קופאים במקלט הקופים
(קרדיט: ליטח סקאפה ונעה פישר)
לרגל יום הקוף שמצוין היום (רביעי), אספנו לכם סיפורים מיוחדים ממקלט הקופים הישראלי שבבן שמן: כיצד הם התחילו, האתגרים עמם הם מתמודדים ומקרי הצלה מיוחדים.
בראיון ל-ynet סיפרה ד"ר תמר פרדמן, מנהלת המקלט, כי "העמותה (המקלט, נ"פ) הוקמה ב-1996 במטרה להקים מקום שיוכל לקלוט קופים שזקוקים לטיפול ושיקום מקצועי, מקום שישנה את השיח בהתייחסות קופים, ייתן להם את המקום הנכון כחיות בר ומקום שגם יחנך לכיבוד חיות הבר. והדבר הראשון שהעמותה עשתה זה להפסיק את הילודה של הקופים בכל פינות החי".
פרדמן ציינה כי בשנים הראשונות הם עבדו קשה במיוחד, כי הם אספו הקופים ששהו בבתים של אנשים, עסקים שונים ואפילו בחנויות חיות. "למרות שהחוק אסר על אחזקה של קופים כבר בשנות ה90 – זה לא נאכף. ואחת הסיבות הייתה שלא היה מה לעשות עם הקופים אחרי שהם הוחרמו. אלו גם היו קופים עם בעיות פסיכולוגיות, כי הם נלקחו מהאימהות שלהם בגיל מאוד צעיר, לפני גיל שנה כדי לסחור בהם. קוף שנמכר לשוק השחור בגיל כה צעיר, מאבד את השנה הקריטית בחיים שלו בו הוא מפתח את הביטחון להתמודדות עם הסביבה".
ל אם מוסיפים לכך גם שנים של בדידות בכלוב ביתי או בעסק, בלי אתגרים סביבתיים וקוגנטיביים שמאפיינים חיה אינטליגנטית זו ובבדידות מבני מינו – מקבלים חיית בר מתוסכלת, עצובה ולעיתים תוקפנית. היה צריך ליצור מקום שיודע איך לטפל בקופים האלו ולא ימשיך לגלגל אותם הלאה".
כמה קופים יש במקלט? "קרוב ל-830 קופים, שחיים ב-70 דונם", אמרה המנהלת. "בשנים הראשונות, המחשבה הייתה שנוכל לשקם את הקופים ולשלוח אותם בהמשך למקלטים גדולים וטובים בעולם, מתוך מחשבה שיש שם הרבה יותר שטח ממה שיש לנו כאן, וגם כדי לפנות מקום לשיקום קופים נוספים, כדי שנוכל לעזור לכל קוף במצוקה". אך לדבריה, בעשר השנים האחרונות כבר הרבה יותר קשה לשלוח קופים למקלטים, כי המקלטים ברחבי העולם כבר מלאים. " לפני שנה פנינו שוב למקלט במלאויי שעבדנו איתו בעבר ורצינו להעביר להם בבונים ששיקמנו, אך הם ענו שכבר אין להם מקום. הרס בתי הגידול, הציד שרק מתגבר והמודעות שגדלה מביאים למצב שהמקלטים כבר מלאים".
סיפורים על קופים במקלט:
"קוף הטיקטוק" - באבו הוא קוף ממין גנון ירוק, שנקנה על ידי אישה שהשתמשה בו לצילומי טיקטוק. אחת העובדות של המקלט ראתה אותו בסרטונים, ובמקלט פנו לרשות הטבע והגנים " אחד ההצלחות של העמותה היא שהבאנו למצב של אפס סובלנות של הרשויות כלפי החזקת פרימטים ללא היתר או בלי תנאים הולמים. "אחרי שהוא הגיע אלינו - התחיל תהליך השיקום בו באבו למד לחיות עם קופים אחרים. בשלב הראשון הוא היה חייב להיות בהסגר, כי קופים יכולים להיות נשאים של מחלות מאוד מסוכנות חשבנו בהתחלה לחבר אותו לאחת הנקבות במקלט, אבל הן לא התלהבו ממנו, ולא הבנו למה, כי הוא מקסים. בסוף קוף בשם יונס שחולץ מעזה הראה בו עניין, ו'אימץ' אותו. ומאז הם חברים טובים", סיפרה פרדמן.
