דוח חדש שהוכן בנושא בצורת והשלכותיה, מצביע על מצב חירום חסר תקדים בקנה מידה כלל עולמי, שנגרם בעיקר בגלל בני האדם. תדירות הבצורת גברה משמעותית מאז תחילת המילניום, כאשר עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם נפגעים ממנה מדי שנה. אירועי הבצורת שמורגשים בכל העולם מהווים הוכחה לכך שאף מדינה לא נותרת חסינה מפני הבצורת שהפכה תכופה, חמורה וארוכה הרבה יותר. הדוח התפרסם במהלך ועידת האקלים השנתית של האו"ם (COP28), הנערכת בדובאי.
על פי הדוח, שהוכן על ידי אמנת האו"ם למאבק במדבור (UNCCD), תחת הכותרת "תמונת בצורת גלובלית" - מעטות הסכנות (אם בכלל) שגובות מחיר רב יותר בנפש, גורמות לפגיעה משמעותית יותר מבחינה כלכלית ומשפיעות על מגזרים נרחבים יותר, מאשר אירועי בצורת.
"בניגוד לאסונות אחרים שמושכים תשומת לב תקשורתית, אירועי הבצורת והשלכותיהם עוברים מתחת לרדאר ולא מטופלים כראוי. הנזקים השקטים הללו מותירים אוכלוסיות פגיעות שלמות להתמודד עם המצב לבדן", אמר איברהים תיאו, מזכ"ל ה-UNCCD, שהדגיש בדבריו כי הדוח מהווה קריאת השכמה, שנועדה לזרז את בניית החוסן הגלובלי מפני האיום המתגבר בתדירותו ובחומרתו כחלק ממשבר האקלים שפוקד את העולם.
דבריו של תיאו מתכתבים עם מספר נתונים עגומים בפריסה כלל עולמית, אשר מופיעים בדוח. למשל, 15%-20% מאוכלוסיית סין מתמודדת עם בצורת בינונית-חמורה במאה הנוכחית, כאשר עד לסופה צפויה עלייה של 80% בעוצמתה. בדצמבר 2022, לא פחות מ-23 מיליון בני אדם הוגדרו כחסרי ביטחון תזונתי ברחבי קרן אפריקה (חצי אי במזרח אפריקה, בו נכללות המדינות אתיופיה, אריתריאה, ג'יבוטי וסומליה). הבצורת אשתקד לא פסחה גם על אגן ריו דה פלטה בדרום אמריקה - שפגעה קשות ביבול המקומי והעולמי כאחד - כמו גם על יבשת אירופה בשטח שנאמד ב-630 אלף קמ"ר (שטחן המשוער של איטליה ופולין יחד), כמעט פי 4 מהשטח האירופי שנפגע מבצורת בין 2022-2000.
אם לא די בכך, לא פחות מ-170 מיליון בני אדם בעולם צפויים לחוות בצורת קיצונית אם הטמפרטורות העולמיות הממוצעות יעלו ב-3 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם-תעשייתיות, 50 מיליון יותר מהצפי בתרחיש התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס.
מנתוני הדוח עולה בנוסף כי 70% מגידולי הדגנים באזור הים התיכון ניזוקו כתוצאה מבצורת שחלה בין 2018-2016, בעוד ש-33% משטחי המרעה בדרום אפריקה נפגעו מסיבה זהה. בקרן אפריקה, נרשמו כבר חמש עונות שחונות, דבר שהוביל לבצורת החמורה ביותר של האזור מזה 40 שנה - אירוע חסר תקדים שפגע קשות בפריון החקלאי, גרם לחוסר ביטחון תזונתי ואילץ העלאה של מחירי המזון (85% מכלל נפגעי הבצורת בעולם, חיים במדינות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית, כשבאזור מרכז אפריקה לבדו ישנם 1.2 מיליון בני אדם שזקוקים לסיוע במזון).
הבצורת באפריקה הובילה להפסדים כלכליים של 70 מיליארד דולר ב-50 השנים האחרונות. אבל לא רק שם יש פגיעה כלכלית. בארגנטינה נרשם פיחות של 44% בייצור הסויה (ביחס לחמש השנים האחרונות) - הנתון הנמוך ביותר מאז 1988-1989, או במילים אחרות ירידה משוערת של 3% בתוצר הגולמי של ארגנטינה לשנת 2023. כתוצאה מאירועי הבצורת, ניזוקו גם מאגרי מים רבים בעולם, בין היתר עם שיא שלילי במפלס נהר היאנגצה (הנהר הארוך ביותר באסיה) וירידה במפלס נהרות הריין והמיסיסיפי (הנהר השני באורכו ביבשת אמריקה), מה שגרם לנזקים כלכליים רבים.
פתרונות שהוצעו על ידי מחברי הדוח כללו בין היתר את שיקום הקרקע באמצעות דרכים טבעיות, צמצום פגיעה בשטחים מיוערים והמרת תזונה מבוססת מוצרים מהחי בחלופות ברות קיימא. עוד הומלץ להשתמש בהשקיה בטפטוף כתחליף למערכות ספרינקלרים, כך שייווצר חיסכון במים והגדלת יעילות ההשקיה.
יוזמת שיקום נוף היער האפריקני (AFR100) תשקיע השנה 2 מיליארד דולר בארגונים ביבשת, עסקים ופרויקטים בהובלת הממשלה, במקביל להשקעות נוספות של 15 מיליארד דולר למטרת טיפוח ושיקום שטחים נרחבים עד 2026. תדירות, עוצמת ומשך תקופות הבצורת ברחבי העולם הובילו להשקת ברית החוסן הבינלאומית (IDRA) על ידי מנהיגי ספרד וסנגל בוועידת האומות המאוחדות לשינויי אקלים שנערכה אשתקד בשארם א-שייח' (COP27), בשאיפה לשמש פלטפורמה שיתופית שמטרתה יצירת מומנטום פוליטי וגיוס משאבים להבטחת עמידות בפני בצורת קיצונית.
מחברי הדוח הנוכחי הדגישו כי ההגירה הכפויה נוכח שינויי האקלים גוברת ברחבי העולם, מה שמגביר את הסכסוכים האלימים על מקורות מים ומזון. הבסיס האקולוגי שמאפשר את החיים על פני כדור הארץ נשחק מהר יותר מאשר בכל עת בתולדות האנושות, כך שחלה החובה לצמצם את הנזק האנתרופוגני (השפעות של פעילות האדם על הטבע) ולמנוע את הפיכת כדור הארץ לבלתי ראוי למחייה.
