השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג פירסמה הבוקר (יום ב') את עמדת המשרד בנוגע להמשך קידום אנרגיית רוח בישראל. זאת, לקראת הדיון בוועדה לתשתיות לאומיות בנוגע לתוכנית של חברת אנלייט להקים 11 טורבינות רוח נוספות בעמק הבכא שברמת הגולן.
"קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת הוא חשוב, אך גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל", אמרה השרה זנדברג. "לאור קצב קידום הקמת הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה באזורים שבהם אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף - יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ולמשך חמש השנים הקרובות, ובזמן זה לבחון את ההשפעות המצטברות על בעלי הכנף והמערכות האקולוגיות".
השרה פנתה במכתב לשרת האנרגיה קארין אלהרר ולשרת הפנים איילת שקד - ובו הבהירה את עמדת המשרד כי בעוד שתרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה יחסית למשק האנרגיה המתחדשת, עלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות. "על מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספירה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו, ועוד, המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".
לדברי השרה להגנת הסביבה, הבנה זו הובילה לצורך לבחון היטב ולכמת את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מקידום אנרגיית רוח בישראל. "הדברים נשקלו בכובד ראש ובשיתוף רחב של גורמי המקצוע במשרד", ציינה זנדברג, "והמסקנה בעת הזו היא שלאור קצב קידום הקמתן של הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה בכל האזורים שבהן אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף, המשרד סבור שיש לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת ולהימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ובמשך חמש השנים הקרובות, שהוא הזמן שהמשרד מעריך שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות".
"מדינת ישראל צריכה להשקיע את עיקר משאביה ומחקריה בניצול יעיל של אנרגית השמש ואגירתה קרוב לנקודות הצריכה", ציינה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בעמדה המקצועית שצורפה למכתב השרה.
אתמול פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי ניסוי של מערכות בקרה, שנועדו להתריע ולהשבית את הטורבינות בזמן שעופות נמצאים באזור, שערכה חברת אנלייט בשיתוף רשות הטבע והגנים, נכשל כישלון חרוץ. עד עתה מאות בעלי כנף נפגעו מהטורבינות בצפון הארץ. למרות זאת מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, איתן פרנס, פנה לוועדה וטען כי ההתנגדויות של הארגונים הירוקים, בהם גם החברה להגנת הטבע, היא "סדרתית". "המאבק 'הירוק' בפרוייקט עמק הרוחות הוא דוגמה למאבק שעתיד להביא לעתיד שחור", כתב פרנס. "דווקא עכשיו, על רקע הזינוק במחירי החשמל בארץ ומשבר האנרגיה העולמי, יש צורך בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים ונקיים שיאפשרו לישראל ביטחון אנרגטי וירוק".
גם ארגון גרינפיס ישראל פרסם את העמדה שלו, לפיו קידום טורבינות רוח באזורים רגישים מבחינת ערכי הטבע או צמודים ליישובים, מהווה "איוולת". לדברי מנהל גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, "1 טורבינות רוח מוסיפות מעט חשמל ירוק לישראל, אך הרבה מכאוב לאזור. זהו סימפטום של מדיניות ישראלית הנבנית טלאים טלאים ללא תכנון מראש".
בישראל פועלות כיום מספר חוות טורבינות רוח: חווה ברמת סירין ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטר, וחווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטר. חווה נוספת היא חוות עמק הבכא, שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ 136 מטר והיא פעילה מינואר 2022. בנוסף מתוכננים לקום עוד כ-15 מתחמי טורבינות רוח בינוניות וגדולות הכוללות כ-200 טורבינות, העתידות לספק כ-600 מגה-וואט על שטח של כ-1,150 דונם. הטורבינות המתוכננות היום, רוח בראשית ועמק הרוחות מגיעות לגובה של עד כ-180 עד 200 מטר. על פי היעד הממשלתי שנקבע ל-730 מגה-וואט, כבר היום, התוכניות הקיימות והמקודמות מהוות מעל 80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "ייצור חשמל מאנרגיית רוח מהווה אנרגיה נקייה, שאינה מזהמת, אינה מתכלה, תורמת לגיוון תמהיל האנרגיה לייצור חשמל בישראל, מקטינה את פליטת הפחמן הדו-חמצני, תורמת משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ ומחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל. התוכניות שבתכנון צפויות להוסיף למשק האנרגיה עשרות מגה-וואט של חשמל נקי, על מנת להגיע ליעדים אותם קבעה הממשלה (והמשרד להגנת הסביבה ביניהם) של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. אנרגית הרוח בישראל מהווה אנרגיה משלימה לאנרגיה הסולארית, כיוון שהיא מייצרת חשמל בזמנים שאין שמש, ובהם צריכת החשמל גבוהה. מדובר בצעד הכרחי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030 ו-2050".