הקוף באבו במקלט הקופים
(קרדיט: נגה שני)
לדבריה, "אנשים חייבים להבין שגורי קופים הם מאוד חמודים בהתחלה, אבל קופים מתבגרים וחייבים לבסס את מקום בההרכייה בקבוצה- במקרה זה במשפחה אנושית, וזה בא לידי ביטוי בנשיכות. בסוף מגיע לידי מצב שאי אפשר כבר להוציא אותו מהכלוב. באבו הוחרם כשהוא היה תינוק, וכל תהליך השיקום היה קל".
למורים שהוחזקו בפינת חי - במקלט מקבלים לעיתים בעלי חיים המגיעים מפינות חי ברחבי הארץ. וכך גם בוצע לחצי שנה, אז המקלט קלט למורים חומים שהוחזקו בתנאים לא הולמים בפינת חי בצפון הארץ. "יש עדיין פינות חי בודדות שמחזיקות קופאים בישראל, ולפני כשנה הגיעה אלינו למורה שהייתה במצב נוירולוגי מאוד קשה. וראינו שהגולגולת שלה שבורה. קופים לא צריכים להיות בפינות חי - צריכה להיות סיבה טובה אם מחזיקים קופים בשבי. מה שברור הוא שאם מחזיקים חיית בר – היא צריכה תנאים מתאימים ומטפלים שיבינו מה הם עושים. לאחר שראינו את המצב שלה הבנו שצריך להעביר גם את שאר הלמורים משם –הכשרנו עבורם מתחם מיוחד. כל הלמורים חיים בטבע במדגסקר ונמצאים בסכנת הכחדה בשל פגיעה בבתי גידול על ידי האדם וגם כתוצאה משינוי האקלים".
קופים מרצועת עזה - "ברצועת בעזה היו בעבר שישה גני חיות שלא היה ניתן לכלכל, ובעלי החיים חיו שם בתנאים מאוד קשים. בשניים מגני החיות הציגו גם חיות מתות כמוצג. יחד עם ארגון בינלאומי בשם Four paws, הגיעו אלינו פעמיים קופים מעזה. בפעם הראשונה הגיעו קופים מחאן יונס – ארבעה קופי גנון ירוק, וקופת מקוק ברברי. לאחר מכן הייתה פעימה נוספת של קופים שהגיעו מרפיח. ביום שהם היו אמורים להגיע היו טילים והצבא לא אישר את הכניסה שלהם. וכולם נשלחו למקלט בירדן ובמשך זמן רב ניסינו להביא אותם אלינו. לבסוף זה התאפשר, ו- Four paws ביקשו שניקח עוד ארבעה בבונים צעירים שהגיעו מירדן והוחרמו מהשוק השחור. בסך הכל – הגיעו בזמן הקורונה ארבעה בבונים מהשוק השחור ועוד שישה מעזה. ארבעה שהגיעו כמשפחה ועוד שניים בודדים", סיפרה ד"ר פרדמן.
לדבריה, "הסיפור משפחת הבבונים הוא מעניין, כי הגיעו זכר ונקבה ממינים שונים, שנולדו להם 'ילדי כלאיים': האבא הוא בבון המדריאס והאמא היא בבון צהוב. בקרב בבוני המדריאס, לזכרים אין בדרך כלל עניין בצאצאים שלהם, אבל במקרה הזה לזכר יש קשר מדהים עם הצאצא שלו. הוא מאוד יוצא דופן".
