ספרואידים, כדורי אבן גיר, שנתגלו באתר עוּבָּדׅיַה (Ubeidiya), הנמצא בעמק הירדן סמוך לקיבוץ אפיקים - מקום שבו התיישבו בני אדם מוקדמים לפני כ-1.4 מיליון שנה - מהווים עדות לניסיון השגת גיאומטריה מושלמת. יחד עם זאת, מטרת השימוש בכדורי האבן הללו נשארה לעת עתה בגדר תעלומה.
כדורי אבן גיר (ספרואידים) שהתגלו באתר הפרהיסטורי עובדיה, אשר משמר שרידים מהתקופה הפליאולית התחתונה, ונחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם, עוצבו בניסיון להשיג צורה כמה שיותר עגולה, כשהמטרה שעמדה מאחורי יצירתם נותרה כתעלומה בלתי פתורה עד כה.
כעת, מחקר שנערך בהובלת אנטוון מולייר מהמעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף חוקרים ממכללת תל חי וחוקרים מהמכון IPHES באוניברסיטת רובירה וירג'ילי בספרד ( the Institute of Human Paleoecology and Social Evolution (IPHES-CERCA) and the Rovira and Virgili University), שופך אור חדש על החפצים המסתוריים הללו, תוך מתן תובנות לגבי הכוונות והכישורים של הומינינים קדומים, שיצרו את כדורי האבן המסתוריות.
כדורי האבן הם בין החידות הארכיאולוגיות המרתקות ביותר. השימוש בהם השתרע על פני הזמן הארוך ביותר והם מופיעים באתרים שונים ברחבי אפריקה, אסיה והמזרח התיכון. לצד מחקרים שהציעו שהשימוש בספרואידים היה כאבני קלע, היו גם חוקרים ששיערו כי הם שימשו כדי לחלץ את מח העצמות.
יחד עם זאת, צוות המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Royal Society Open Science שם לו למטרה להבין האם כדורי האבן הללו היו תוצרי לוואי לא מכוונים או שנוצרו במכוון כדי לשמש למטרות ספציפיות. כדי לענות על שאלה זו, נעשה שימוש בשיטות חדשניות לניתוח מודלים תלת-ממדים של הספרואידים, שפותחו במעבדה לארכיאולוגיה חישובית של האוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' ליאור גרוסמן).
באמצעות השיטות הללו ניתן היה לנתח את האוסף של 150 כדורי אבן הגיר מהאתר הפרהיסטורי עובדיה, זאת מבלי לפגוע בהם. לאחר מכן, השתמשו החוקרים בתוכנה ייעודית שפותחה במעבדה כדי לחשב את זוויות פני השטח של כדורי האבן, היכן מרכז המסה שלהם ואת עקמומיות פני השטח של כל כדור. החוקרים גם מצאו דרך חדשה לחשב את מידת הדמיון של הספרואידים השונים בשלבים שונים של הייצור לכדור, וביצעו ניתוח של צלקות הסיתות על פני השטח של כל כדור אבן גיר כדי לקבוע כיצד הוא נוצר.
הספרואידים תוארכו לתקופה שלפני כ-1.4 מיליון שנה ומייצגים את האוסף הגדול ביותר מסוגם מאתר בודד. הממצאים מעובדיה מוכרים כיום כעדות המוקדמת ביותר לתרבות האשלית מחוץ לאפריקה, מה שהופך אותו למקום חיוני לחקר האבולוציה של התעשייה האשלית בקרב הומינינים מוקדמים.
3 צפייה בגלריה
ניתוח הספרואידים שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות בתל עובדיה
(צילום: Royal Society Open Science)
בניגוד לאחת מהנחות המחקר שהייתה מקובלת עד כה, לפיה ייתכן שמדובר בתוצרי לוואי מקריים, צוות המחקר גילה כי כדורי אבן הגיר עברו סיתות מכוון, שכן הפיכת פני השטח שלהם לחלק יותר דרש כישורי סיתות יוצאי דופן וסימון מטרה ברורה מראש. תגלית זו מאתגרת את האמונות הקיימות לגבי היכולות של ההומינינים המוקדמים.
בעוד שבאופן מסורתי נחשבים כלי אבן בעלי שתי שפות חדות מסותתות כמייצגים את העדות המוקדמת ביותר להומינינים שיצרו חפצים מאבן בעלי צורות מכוונות וסימטריות, הרי שהייצור המכוון של עצמים דמויי כדור בתל עובדיה מעידים על כך שלהומינינים המוקדמים מלפני 1.4 מיליון שנה הייתה את היכולת ליצור גיאומטריה סימטרית בדמות כדורים עגולים.
בהקשר זה, ספרואידים מעט יותר קדומים התגלו באתרים באפריקה. במידה וניתן ויתגלה כי הם נוצרו באותו האופן כמו אלה שהתגלו בעובדיה, הרי שהם יהיו לעדות הקדומה ביותר להשגת צורות סימטריות מאבן בידי הומינינים מוקדמים. בשורה התחתונה, גם בלי לדעת למה שימשו הספרואידים בחיי היומיום של ההומינינים המוקדמים שיצרו אותם, הרי שלממצאי המחקר יש השלכות רבות חשיבות, שכן המחקר פותח אפיקים חדשים להבנת היכולות הקוגניטיביות וההישגים הטכנולוגיים של אבותינו הרחוקים.
