ישראל עשירה במיני צמחים ביחס לעולם אף על פי שהיא מדינה קטנה, וזאת בזכות מיקומה במפגש בין יבשות ומגוון אזורי אקלים המאפיינים אותה. עם זאת, צמצום מתמשך של בתי גידול טבעיים לאורך השנים הביא מאות מיני צמחים לסכנת הכחדה. בשל כך פועלים הגופים הרלוונטיים בישראל בעשייה מגוונת למען שמירה עליהם. דו"ח חדש שנערך על ידי רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם תוכנית "ציוני דרך" באגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת, המתפרסם הבוקר (יום ב') סוקר את מצב מיני הצמחים בסכנת הכחדה בישראל ואת מגוון הפעולות שנעשו לאורך העשור האחרון, בין השנים 2011 ל-2021, למען שמירתם. הדו"ח נערך במסגרת תוכנית אסטרטגית לאומית שרשות הטבע והגנים ביחד עם האקדמיה, גנים בוטניים, בנק הגֵנים וגופים אחרים מיישמים אותה. את הדו"ח כתבו וערכו מרב לבל, ד"ר מרגרטה וולצ'אק, וד"ר תמי קרן-רותם מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים.
הספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה בישראל, שנכתב לפני יותר מעשור, הוא הבסיס למדיניות שימור הצמחים ולקביעת הקדימות לטיפול בהם. הרשימה האדומה עודכנה לפי סקרי המינים בסכנת הכחדה ומצבם, וכך הוגדרו 413 מיני צמחים בסכנת הכחדה בישראל בשנת 2019, 40 מהם הם מינים אנדמיים הנמצאים רק בישראל ותת-אנדמיים, שעיקר תפוצתם בארץ. בין מיני הצמחים האנדמיים לישראל הנמצאים בסכנת הכחדה ובקדימות לשימור: אזובית רמון, מיני אירוסים (הארגמן, הגלבוע, הדור, החרמון, הנגב, ירוחם, הסרגל), חומעת האווירון, אלקנת הגליל, לשון-שור נגבית, סחלב מצויר, סתוונית רמון, קחוון קצר פירות, שום הגליל ועוד.
מהדו"ח עולה שהקרקעות הכבדות בעמקים הן בית הגידול הנפגע ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. עיקר הפגיעה בקרקעות הכבדות היא בעמק יזרעאל ובגליל התחתון וגורמי הפגיעה העיקריים בבית גידול זה הם פעולות פיתוח, בניית כבישים וחקלאות אינטנסיבית. בעקבות הפגיעה הצטמצמה התפוצה ומספר האוכלוסיות של מינים אנדמיים רב שנתיים הגדלים רק בבית גידול זה והם הפכו לנדירים מאוד.
באשר למינים בבתה ובחורש הים תיכוני, נכתב בדו"ח שאוכלוסיותיהם נפגעו עד מאוד בגודלן בשל שריפות חוזרות ונשנות, רעיית יתר, ממשק יער, חקלאות מטעים והרחבת יישובים על חשבון השטחים פתוחים. עוד בית גידול שצפוי להיפגע פגיעה קשה בשנים הקרובות הוא בית הגידול המדברי של מישורי הלס בצפון הנגב. זאת, בשל תנופת בנייה ופיתוח בהיקפים נרחבים שאף צפויה להתרחב בשנים הבאות.
פעולות השימור וההשבה
במקביל, כך על פי הדו"ח, בעשור האחרון נעשו פעולות השבה לטבע של 54 מיני צמחים בסכנת הכחדה בישראל. השבה היא שתילה או זריעה של מין בתחום התפוצה הידוע שלו ובכללה רכיבים אלו: אישוש אוכלוסייה טבעית בדעיכה, שתילה באתר שהייתה בו אוכלוסייה בעבר ונכחדה ושתילה באתר חדש שבו לא גדל המין בעבר, אך הוא בתחום תפוצתו. אפשרות נוספת היא הקמת אוכלוסייה מחוץ לתחום תפוצה ידוע של מין או מצב ביניים של גידול מלאכותי בשטח דומה לבית הגידול הטבעי. דוגמה לכך היא גידול אוכלוסיות של אירוס שחום בתל באר שבע ותל ערד או של אוכלוסיית לשון שור נגבית בממשית.
ההשבות לטבע מבוצעות בין היתר למטרות מחקר, לשיפור מצב השימור של מין בסכנת הכחדה וכחלק משיקום בתי גידול. ניטור כמה מאזורי ההשבה מצביע על כך שהסיכוי להצלחת ההשבה גדל כאשר מתבצעות השבות חוזרות או לכמה אתרים. הנתון המעודד הוא כי השתילה של 45 מינים מתוך 54 נקלטה בשנה הראשונה באתר אחד לכל הפחות, ו-31 מינים מהם (57%) הצליחו להתבסס באתר אחד לכל הפחות. זאת, על פי תוצאות ניטור של שלוש שנים או יותר.
מעיקרי הדוח עולה כי בין הישגי התוכנית הלאומית לשמירה על מיני צמחים בסכנת ההכחדה ניתן למנות את העלייה המשמעותית של מיני הצמחים, שמוגדרים מוגנים בישראל מקרב המינים בסכנת הכחדה, משיעור של 16% בלבד בעשור הקודם (66 מינים בלבד מתוך 414 מינים שהוגדרו בסיכון) לשיעור מרשים של 95% אחוז נכון לסוף שנת 2021 (414 מינים מתוך 434 מינים המוגדרים בסיכון). זאת, בזכות כניסה לתוקף בתחילת שנת 2020 של רשימה מעודכנת של מיני צמחים ובעלי חיים שהוכרזו בישראל כערכי טבע מוגנים. לפי הדו"ח, עדכון הרשימה עשוי לשפר את היכולת לשמור על מינים בסכנת הכחדה מפני פיתוח והרס שטחים טבעיים, אך יחד עם זאת מצבם של המינים בטבע משתנה, ועל כן יהיה צורך לעדכן את רשימת המינים המוגנים מדי כמה שנים.
7 צפייה בגלריה
חורשת בלפוריה - בית גידול לצמחים של קרקעות כבדות
(צילום: מרגרטה וולצאק, רשות הטבע והגנים)
ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית צמחים ומנהלת התכנית האסטרטגית לשמירה על צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים, אמרה: "פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה מתפרס על פני למעלה מעשור. בעבודה היום-יומית לא תמיד רואים את התמונה הכללית. טוב לעצור לרגע ולסכם את הדברים, לשאול אם השגנו את מה שרצינו, אם הולכים לכיוון נכון, מה רצוי לשנות או לשפר. הפרויקט קיים ומתקדם בזכות עשרות אנשים וגופים רבים ששמירת הצמחים בישראל היא חלק משמעותי מסדר יומם ואף שליחות חייהם".
נתנאל איזק, מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, במסגרתו פועלת תוכנית ציוני דרך, הוסיף: "משרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין שמח על שיתוף הפעולה הפורה עם רשות הטבע והגנים. המורשת הלאומית מתפרשת על תחומים רבים, בהם גם שימור החי והצומח בארץ ישראל. המשרד משקיע משאבים משמעותיים ביצירת מאגרים, שימור ופיתוח של אוספי הטבע השונים בכדי לייצר את מורשת הטבע הלאומית, למען הדורות הבאים".
להורדת הדו"ח המלא לחצו כאן