טודו, קוף ממין מרמוסט מצוי, שהוברח לישראל בתקווה למכור אותו בסכום רב. לפני כשלוש שנים הוא נמצא מחוץ למקלט בכלוב קטן. "לאורך כל השנים, המדיניות שלנו הייתה שאם אדם מביא קוף, אנחנו לא שואלים שאלות ולא תובעים. וזה קרה כמה פעמים לאורך השנים. אז אם מישהו מחזיק קוף – פשוט תביאו", אמרה פרדמן
לדבריה, "הסחר בחיות בר נהיה קל יותר עם התפתחות הרשתות החברתיות. ערוצי סחר אין סופיים קיימים ברשתות ורובו מתחת לרדאר. הסחר הפך להיות חלק מארגוני הפשיעה ומאוד קשה למגר אותו בעולם זהו השוק השלישי בגודלו אחרי הסחר בנשק ובסמים. אין לרשויות כיום מספיק כלים כדי להתמודד עם סחר בחיות בר. בנוסף לכך, הקנס מאוד נמוך, אז לאנשים אין אינטרס להפסיק עם זה. על אחזקת קוף ניתן לקבל עד שנה בכלא ו-20 אלף שקל קנס. ועל סחר זה שלוש שנים ו40 אלף שקל קנס. אבל במציאות, מקבלים רק עונשים מאוד קלים".
קופים ממעבדות – עשרות קופים ממעבדות הגיעו למקלט לאורך השנים ומקלט הקופים היה מהראשונים בעולם שהחל לשקם קופים ממעבדות ולתת להם עתיד. כרגע יש כ-70 קופים שהגיעו ממעבדות בהדסה, מכון ויצמן ובר אילן. ניסויים בישראל מוגדרים רק כניסויים מצילי חיים, אין ניסויים על מוצרי קוסמטיקה.
חוות מזור – מתקן מסחרי שהרביע קופים מסוג מקוק סרטנים למטרת ניסויים, ונסגר בשנת 2013. "כשחוות מזור נסגרה ב-2013, נענו לבקשת המדינה וקלטנו את כל האימהות שניצודו בטבע והובאו לחוות מזור לרבייה. אבל כ-1000 צאצאים נותרו בחווה ובדצמבר 2021 המדינה פנתה אלינו כדי שנטפל גם בקופים שנותרו עדיין שם. המטרה שלנו כרגע להעשיר את חייהם שם פיזית ונפשית עד שנוכל להביא את כולם אלינו או למקלטים בעולם. כשרק נכנסנו לשם לפני שנה הוצאנו את הקופים שהיו במצב קשה והבאנו אלינו למקלט קופה אחת שהוצאנו משם היא ג'נסיס, שהייתה קופה מאוד רזה וחלשה. השקענו הרבה כדי לרפא אותה פיזית ונפשית. כמה שבועות לאחר שהיא הגיעה, הגיע קוף מהמעבדות בשם פאג. ראינו שג'נסיס התאהבה בו, ויש ביניהם חיבור מדהים. היא השתנתה מאוד והפכה לקופה שמחה", אמרה פרדמן.
מקלט הקופים הינו מרכז הצלה ושיקום קופים מהגדולים בעולם. העמותה הוקמה על ידי ד"ר תמר פרדמן במטרה לעזור לכל קוף במצוקה בישראל. למקלט מגיעים קופים שיצאו ממעבדות המחקר, קופים שהוברחו לישראל וגודלו בתנאים קשים, קופים שאנשים ניסו להפוך לחיית מחמד בניגוד לחוק וקופים שהוצאו מפינות חי. כאשר מגיעים קופים למקלט, הם עוברים שיקום ב"בבית ספר לקופים" של המקלט, בו לומדים הקופים כיצד לחיות שוב בחברת קופים, דבר החשוב לרווחתם הנפשית. משסיימו את תקופת השיקום עוברים הקופים לשטחים ברחבי העמותה.
