משק האנרגיה למקורות מתחדשים, ויש לשלב פתרונות שיספחו ויסלקו גזי חממה מן האטמוספירה.
חלון ההזדמנויות ליישום פתרונות לספיחת פחמן הוא קצר, ובעוד פתרונות טכנולוגיים לא קרובים להבשלה, הטבע מציע פתרון זמין לספיחת פחמן, בהיקפים גדולים, לצד תועלות בתחום היערכות לשינויי האקלים ולשמירה על הטבע.
איך הטבע יכול לסייע לנו ?
ראשית, למערכות טבעיות יש יכולת לקלוט פחמן דן חמצני וכך להשפיע על כמות הפחמן שמגיעה לאטמוספירה. תהליכים של הפחתת רמות הפחמן באטמוספירה, הם תהליכים מורכבים, המתבצעים באופן טבעי ויעיל מאוד על ידי המערכות הטבעיות. בעוד שכ 50% מכמות פליטות הפחמן נותרות באטמוספירה, את החצי השני מכמות הפחמן הטבע יכול לקבע ולאצור במארגי פחמן טבעיים - בקרקע, בים ובצומח. במילים אחרות, האקלים והטבע מחוברים ביניהם דרך "מחזור הפחמן" (CARBON CYCLE) , וביחד יוצרים את התנאים האקלימיים לחיים על פני כדור הארץ.
שנית, שינויי אקלים יגרמו להגברת אירועי קיצון - שיטפונות, בצורות, אירועי טמפרטורות קיצוניות - ואילו למערכות הטבעיות - לנחלים, לצמחייה, לקרקע לעצים - יכולת למתן אותם. זאת, דרך תהליכים שונים המתרחשים בטבע. צמחיה מתאימה, עצים, שמירה על תוואי נחלים טבעי ועל שטחים פתוחים - הם בעלי יכולת בהורדת טמפרטורה לוקאלית, מיתון שיטפונות, הטבת איכות מקורות המים, שמירה על עתודות המים התת קרקעיים, ועוד.
אלא שכל השירותים שצוינו, ניתנים לנו כאשר המערכות הטבעיות בריאות. כאשר המערכות הטבעיות פגועות והרוסות מבנייה, תשתיות, ציד ודיג יתר, זיהום - הן יוצאות מאיזון, לא מסייעות להתמודדות עם שינוי האקלים אלא להיפך - הן הופכות לגורם שמאיץ פליטת גזי חממה: ייבוש קרקעות, איבוד בתי גידול, איבוד מקורות מים וחימום עודף. לכן, שמירה ושיקום בריאותן של המערכות הטבעיות היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה.
המערכות הטבעיות ושינויי האקלים בישראל
למרות שישראל קטנה מאוד היא דווקא נמצאת בנקודת מפתח להיות מובילה בעולם בתחום של שיקום טבע - ישראל ברוכה במגוון עצום של בתי גידול מגוונים, אזורי אקלים ומגוון סוגי קרקעות ותצורות מסלע. כתוצאה, ישראל נחשבת מוקד למגוון ביולוגי ברמה עולמית, כאשר שטחה הינו חלק מ-2% משטחי היבשות שנמצאו כחשובים ביותר למגוון הביולוגי העולמי. שפע זה מאפשר התנסות, ניהול ויישום פתרונות מבוססי טבע.
הסדרה ושליטה על שטחים גדולים ורציפים, לטובת קיומן של מערכות טבעיות, ניתנות אך ורק על ידי ממשלת ישראל, שראייתה מקיפה וביכולתה לענות על צרכי הפיתוח בפגיעה מינימלית. הכללים הראשונים במעלה אותם אמורה להציב יהיו: 1. שמירה על מגוון ביולוגי על ידי וייצוגיות של לפחות 30% ייצוג של בתי גידול בשטחים מוגנים 2. שמירת שטחים גדולים. 3. שמירת רציפות שטחים פתוחים ומניעת קיטוע.
