מים מים המלח דלפו מתעלת ההזנה של מפעלי ים המלח למניפת נחל צאלים. בשלב זה, אמרו ברשות הטבע והגנים, אין סכנה לשמורת הטבע. עם זאת, ייתכן שהפגיעה עלולה להיות משמעותית יותר.
מבדיקה ראשונית של צוות רשות הטבע והגנים, הדליפה פגעה בעצי אשל וצמחי רכפתן מדברי וככל הנראה גם צמחי פגוניה ויפרוק. באזור הפגוע יש גם עקבות של צבאים ויונקים אחרים, שבאו לאכול מהצמחים שמתו וליהנות מהצל.
אמש (שבת) התקבל דיווח מנציג חברת כימיקלים לישראל (icl) על אירוע הדליפה. צוות מקצועי מרשות הטבע והגנים הגיע למקום במטרה לבחון את הנזקים. ברשות הטבע והגנים אמרו כי בשלב זה נראה כי הדליפות גרמו להעמקת ההתחתרות בערוצים ולפגיעה בצומח כתוצאה מהמלחה של הקרקע. עוד אמרו ברט"ג כי יש חשיבות גדולה לטיפול יסודי בדליפות בשל חשיבותה של מניפת נחל צאלים.
אנשי הצוות המקצועי של רשות הטבע והגנם מצאו עוד בסיור בשטח כי הדליפה קיימת לרוחב רוב שטח המניפה, למעט הערוץ הדרומי ביותר. כמו כן התברר כי זרימת המים חלשה במקור הדליפה ומתגברת במורד הזרימה. באזור הבוצה במזרח יש זרימה חזקה יותר ואף איגום של מי הדליפה. עוד אמרו ברשות הטבע והגנים כי בשלב זה לא נראה שזרימה זו גורמת לסחיפת קרקע בצורה משמעותית.
בסיור נמצא עוד כי צמחייה נפגעה במורד הדליפה, חלקה מוגדרת כערכי טבע מוגנים. כמו כן, אמרו ברשות הטבע והגנים, נצפו עקבות של צבאים, ארנבות, צבוע, שועל ומכרסמים באזור הדליפה. לא ברור אם הם נפגעו.
בנוסף רחפן נשלח למפות את קו הופעת המים ולבחון עד כמה מערבה נמצא קו זה, והאם כולו נמצא על קו גובה אחיד, דבר היכול להעיד על הצפה לאורך כל המניפה. ברשות הטבע והגנים אמרו כי צילום הרחפן יהווה נקודת בקרה לאורך זמן לבחון האם הדליפה נעה מערבה.
המשרד להגנת הסביבה עומד בקשר עם רשות הטבע והגנים ועם היחידה הסביבתית האזורית, וכן עוקב אחר פעולות כי"ל, במטרה לבחון את האופן המהיר ביותר להפסקת הדליפה ולמזעור הפגיעה באזור רגיש זה.
מ-ICL נמסר בתגובה: "עם זיהוי ראשוני של המקרה, הוא דווח לרשויות בהתאם לנהלים וסיבותיו נבחנות. החברה פועלת למתן מענה מהיר ולטיפול מיידי לצמצום החלחול של מי הים".
בית גידול חשוב וייחודי
ברשות הטבע והגנים אמרו כי מניפות הסחף של הנחלים בחוף ים המלח הן בית גידול חשוב וייחודי. בגלל אופי זרימת מי השטפון במניפות יש חי וצומח ייחודי ועשיר במיוחד בהשוואה לשאר בתי הגידול של חוף ים המלח. לדוגמה, עדר צבי הנגב הצפוני ביותר בעולם נמצא שם יחד עם האוכלוסייה הצפונית ביותר בישראל של חרדון צב.
"מניפות סחף הינן תופעה גיאומורפולוגית בעל חשיבות אקולוגית רבה באזורים מדבריים", הסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, בחוות דעת שהוגשה בעקבות בקשת מפעלי ים המלח לחלופות אתרי קידוח. "באזור חוף ים המלח, בתי הגידול החשובים והערכיים הינם מניפות הסחף הפעילות שבהן ניתן למצוא את רוב העצים והשיחים (עיקר הביומסה המעוצה) להם חשיבות עליונה כמזון ולמיקרו-בית גידול (לדוגמא כאתרי צל, מחבוא וקינון). מניפת הסחף מאופיינת כמערכת אקולוגית שבה ערוצי הזרימה משתנים בין שנים וכתוצאה מכך קצב השינוי בו רב, דבר היוצר מערכת דינאמית והטרוגנית בזמן ובמרחב".
ד"ר צוער כתב עוד על המניפות: "בשל הטרוגניות רבה זו יש לראות את בית הגידול של מניפת הסחף כמקשה אחת של מגוון תת בתי גידול". עוד הסביר כי הצומח במניפות הסחף רגיש מאוד לשינויים במשטר הזרימה, וכל שינוי קל בתכסית המניפה יכול לשנות באופן דרסטי את פיזור הצומח ומגוון המינים שבו.
באזור יש מיני צומח חשובים כי עצי שיטה, בהם שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, המספקים כל השנה מזון עשיר במים וחלבון (עלים, פרחים, פירות), וכן שיחי רכפתן מדברי. הצומח במניפות הסחף מספק מזון לעופות שוכני מצוקים שמקורם במזרח אפריקה: כדוגמת עורב קצר-זנב, בולבול וטריסטרמית ים המלח. בנוסף, יש באזור אוכלוסיה של כמה עשרות צבי נגב וגם מיני זוחלים.
