האם ישראל מוכנה לאירוע נוסף של זיהום ים? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן עבור וועדת הפנים והגנת הסביבה, מציג תמונת מצב עגומה בנוגע למוכנות של ישראל לאירוע זיהום ים. חברי הוועדה היו אמורה לקיים דיון בנושא היום (ב'), אך הדיון נדחה - לבקשת הח"כים שיזמו אותה אלון טל, אמילי מואטי, מוסי רז ופטין מולא.
רצועת החוף בישראל כוללת את חופי הים התיכון וים סוף, ומתפרשת על פני כ-197 ק"מ (חופי הים התיכון), ו-14 ק"מ (חוף ים סוף). אזור החוף של ישראל הוא משאב טבעי ששטחו מוגבל, השימושים בתחומו מרובים, והוא נתון תחת לחצי פיתוח.
זפת בחוף תל דור לפני כשנה
(צילום: אייל שחר, רשות הטבע והגנים)
לאחר אסון הזפת בפברואר 2021, התקבלה החלטת ממשלה בנושא טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל. השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, פרסמה תזכיר חוק מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית. כמו כן, הוקמה ועדת מנכ"לים בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בדו"ח ועדת המנכלים הבין-משרדית הומלץ על שדרוג אמצעי ההתמודדות עם תרחישי אסון שפך נפט והיערכות למניעתם. על אף שתזכיר החוק פורסם כבר במרץ אשתקד, ונסגר להערות הציבור כחודשיים לאחר מכן, עד עתה הוא לא הונח על שולחן הכנסת לצורך השלמת חקיקה.
בין היתר כלל הדו"ח המלצות עיקריות להיערכותם המשולבת של מספר גופים, כגון משרד הבריאות, רשות החירום הלאומית, רשות המים, חברת החשמל, הרשויות המקומיות ועוד. הדו"ח כלל המלצה על שורת צעדים נדרשים לצורך היערכות המדינה לאירועי זיהום ים, ובהם: הקמת מערך מודיעין לגילוי והתרעה מוקדמת מזיהומי ים בשמן (באמצעות מערכת לוויינים, רדאר חוף, והיוועצות עם מומחים); השלמת החקיקה כמסגרת החוקית להיערכות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן; השלמת רכש ציוד וכלי שיט כתלות בתקצוב הולם; הקמת מערך זיהוי ומעקב אווירי על בסיס התרעות זיהום ים בשיתוף עם משרד הביטחון; הקצאת תקנים תוספתיים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית; סיוע של משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה בגיבוש חלופות לפתרון חסם הרכש בעת אירוע זיהום ים לצורך מימוש פעולות תגובה בזמן אמת ועוד.
במסגרת המלצות הוועדה, צוין בדו"ח כי לעמדת המשרד להגנת הסביבה נדרשת תוספת של 20 תקני כוח אדם ליחידה על מנת שהיא תוכל לתת מענה סביר לאירועי זיהום ים בשמן, בהתבסס על הסיכונים הקיימים היום. לפי הדו"ח, בדיוני התקציב לשנת 2021–2022 הוקצו למשרד תקנים חדשים, אך ללא פירוט מהות התקנים והיקפם. כן נכתב כי "תגבור מצבת כוח האדם ביחידה הימית נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אולם בשל צרכים רבים דחופים אחרים, תידרש בשנים הבאות הקצאה נוספת של תקנים ליחידה הימית והיא תועלה על ידי המשרד להגנת הסביבה בדיוני התקציב הבאים".
לפי הדו"ח, כיום קיימים 12 משרדי ממשלה וגופים שאחראים על הפעילויות השונות בים ובחופים. מזה מספר עשורים מתחוללות במרחב הימי תמורות גיאופוליטיות וסביבתיות מהותיות. הגידול הדמוגרפי והעלייה ברמת החיים מגבירים את הלחץ על שטחי הים לצורך הפקת משאבים. כמו כן, פיתוח טכנולוגיות המאפשרות ניצול מרבי יותר של משאבים המצויים בעומק הים (כגון קידוחי גז ונפט), מביא אף הוא להגדלת הפעילות במרחב הים העמוק. מלבד תגליות האנרגיה של השנים האחרונות, המרחב הימי משמש גם כמקור של מי גלם למערך ההתפלה, כמרחב לפעילות ענפה של סחר בין-לאומי, תשתיות תקשורת, דיג, חקלאות ימית מתפתחת ועוד.
"כיום לא קיימת מסגרת אחת כוללנית לתיאום הפעילויות והשימושים השונים. בנוסף, רק לחלק מהשימושים בים קיימת רגולציה מפורטת, ולחלקם ישנה רגולציה חלקית או שאינה קיימת כלל", מציינים כותבי בדו"ח.
למעשה, אפשר לסכם את המתרחש בחופים ובים במילה אחת - בלגן. יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא, התייחס לדברים ואמר "מכיוון שלא פחות מ- 12 משרדי ממשלה וגופים אחראים על המרחב הימי של ישראל, תפקידנו כוועדה לוודא שדברים לא נופלים בין הכיסאות. כיום אין מסגרת לתיאום הפעילויות. היחידה במשרד להגנת הסביבה פועלת עם כוח אדם מצומצם שאינו הולם את מספר המטלות המוטל עליה".
