מאז ימי משימות אפולו, בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 של המאה הקודמת, איסלנד שימשה כיעד להכשרת אסטרונאוטים של נאס"א, כחלק מההכנה לנחיתה על הירח. כעת, צוות האסטרונאוטים של משימת ארטמיס 2 תפס את מקומו בהיסטוריה הארוכה הזו - למרות שהם לא אמורים לנחות על אדמת הירח, אלא רק להקיף אותו.
4 צפייה בגלריה
כריסטינה קוק, עומדת ברקע הנוף השומם באיסלנד, שמדמה את הנוף של הירח
(צילום: Robert Markowitz/NASA)
האסטרונאוטים כריסטינה קוק, שצפויה להיות האישה הראשונה שתקיף את הירח, ג'רמי הנסן מקנדה שיהיה הלא אמריקני הראשון שמקיף את הירח, ויקטור ג'יי גלובר שיהיה האפרו-אמריקני הראשון במשימה לירח ומפקד המשימה גרגורי ריד וייזמן, יחד עם יתר חברי הצוות שמשמשים להם גיבוי, האסטרונאוט אנדרה דאגלס מנאס"א והאסטרונאוטית ג'ניפר אן מקינון סידיי-גיבונס מסוכנות החלל הקנדית, הצטרפו לצוות גאולוגים לאימון שטח באי הנורדי.
"האסטרונאוטים של אפולו אמרו שאיסלנד היא אחד ממקומות האימונים הדומים לירח", אומרת סינדי אוונס, ממרכז החלל ג'ונסון של נאס"א ביוסטון, שנמנית על צוות אימון השטח אותו עוברים האסטרונאוטים. "הודות לתהליכים דמויי ירח - במקרה הזה, געשיות - יש לאיסלנד את הנוף הירחי ואת כל מה שצוות האסטרונאוטים יפגשו ויחקרו בעתיד".
הגאולוגיה של איסלנד, כמו זו של הירח, כוללת סלעי בזלת וברקציה. סלעי הבזלת כהים ועשירים בברזל, ונוצרים כאשר מאגמה געשית מתקררת ומתגבשת במהירות, כשבאיסלנד נוצרים הסלעים ההלו הודות לפעילות געשית תדירה. על הירח, בזלת יכולה להיווצר הן מהרי געש והן מהלבה המתרכזת באגני הפגיעה. לעומת זאת, ברקציה הוא סלע המורכב משברי מינרלים או סלעים שהתלכדו ממסת-אם בעלת גרגרים דקים.
4 צפייה בגלריה
חברי צוות ארטמיס 2 מסיירים בנוף האיסלנדי במהלך הכשרתם ואימוני השטח שעברו
(צילום: Robert Markowitz/NASA)
באיסלנד, סלעי ברקציה נוצרים מהתפרצויות געשיות, בעוד שעל הירח הם נוצרים כתוצאה ממטאורואידים הפוגעים בשטחו. יחד עם חקר הגאולוגיה האיסלנדית, האסטרונאוטים תרגלו ניווט וכישורי צוות שנועדו להכין אותם לחיים ולעבודה משותפת, בד בבד לתרגול שימוש בכלי עבודה שונים שיסייעו באיסוף דגימות. "הכלים שבהם השתמשנו במהלך משימות אפולו לא השתנו כל כך ביחס למה שאנחנו מתכננים עבור ארטמיס", אומר טרבור גראף, גאולוג שנמנה על הצוות מטעם מרכז החלל ג'ונסון. "באופן מסורתי, גאולוג יוצא רק עם סט כלים סטנדרטי, כמו למשל פטישי סלע, כפות ואתי חפירה אתים, במטרה לדגום את פני השטח ומה שמתחתיו".
עם זאת, ישנם מספר דברים שיש לקחת בחשבון, שכן דגימת שטח על פני כדור הארץ, איננה דומה לדגימה שמבוצעת על פני הירח, בין היתר נוכח תהליך השיגור, האתגר הכרוך בשימוש בכלי עבודה עם חליפת חלל ושמירה על דגימות הירח עד לחזרה אל כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
צוות ארטמיס 2 (משמאל לימין): ויקטור ג'יי גלובר, ג'רמי הנסן, גרגורי ריד וייזמן וכריסטינה קוק
(צילום: Kim Shiflett/NASA, AP)
משימת ארטמיס 2 (שתשוגר לא לפני ספטמבר 2025) תהיה המשימה השנייה בתוכנית, שמטרתה בסופו של דבר להנחית אסטרונאוטים על הירח, לראשונה מאז אפולו 17 בדצמבר 1972 (מאז ועד היום לא הייתה משימה מאוישת שהקיפה או נחתה על הירח).
בדצמבר אשתקד, לאחר מסע בן 25 ימים, נחתה בכדור הארץ משימת ארטמיס 1, שהייתה בלתי מאוישת (היו בה שלוש בובות - אחת מהן זוהר הישראלית שלבשה מגן קרינה). חללית זו לא רק הגיעה למרחק של 127 ק"מ מהירח, אלא גם שברה שיא כשהגיעה למרחק של כ-434,500 ק"מ מכדור הארץ - ובכך הפכה לחללית המסוגלת לשאת בני אדם המגיעה לנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ.
שיגור משימת ארטמיס 1 של נאס"א
(צילום: רויטרס)
ארבעת האסטרונאוטים של משימת ארטמיס 2, יטוסו למסלול סביב הירח בחללית אוריון. אם המשימה הקרובה תושלם בהצלחה, נחיתה על אדמת הירח תהיה כבר ברת השגה. על כן, לאימונים שעושים כעת חברי הצוות יש משקל רב לעמידה ביעדים בהווה ובעתיד כאחד: למידת פני השטח (לרבות מכתשים) על ידי צילום ותיאור מעמיק עליו - מידע שעשוי לסייע בחשיפת ההיסטוריה הגיאולוגית של הירח ושטחו. "היכולת של חברי הצוות לצלם ולחקור לעומק את פני השטח, היא ברכה למדע", אומרת קלסי אוונס יאנג ממרכז טיסות החלל גודארד בגרינבלט שבמרילנד. "במידה רבה, זה מה שאנחנו מאמנים אסטרונאוטים לעשות כשאנחנו לוקחים אותם לסביבות דמויות ירח על פני כדור הארץ, כמו איסלנד".
