ארכיאולוגים חשפו את העדות המדעית המוצקה הראשונה, שמצביעה על חצייתם של הוויקינגים את הים הצפוני - ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורבגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה - מסקנדינביה לבריטניה. לפי העדויות, הוויקינגים חצו את הים הצפוני בספינות כשעליהן גם סוסים, כלבים ובעלי חיים אחרים, כבר במאה התשיעית לספירה.
4 צפייה בגלריה
חפירת תל קבורה ויקינגי באתר הקבורה הית' ווד שבמחוז דרבישייר
(צילום: Julian Richards, University of York)
מחקר שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE והובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת דרהאם הממוקמת בצפון-מזרח אנגליה והאוניברסיטה החופשית של בריסל בבלגיה, בדק שרידי אדם ובעלי חיים מאתר הקבורה הבריטי היחיד שנודע ככזה בו נשרפו גופות ויקינגים, ששמו הית' ווד (Heath Wood), הנמצא במחוז האנגלי דרבישייר (Derbyshire).
כחלק מעבודת השטח באתר נבחנו איזוטופים של היסוד הכימי סטרונציום, שאותו ניתן למצוא ביחסים שונים ברחבי העולם, תוך שהוא מספק טביעת אצבע גיאוגרפית לתנועות בני אדם ובעלי חיים. בסך הכל, ניתחו החוקרים יחסי סטרונציום בשרידים של שני מבוגרים, ילד אחד ושלושה בעלי חיים מאתר הקבורה הית' ווד. סטרונציום נמצא באופן טבעי בסלעים, באדמה, במים ואף בצמחים. כאשר בני אדם ובעלי חיים אוכלים את הצמחים הללו, הסטרונציום מחליף סידן בעצמותיהם ובשיניים שלהם. מכיוון שיחסי הסטרונציום משתנים באזורים שונים בעולם, טביעת האצבע הגיאוגרפית של היסוד שנמצא בשרידי אדם או בעלי חיים יכולה כאמור לעזור בהבנת המקום ממנו הגיעו או היכן התיישבו.
4 צפייה בגלריה
עצמות אדם ובעלי חיים שהתגלו באתר הקבורה הית' ווד שבמחוז דרבישייר
(צילום: Julian Richards, University of York)
שרידים שנבדקו קשורים ככל הנראה לצבא הוויקינגי הגדול, קואליציה של לוחמים סקנדינביים אשר התאחדו בשנת 865 לספירה לצורך פלישה לאיים הבריטים, שהורכבו אז מארבע הממלכות האנגלו-סקסוניות. "זוהי העדות המדעית המוצקה הראשונה לכך שסקנדינבים חצו כמעט בוודאות מלאה את הים הצפוני עם סוסים, כלבים ואולי גם עם בעלי חיים אחרים כבר במאה התשיעית לספירה, מידע שיכול להעמיק את הידע שלנו על הצבא הוויקינגי הגדול", אמרה טסי לופלמן, דוקטורנטית מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת דרהאם ומהמחלקה לכימיה באוניברסיטה החופשית של בריסל, שלקחה חלק במחקר.
"הכרוניקה האנגלו-סקסית, קובעת שהוויקינגים לקחו ללא רשות את סוסי המקומיים במזרח אנגליה כשהגיעו לשם לראשונה, אם כי ברור שזה לא היה כל הסיפור, שכן סביר להניח כי הם הובילו בעלי חיים לבריטניה כשהגיעו לשם על גבי ספינות", הוסיפה לופלמן שציינה כי הדבר גם מעלה שאלות לגבי החשיבות של בעלי חיים ספציפיים עבור הוויקינגים.
4 צפייה בגלריה
חלק ממגן לוחם ויקינגי שנמצא במהלך החפירות בתל הקבורה בהית' ווד שבמחוז דרבישייר
(צילום: Julian Richards, University of York)
הסטרונציום בשרידי אחד המבוגרים ובשרידי הילד הראו כי ייתכן שהגיעו מדרום או מזרח אנגליה או מאזורים אחרים באירופה, לרבות דנמרק ודרום-מערב שבדיה שהיו מחוץ לאזור המגן הבלטי (אזור המכסה את נורבגיה ומרכז וצפון שבדיה). לעומת זאת, יחסי הסטרונציום בשרידיו של אדם מבוגר אחר ושל החיות - סוס, כלב ומה שהארכיאולוגים מניחים כי היה חזיר - רמזו על כך שהגיעו מאזור המגן הבלטי, מלבד שרידי החזיר שהובא מסקנדינביה.
כלל השרידים שאותרו, נשרפו כאמור באותה העת ונקברו יחד ללא הבדל בין עצמות אדם לעצמות בעלי חיים בתל קבורה, הליך שלדברי החוקרים נקשר עם מנהג טקסי סקנדינבי, בתקופה שבה שריפת גופות לא הייתה נהוגה בבריטניה. "המחקר שלנו מצביע על כך שאנשים ובעלי חיים בעלי היסטוריות ניידות שונות קבורים בהית' ווד, מה שמתיישב עם כך שהרכב הצבא הוויקינגי הגדול מורכב מאנשים שהגיעו מחלקים שונים של סקנדינביה או מהאי הבריטי. למעשה, מדובר על ניתוח הסטרונציום הראשון של שרידים שנשרפו בראשית ימי הביניים בבריטניה - שיטה מדעית שביכולה ניתן לשפוך אור נוסף על תקופה זו בהיסטוריה", הסבירה פרופ' ג'נט מונטגומרי, מהמחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת דרהאם, שנמנתה על צוות המחקר.
"שטיח באייה, עבודת רקמה מ-1077, שנמצאת כיום במוזיאון בעיר הצרפתית באייה שבנורמנדי, מהווה תיעוד להשתלשלות האירועים עד קרב הייסטינגס (שנערך ב-14 באוקטובר 1066 מצפון להייסטינגס שבדרום אנגליה), בעקבותיו השתלטו הנורמנים על אנגליה. זוהי הדוגמה המדעית הראשונה לכך שלוחמים ויקינגים העבירו סוסים לאנגליה ומראה עד כמה מנהיגים ויקינגים העריכו את הסוסים והכלבים האישיים שלהם, עד כדי כך שהם הביאו אותם מסקנדינביה ואף נקברו איתם", אמר פרופ' ג'וליאן ריצ'רדס, מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת יורק, שהיה שותף למלאכת החפירה בבית הקברות הוויקינגי הית' ווד.