מגוון ביולוגי דורש מעצם טבעו ותפקידו, שטחים גדולים ורציפים. ככל שהשטח גדול ונעדר קיטועים, כך יועצם תפקידו בקיבוע פחמן ובמיתון תופעת ההתחממות.
האו"ם הכריז על העשור הקרוב, החל מ-2021, כ''עשור השיקום האקולוגי''. בישראל, מראה ניתוח ראשוני, כי בחלק מהמערכות האקולוגיות שאינן מיוצגות כיום בצורה מספקת במערך השטחים המוגנים, לא נותר כמעט שטח טבעי, ועל כן שמירתן מחייבת שיקום שטחים שכיום נמצאים תחת שימושי קרקע המצמצמים משמעותית את תפקודם כבית גידול. יש למפות לאתר ולהתחיל בתהליכים של שיקום שטחים פתוחים שיש להם פוטנציאל לסייע בהתמודדות עם שינוי האקלים.
יש לקדם תוכניות אגניות לשיקום נחלים ופתרונות מבוססי טבע, כחלק מהפתרונות לניהול נגר וסיכוני שיטפונות. מערכות הנחלים והמעיינות בישראל הפכה בחלקה הגדול ממערכת טבעית משגשגת לתעלות ניקוז צרות שאינן עומדות בספיקות בעונות הגשומות. יש לפעול לשיקום נחלים, השבת תבניות למצב הקרוב למצבן הטבעי, ייצוב צמחיה, הפסקת זיהומם ומגוון פתרונות מבוססי טבע נוספים כדי להשיב את המערכת למצב שבו תסייע להתמודדות עם שינוי האקלים.
קידום אסטרטגיה לשיקום טבע, להתמודדות עם שינוי האקלים, היא צו השעה, אך היא דורשת שיתוף פעולה בין גורמים רבים והתגברות על מכשולים משמעותיים. אלמנט מרכזי בהגנה על הטבע ושיקומו, הוא איתור והקצאת קרקעות לשם כך. כיום, ישנם שטחים רבים, בעלי רגישות סביבתית גבוהה, אשר מבנה הבעלות שלהם, מונע את ההגנה עליהם ויש לגבש סל פתרונות להתמודד עם בעיה זו. ככל שהשיקום יעשה באופן נרחב יותר ואף חוצה גבולות, כך יגדלו התעלות הרבות שלו; שמירה על החי והצומח, ריאות ירוקות ומרחב טיילות לציבור הרחב והתרומה להתמודדות עם משבר האקלים, יש לבחון בצורה מקצועית ויסודית את ההשלכות והתעדופים של פרויקטים מסוג זה.
על ממשלת ישראל לקבל החלטת ממשלה ולגבש מתווה לפרויקטים של הגנה על הטבע ושיקומו שיש להם בעלי השפעה אקלימית. על ממשלת ישראל לקדם וליישם בטווח הקרוב מדיניות של שמירת טבע כאסטרטגיה להתמודדות עם שינוי האקלים ולהנחות את הגופים המתכננים, את הגופים מנהלי הקרקעות בישראל ואת הגופים המבצעים – ליישם את האסטרטגיה בהקדם.
ד"ר תמרה לב – מנהלת מדינות אקלים, החברה להגנת הטבע
אסף זנזורי – רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע
כנס מקצועי שמובילה החברה להגנת הטבע, יחד עם רשות הטבע והגנים וקרן קונרד אדנאוואר, שיתקיים ב 7 בספטמבר, יעסוק בשיקום טבע, בעידן של שינוי אקלים. בכנס ישתתפו מומחים מאירופה, שותפים שיציגו חזון אזורי, ויתקיים שיח בין מקבלי החלטות וגורמי מקצוע בעלי עניין - על הצורך, ההזדמנויות והאתגרים, של שיקום טבע בעידן של שינוי אקלים.
