החל ממוזיקה שמרגיעה את נשמתנו, דרך הצפצופים המעצבנים של הטלפון ועד לדפיקות הפטיש של השכן שהחליט שהשעה הכי טובה לשפץ את הבית היא 14:30 ביום שבת. חוש השמיעה שלנו עובד ללא הפסקה. עם זאת, לא כל צליל שמגיע לאוזן שלנו בהכרח מגיע למודעות. מה קורה במסלול השמע הארוך הזה, מהרגע שבו צליל נכנס לאוזן ועד לנקודה שבה אנחנו שומעים אותו? פרופ' ישראל נלקן, חוקר תופעות הקשורות בשמיעה במרכז למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מתנדב לחשוף בפנינו כמה מהסודות של חוש השמיעה. מומלץ לפקוח אוזניים.
חמשת החושים - חוש השמיעה
(צילום: ירון שרון, אפטר ועריכה: תמר אברם)
חוש השמיעה שלנו דומה לזה של יונקים אחרים
"לכל מין יש חוש שמיעה משלו, הוא שונה אבל יש גם דמיון", מסביר פרופ' נלקן, ונותן כדוגמה את המכרסמים. עכברים וחולדות שומעים תדרים הרבה יותר גבוהים מבני האדם, אבל הם לא שומעים את התדרים הנמוכים שאנחנו שומעים. "דמיין מעין רדיו קטן עם רמקול רעוע מלפני 50 שנה - ככה חולדות ועכברים שומעים את העולם", הוא מסביר. התדרים הנמוכים, שבעזרתם אנחנו שומעים דיבור ומוזיקה, לא עוברים את האוזן של המכרסם. בעלי חיים אחרים לעומת זאת, כמו למשל חתולים וכלבים, שומעים תדרים נמוכים כמונו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות בסדרת "שיכרון חושים":
בבדיקת השמיעה שנערכת לתינוקות, הרופא בוחן אם התינוק מגיב לצליל על ידי הסטה של הראש. אם יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר, היא נעשית על ידי מדידה של גלי המוח של התינוק: מדביקים אלקטרודות לראש של התינוק, משמיעים צלילים לאוזן ורושמים את גלי המוח מאלקטרודות שקרובות למוח. "בבדיקה כזו אפשר לראות את הגלים של הפעילות העצבית הנובעים מהתחנות הראשונות של מערכת השמיעה. נוכחות של הגלים הללו מעידה כי החלקים האלו של מערכת השמיעה עובדים", מסביר פרופ' נלקן.
אדם שחוש השמיעה שלו מתפקד כהלכה לא מסוגל באמת שלא לשמוע, גם אם ישים באוזניו אטמי אוזניים. "אתה תשמע את הלב שלך פועם, תשמע את הדם. אין לאדם שומע את העולם הקונספטואלי שיאפשר לו להבין מה זה לחיות בעולם שבו אתה לא חווה אף צליל", מסביר נלקן.
במקרה של חירשים, ישנו מכשיר המאפשר להם לקבל את הבסיס של תחושת השמיעה. "מדובר בפרוטזה קוכליארית, מעין רצועה שעשויה מחומר גמיש ועליה אלקטרודות מגרות שאפשר להכניס לאוזן ולהשתמש בהן כדי לגרות את העצבים שנשלחים מהאוזן לתוך המוח, שלא דרך המנגנון הטבעי של האוזן", אומר נלקן. "שמים עם זה מיקרופון שהופך את הצלילים לגירויים חשמליים, ובמידה רבה זה מתקן את החירשות".
שמיעה כזו, הנובעת משתל קוכליארי, אינה זהה לגמרי לשמיעה של אדם עם חוש שמיעה תקין. עם זאת, חירשים רבים מעידים כי בזכות השתל הזה הם יכולים לשוחח בטלפון - עדות לכך שהם משתמשים במידע השמיעתי ולא נעזרים בקריאת שפתיים.
