כיפת הסלע היא המבנה המונומנטלי הראשון אשר נבנה על ידי האימפריה המוסלמית, והפך במרוצת השנים לאחד המבנים המפוארים במזרח התיכון. המבנה, מתומן שבמרכזו כיפה, בנוי במפלס העליון של הר הבית בעיר העתיקה בירושלים. מחקר חדש על מבנה כיפת הסלע חושף תגלית מפתיעה, לפיה הוא נבנה על פי מידות "חתך הזהב" - יחס מתמטי המייצג מידות וגדלים רבים בטבע ובאדריכלות כבר מתקופת יוון הקלאסית.
השאלה שנותרה בגדר תעלומה היא כיצד המוסלמים בנו את כיפת הסלע על פי חתך הזהב בימים שהמתמטיקה עדיין לא הייתה ידועה באסלאם. ד"ר דב תמרקין התעניין מאז ומעולם בכיפת הסלע. במסגרת עבודת דוקטורט בהיסטוריה הוא החל לחקור את מבנה כיפת הסלע וגילה תופעה שאיש לפניו לא שם לב אליה: כיפת הסלע נבנתה על פי "חתך הזהב", מה שמעניק לה את תחושת האסתטיקה הגבוהה.
"אחד הדברים שתמיד ריתקו אותי בתור ירושלמי הוא כיפת הסלע. בכל פעם שביקרתי שם, עטפה אותי תחושה של הוד, הדר וקדושה. האסתטיקה של המבנה היא מדהימה. מדוע המבנה הזה מעניק תחושות אלה למתבונן, זו שאלה שהעסיקה חוקרים רבים לאורך השנים, ועדיין דנים בה עד היום", מסביר ד"ר תמרקין.
תמרקין, ד"ר לכימיה שעשה הסבה למורה דרך והיסטוריון, החליט לחקור את כיפת הסלע במסגרת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, ולהבין מדוע המבנה משאיר רושם כה רב על המתבונן בו. הוא עלה להר הבית שוב ושוב, צפה וצילם את כיפת הסלע מכיוונים ומרחקים שונים, ובאמצעות גרפיקה ממוחשבת גילה שהיחס בין רוחב המבנה לגובהו תואם את חתך הזהב (יחס הזהב).
"חתך הזהב" הוא יחס מתמטי המיוצג על ידי המספר 1.618 ומסומן על ידי האות היוונית פי - Φ. יחס זה התגלה ותואר לראשונה על ידי אחד מתלמידיו של פיתגורס, אוקלידס, בספרו "יסודות" לפני כ-2,300 שנה. מתברר שחתך הזהב מופיע בגופים רבים בטבע, החל ממידותיהן של מולקולות כימיות, דרך מבנה הפרחים, מידות גוף האדם, ועד לצורתן של גלקסיות בחלל.
חתך הזהב מצוי במבנים אדריכליים מתקופת יוון הקדומה ועד היום. לוקה פאצ'ולי, מתמטיקאי איטלקי מתקופת הרנסנס, הקדיש יחד עם תלמידו לאונרדו דה וינצ'י, ספר בן שלושה כרכים עבור יחס הזהב, לו קראו השניים "על הפרופורציה האלוהית".
תמרקין מספר כי גילה שלא רק המתאר הכללי של מבנה כיפת הסלע תואם את חתך הזהב, אלא מידות רבות נוספות, כמו למשל היחס בין מלוא גובה קיר המבנה המתומן לגובה משקופי הדלתות. לדבריו, ממבט-על ניתן לזהות שמידות גג המבנה תואמות את חתך הזהב, כשלהפתעתו הרבה, גם בתוך המבנה מתקיים יחס הזהב, הן בתכנון הקרקע, והן ביחס בין קוטר הכיפה הפנימי לגובהה.
"הבנתי שגיליתי הסבר אפשרי, חדשני, לשאלה מה מעניק לכיפת הסלע את האסתטיקה ואת תחושת ההוד, ההדר והקדושה שמקבל כל אדם שמתבונן בה. מה שמפתיע הוא שמבנה כיפת הסלע הוא המבנה המונומנטלי הראשון אשר נבנה במאה השביעית על ידי האימפריה המוסלמית המתהווה - כלומר במהלך התקופה הפורמטיבית של היווצרות האסלאם והתבססותו. באותם ימים המתמטיקה עדיין לא הייתה מוכרת באסלאם, וכעת נשאלת השאלה כיצד הם בנו את המבנה וכללו בו את חתך הזהב", אומר ד"ר תמרקין.
על השאלה הזו מנסה כעת תמרקין למצוא מענה, על ציר זמן של 1,000 שנה, מאז ניסוח חתך הזהב על ידי אוקלידס ועד בניית כיפת הסלע. מחקרו החדשני של תמרקין יוצג בכנס ימי ירושלים השביעי של יד יצחק בן צבי, שייערך ב-30 ביולי. הכנס יעסוק בנושאים, תקופות והיבטים שונים על ירושלים, ויציג בפני המשתתפים מחקרים ותגליות של בכירי החוקרים בנושא ירושלים.
"ייתכן שבוני כיפת הסלע נעזרו בידע ביזנטי, שהיה בידי תושבי הארץ באותה תקופה. יש לציין שבשנות ה-90 התגלו בדרום ירושלים שרידי כנסיה מתומנת מהמאה החמישית לספירה, שזוהתה ככנסיית הקתיסמה. הארכאולוגית רינה אבנר שניהלה את חפירות הכנסייה הצביעה על דמיון מבני בינה לבין כיפת הסלע (שנבנתה במאה השביעית). יחד עם זאת, אין אזכור במחקר לקיום יחס הזהב בכנסיית הקתיסמה", מסביר ד"ר תמרקין.
