חוקרים זיהו לראשונה את הרכבו של חומר מבושם רומי, בן יותר מ-2,000 שנה, הודות לחשיפת הרכב תכולת כדים קדומים שנמצאו בקרמונה, אחת העיירות העתיקות והשמורות של אנדלוסיה שבספרד.
לפני יותר מ-2,000 שנה, בעיר הרומית קרמו (Carmo), הלא היא קרמונה שבמחוז סביליה בספרד - עיירה היסטורית שכובשים רבים עברו בסמטאותיה העתיקות, שהיא למעשה השריד הגדול ביותר לכיבוש הרומאי של אנדלוסיה, הונחו כלים שהכילו מעין משחה ועוד מספר פריטים בתוך כדי קבורה. כעת, צוות מחקר מאוניברסיטת קורדובה, בראשותו של הפרופ' לכימיה אורגנית חוסה רפאל רואיז ארבולה, בשיתוף עם עיריית קרמונה, הצליח לתאר כימית את מרכיבי החומר מהמאה הראשונה לספירה. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת Heritage, מספקים למעשה את האפשרות "להריח" את ניחוחות האימפריה הרומית.
שאריות החומר המבושם, שהתגלו בשנת 2019 במהלך חפירה ארכיאולוגית במאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר - נשמרו והתמצקו בתוך כלי עשוי מקוורץ, שהיה אטום לחלוטין על אף השנים הרבות שעברו. היה זה קבר קולקטיבי, שייתכן שהיה שייך למשפחה אמידה, שבו נמצאו בנוסף לחפצים רבים הקשורים לטקסי הלוויה, גם שישה כדים של אנשים בוגרים - שלוש נשים ושלושה גברים.
באחד הכדים, העשוי זכוכית, מעל שרידי השלד שנשרפו (במקרה זה אישה שגילה נע בין 30 ל-40), הונחה שקית בד שהכילה שלושה חרוזי ענבר ובקבוק קטן עשוי קוורץ, שצורתו כשל אמפורה, אשר הכיל את החומר המבושם. מכלי בשמים היו עשויים מזכוכית מנופחת, כשבמקרים נדירים ביותר נמצאו דוגמאות מחומר זה. המאפיינים, העיצוב ורמת השימור שלהם הפכו אותם ליקרי ערך, שכן כלים עשויים מקוורץ היו יוקרתיים בתקופת הרומאים. בנוסף לייחודיות של כלי הקיבול הללו, ההיבט יוצא הדופן של הממצא היה שהוא אטום הרמטית, ושהשאריות המוצקות של החומר המבושם נשמרו בתוכו, מה שאפשר לבצע את המחקר הזה.
כדי לברר ממה עשוי החומר, נעשה שימוש בטכניקות אינסטרומנטליות שונות, כגון קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן (עקיפה של קרני רנטגן) וכרומטוגרפיה של גז בשילוב עם ספקטרומטריית מסה. לדברי פרופ' רואיז ארבולה, בהסתמך על הניתוחים ניתן לקבוע שהפקק של הכלים עשוי מדולומיט (אבן גיר), וכי נעשה שימוש בביטומן, על מנת להשיג אטימה מושלמת. לגבי החומר שהכילו הכלים, זוהה שמן צמחי, ייתכן כי שמן זית, שאיפשר את שימור הניחוחות והמצית המבושמת עצמה.
לפי תוצאות הניתוחים הכימיים שביצעו חוקרי אוניברסיטת קורדובה, ברומא היה ריח של פצ'ולי, שמן אתרי המתקבל מצמח פורח ממשפחת השפתניים שצומח באזורים נרחבים באסיה (Pogostemon cablin) - מה שייתכן שמרמז על נתיבי הסחר הרחבים של האימפריה הרומית - שבו נעשה שימוש נרחב בבשמים המודרניים וששימושו בתקופה הרומית לא היה ידוע. המאפיינים המונומנטליים של הקבר שבו הוא נמצא, ומעל לכל, החומר ממנו עשוי הכלי המכיל אותו, מעידים על כך שמדובר בפריט בעל ערך רב.
על כן, מחקר זה מהווה פריצת דרך בתחום הבישום מהתקופה הרומית, בכל הנוגע לשימוש בפצ'ולי כשמן אתרי. במרוצת השנים, במיוחד במאות ה-18 וה-19, ניחוח הפצ'ולי היה פופולרי באירופה, במיוחד באנגליה. שמן פצ'ולי שימש לעתים קרובות כדי להגן על בדים מפני חרקים במהלך המשלוח, במיוחד בסחר במשי, מה שקשר בין הפצ'ולי לבין מוצרי יוקרה אקזוטיים, והוביל לשימוש בפצ'ולי בבשמים ובמוצרי קוסמטיקה רבים.
עבודתם של החוקרים לא תמה והם ממשיכים לערוך מחקרי המשך על חומרים ייחודיים נוספים שנמצאו (כגון ענבר, בדים ופיגמנטים של ציורי קיר) ונשמרו במאוזוליאום קרמונה, כשהתוצאות צפויות להתקבל בקרוב ולשפוך אור נוסף על אותה תקופה. ממצאי המחקר הנוכחי, על אודות חומרים מבושמים של האימפריה הרומית איננה דבר של מה בכך, שכן הם מסיפים עומק לידע על אודות התקופה, ושופך אור נוסף על אורח החיים של האנשים האמידים באותה העת.