גם שונית האלמוגים במפרץ אילת נפגעה מהתחממות כדור הארץ: לראשונה אי פעם נצפה בצפון מפרץ אילת אירוע משמעותי של הלבנת אלמוגים (coral bleaching). מחקר על הלבנת האלמוגים מתפרסם היום (ג') בכתב העת אקולוגיה וסביבה, כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. את המחקר המקיף ערכו ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, ושני חוקרים מהמכון הבין־אוניברסיטאי למדעי הים באילת - ד"ר יונתן שקד ופרופ' מעוז פיין.
החוקרים מסבירים כי אירוע ההלבנה נגרם בשל שינויים קיצוניים בתנאים הסביבתיים, בעיקר עלייה חסרת תקדים של טמפרטורת מי הים, דבר שמדגיש את רגישותן ושבריריותן של שוניות האלמוגים למשבר האקלים. כאשר טמפרטורת המים עולה מעל סף קריטי, הסימביוזה בין האלמוגים לבין האצות הזעירות (זואוקסנטלות) החיות בתוכם מפסיקה להתקיים והן נפלטות מהאלמוגים. אמנם האלמוגים יכולים לשרוד באופן זמני, אך הם סובלים ממשבר אנרגטי חמור (מרעב), וחשיפה ממושכת לטמפרטורות גבוהות עלולה להוביל לתמותה נרחבת.
מחקרים רבים מראים שאלמוגי מפרץ אילת ידועים בחוסן (resilience) הטבעי הייחודי שלהם לעלייה בטמפרטורת מי הים ולתופעת הלבנת האלמוגים שנלווית לה. חוסנם של אלמוגי מפרץ אילת הוא תוצאה של סלקציה ארוכת שנים שמתרחשת בדרום ים סוף, באזור מְצָרֵי באב אל־מנדב, לטובת אלמוגים עם עמידות גבוהה לחום. הטמפרטורות הגבוהות השוררות באזור זה מאפשרות רק לאלמוגים בעלי עמידות גבוהה לחום להיכנס מהאוקיינוס ההודי לים סוף.
ד"ר זבולוני הסביר: "קיץ 2024 היה חסר תקדים והביא לעומס חום חריג, עם טמפרטורות מים שהגיעו לשיא של 31.9 מעלות צלזיוס וערכי טמפרטורה יומיים מרביים שעמדו על יותר מ-30 מעלות במשך חודשיים רצופים במפרץ אילת. מניתוח נתוני לוויין שמפורסמים על ידי המינהל האוקיאני והאטמוספירי הלאומי (NOAA), מצאנו שעומס החום המצטבר ששוניות אילת חוו במהלך קיץ 2024 היה גבוה פי 3.75 מזה שגורם לאירועי הלבנה חמורים בשוניות אחרות בעולם. כלומר, אף על פי שהחוסן של אלמוגי מפרץ אילת גבוה וייחודי ברמה העולמית, מסתבר שגם לו יש קו אדום, וסביר שמערכת השונית הגיעה השנה לנקודה קריטית מדאיגה מאוד".
התגובה הבלתי נמנעת של אלמוגי מפרץ אילת לטמפרטורות קיצוניות אלה התבטאה בפעם הראשונה בהלבנה של מיני אלמוגים רבים, ובימים אלה רשות הטבע והגנים מבצעת סקרים שיסייעו להבין את היקף התופעה ואת שיעור ההתאוששות והתמותה של האלמוגים שהולבנו. ד"ר זבולוני הדגיש: "ישנם גם גורמי הפרעה מקומיים רבים, שעלולים לפגוע בחוסן הטבעי של אלמוגי מפרץ אילת. מבחינת איכות המים, למשל, לשילוב של טמפרטורות גבוהות וזיהום הים בחנקות יש השפעה קריטית על רגישות אלמוגים לתופעת ההלבנה".
כיום, קיימת חריגה מכמות החנקות שמוזרמות מהחוף הישראלי לצפון מפרץ אילת (כגון תמלחות שהן מי הפלט של תהליך ההתפלה ושל חקלאות ימית) ומופעלים לחצים להגדיל את החריגה. בהינתן העלייה הנצפית בטמפרטורות פני הים והתדירות הגבוהה והבלתי צפויה של גלי חום, כל חריגה בכמות החנקות מסכנת באופן ישיר את שוניות האלמוגים, מכיוון שהן מעלות בצורה ניכרת את ההסתברות לאירוע הלבנה חמור.
במקרים רבים כאשר מערכות אקולוגיות ימיות נתונות לתנאים קיצוניים (כגון עומס חום וגורמי עקה מקומיים) ו"נדחפות" אל נקודה קריטית, התגובה עלולה להיות חריפה ופתאומית, כפי שקורה באזורי שונית רבים בעולם, ולאו דווקא התדרדרות ארוכה וליניארית. במקרים אלה, היכולת לחזור למצב ההתחלתי לרוב אינה קיימת, בייחוד לנוכח התנאים האקלימיים המשתנים שאינם בשליטתנו המידית, ועומס גורמי ההפרעה שלרוב גדל עם הזמן.
עד כה נראה שהלבנת האלמוגים שנצפתה באילת לא הגיעה למצב חמור, אולם מוקדם לקבוע מה יהיו תוצאותיה בטווח הארוך. ד"ר זבולוני הסביר: "בהינתן החוסן הייחודי שיש לשוניות האלמוגים במפרץ אילת המקנה להן חשיבות מיוחדת בקנה מידה בינלאומי, על מדינת ישראל מוטלת האחריות להפחית ככל שניתן גורמי הפרעה מקומיים ולשמור על איכות המים במפרץ אילת. מאמצי שימור מקומיים עשויים לשמר את החוסן הטבעי שיש לאלמוגי אילת לא רק כנכס לאומי, אלא גם כנכס בין־לאומי לנו ולדורות הבאים".