שהות בסביבת רעשים חזקים מאוד עלולה להביא לאובדן שמיעה מיידי. אם תעמדו למשל ליד מנוע של מטוס F-16 עם מבערים פועלים, אתם מסתכנים באובדן שמיעה. את הצלילים אנחנו מודדים לפי יחידת העוצמה דציבלים (dB). צלילים בעוצמה של 20-0dB הם כאלו שתצטרכו להתאמץ ממש כדי לשמוע אותם. צלילים בעוצמת 60-50dB הם התחום הנוח לשמיעה. צלילים מעל ל-90dB גורמים נזק לאוזן כשנחשפים אליהם לאורך זמן - וצלילים בעוצמת 120dB עלולים לגרום לאובדן שמיעה.
קרה לכם שאחרי מסיבה או הופעה שמעתם צפצופים באוזניים? נלקן טוען שיש בעולם המודרני מגפה של פגיעות שמיעתיות. "הצפצופים האלו אחרי שהות במקום עם רעשים חזקים הם עדות לכך שנוצר נזק מסוים, בלתי הפיך, והנזקים הללו רק הולכים ומצטברים לאורך הזמן".
האוזן היא איבר רגיש במיוחד הבנוי מרקמות עדינות מאוד. כשאנחנו שומעים צלילים בעוצמות גבוהות, הרקמות נעות הרבה ועלולות להיקרע. "יש כיום עדויות לכך שירידה בשמיעה בגילי ביניים היא אחת הסיבות להתפתחות מוקדמת יותר של ירידה קוגנטיבית והתחלה של דמנציה, כך שחשוב מאוד לשמור על השמיעה", אומר נלקן.
עולם הצלילים הוא רחב ועשיר, ויש גורמים רבים שבגללם נאהב או לא נאהב צלילים מסוימים. אחד הגורמים שנחקרו לא מעט לאורך השנים הוא החספוס. "זו המקבילה השמיעתית להבדל בין משטח חלק למשטח מחוספס", מסביר נלקן, "לצליל מחוספס יש שינויים מהירים בעוצמה".
שאלת החיבה לצליל מסוים תלויה בפעילות החשמלית שנוצרת במוח שלנו כתוצאה מהצליל הזה. צלילים מחוספסים מייצרים יותר פעילות עצבית בתחנות של מערכת השמיעה ובמוח, מה שיוצר את הפרדוקס המסוים שלרוב הצלילים החביבים עלינו יהיו דווקא אלו שמעוררים פחות פעילות במערכת השמיעה.
טִנטון הוא תופעה של שמיעת צלילים שלא קיימים בסביבה. טנטון נוצר לרוב כתוצאה מטראומות אקוסטיות או מנזקים אחרים למערכת השמיעה. רוב האנשים הסובלים מטנטון אינם מוטרדים ממנו מספיק בשביל לפנות לרופא, אך טנטון חמור הוא תופעה קשה מאוד, וכמו במקרה של כאב כרוני היא יכולה לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים, עד לרמה של חוסר תפקוד.
כיום ישנם מגוון טיפולים שעוזרים לסובלים מטנטון, אך אין פתרון אחיד שיעבוד ויפתור את כל מקרי הטנטון.
המטרה של כל החושים היא לאפשר לנו לדעת מה קורה סביבנו, וכל חוש מביא עימו מידע עם אופי מעט אחר. הראייה והשמיעה הם חושים יוצאי דופן בכך שהם מביאים לנו מידע מרחוק. "ראייה היא חוש מאוד מדויק עם הפרדה מרחבית מאוד גבוהה, אבל שדה הראייה שלנו מצומצם, ובשביל לראות 360 מעלות אנחנו צריכים ממש להסתובב. לעומת זאת, אנחנו שומעים מכל הכיוונים, כך שהשמיעה יכולה לשמש אותנו כדי לקבל מידע שאנחנו לא יכולים לראות", מסביר נלקן. נסו לחשוב רגע על האדם הקדמון שלא יכול היה לראות את החיה הטורפת שמתקרבת לעברו, אך בהחלט יכול היה לשמוע אותה - מנגנון הישרדותי לכל דבר.
