דקות של מתח
משימת ארטמיס 1 מתקדמת כמתוכנן, אם כי בתחילת היום השמיני למשימה אבד הקשר עם החללית אוריון לשעה קצרה. ניתוק הקשר אירע בזמן שהצוות ההנדסי עבד על התקנה מחדש של מערכת התקשורת של אוריון עם רשת החלל העמוק - מערך האנטנות המאפשר לסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, לתקשר עם חלליות מרוחקות. הקשר עם החללית חודש לאחר 47 דקות מתוחות, וכעת מנסים בנאס"א להבין מה הייתה הסיבה לניתוק.
החללית חלפה השבוע כ-100 קילומטרים מפני הירח, ואז הפעילה את מנועי העזר כדי להתחיל תמרון שיכניס אותה בסופו של דבר למסלול המיועד, הקפת הירח במרחק רב ממנו ובכיוון הפוך למסלולו סביב כדור הארץ. בסוף השבוע אמורה החללית להשלים את הכניסה למסלול עם הפעלת מנוע נוספת, ואז לשהות בו כשבועיים. אז תבצע תמרון נוסף שיעלה אותה על מסלול חזרה לכיוון כדור הארץ.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
ה"פתיל" שקוצב את אורך החיים
כמה חורים יש בקשית שתייה?
הדשא במדבר ירוק יותר?
בימים האחרונים השלימו נאס"א וסוכנות החלל האירופית, שבנתה את רכב השירות של אוריון, את בדיקת כל מנועי החללית, וכן את מנגנון ערבול הדלק, המבטיח את הפיזור האחיד הדרוש לתפקוד תקין של המנועים ושל החללית עצמה. בנאס"א מציינים כי החללית צרכה עד כה כמעט 70 ק"ג של דלק פחות מהתחזיות.
(כדור הארץ זורח מעל פני הירח, סרטון המורכב מתמונות שצילמה חללית אוריון)
כימיה ממרחק 700 שנות אור
נתונים חדשים מטלסקופ החלל ג'יימס ווב מאפשרים לחקור בפעם הראשונה לפרטי פרטים את הרכב האטמוספרה של כוכב לכת במערכת שמש מרוחקת. הטלסקופ ניתח את הרכב האטמוספרה של כוכב הלכת WASP-39 b, השוכן כ-700 שנות אור ממערכת השמש שלנו.
תצפיות של טלסקופי חלל קודמים זיהו חתימה כימית של חומרים מסוימים באטמוספרה של כוכב הלכת הזה, וגם הצוות של ג'יימס ווב פרסם עם התמונות האשונות של הטלסקופ את הגילוי כי האטמוספרה שלו מכילה אדי מים. כעת מפרסמים צוותי המחקר פירוט מלא של הרכב האטמוספרה, מבוסס על ניתוח ממצאים מארבעת המכשירים האופטיים של הטלסקופ, הכוללים מצלמות רגישות לאורכי גל שונים, וספקטרומטרים המנתחים את האור ומאפשרים לזהות את החתימה הכימית של יסודות ותרכובות.
6 צפייה בגלריה
הדמיה של WASP-39 b
(איור: Melissa Weiss/Center for Astrophysics | Harvard & Smithsonian)
החוקרים גילו בפעם הראשונה כי האטמוספרה של כוכב הלכת מכילה גופרית דו-חמצנית (SO2), אישרו תצפיות קודמות שהיא מכילה גם אדי מים ופחמן דו-חמצני, וכן מצאו כי היא מכילה פחמן חד-חמצני (CO), נתרן ואשלגן.
כוכב הלכת WASP-39 b הוא ענק גזי, גודלו בערך מחצית מזה של צדק, אבל הוא קרוב מאוד לשמש שלו, ומשלים הקפה סביבה ב-3.4 ימי ארץ בלבד. הקירבה הזו גורמת לכך שהאנרגיה החזקה מהשמש משפיעה על התהליכים האטמוספריים שמתרחשים בו. בין השאר, היא מובילה כנראה להיווצרות הגופרית הדו-חמצנית, באותו אופן שבו הקרינה מהשמש שלנו יוצרת אוזון (O3) באטמוספרה של כדור הארץ. "זו הפעם הראשונה שאנו רואים בכוכבי לכת מרוחקים ראיות מוצקות של פוטוכימיה – תגובות כימיות הנוצרות עקב האנרגיה של השמש שלהם. אני רואה בכך הבטחה אמיתית שהמשימה הזו תקדם את הידע וההבנה שלו על האטמוספרות של כוכבי לכת כאלה", אמר שנג-מין צאי (Tsai) מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, המוביל את אחד מצוותי המחקר של הטלסקופ.
6 צפייה בגלריה
שילוב נתונים. כל אחד מהמכשירים האופטיים של טלסקופ החלל מאפשר לזהות חומרים שונים בהרכב האטמוספרה של כוכב הלכת, לקבלת תמונה מלאה
(מקור: NASA, ESA, CSA, J. Olmsted (STScI))
צוותים רבים ברחבי העולם, המונים מאות מדענים, ניתחו בנפרד את הנתונים שאסף הטלסקופ, והממצאים המפורטים על הרכב האטמוספרה של WASP-39 b צפויים להתפרסם בקרוב בחמישה מאמרים מדעיים. פירוט המרכיבים של האטמוספרה והיחסים הכמותיים ביניהם מאפשרים להבין טוב יותר איך נוצר כוכב הלכת. החוקרים מעריכים כי כוכב הלכת המסוים הזה הגיע לגודלו הנוכחי בעקבות סדרת התנגשויות שבהן בלע גופים פלנטריים קטנים יותר.
לדברי החוקרים, המחקר על כוכב הלכת הזה סולל את הדרך לחקור בעזרת הטלסקופ גם אטמוספרות של כוכבי לכת סלעיים, דומים יותר לכדור הארץ וקרובים יותר אלינו, כמו כוכבי הלכת של מערכת טראפיסט 1 (Trappist 1), שהתגלתה רק לפני כמה שנים במרחק של פחות מ-40 שנות מאיתנו.
גאווה, דעות קדומות וטלסקופים
ועוד בעניינו של טלסקופ ג'יימס ווב: סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הודיעה בסוף השבוע שעבר כי לא תשנה את שמו הטלסקופ, לאחר שבבדיקה נוספת של היסטוריונים לא נמצאו ראיות לטענה כי ווב הפלה לרעה עובדים מקהילת הלהט"ב, ואף הביא לפיטוריהם בשל נטיותיהם המיניות.
ג'יימס ווב היה ראש נאס"א השני, וניהל את סוכנות החלל מ-1961 עד 1968. הוא הוביל את המאמצים של הסוכנות להנחית אדם על הירח, אם כי סיים את תפקידו כשנה לפני הצעד הראשון עליו. הטענות נגד ווב אינן נוגעות לתקופתו כראש נאס"א, אלא לעבודתו בשנות ה-50, אז מילא תפקידים בכירים במשרד החוץ האמריקני. הוא שירת שם בתקופה שזכתה לימים לכינוי "בהלת הלבנדר" (The Lavender Scare), שבה פוטרו מעבודותיהם בממשל אלפי גברים ונשים מקהילת הלהט"ב בנימוק שהם "סיכון ביטחוני". ההתנכלות ללהט"ב התרחשה בד בבד עם הרדיפה המפורסמת יותר אחרי חשודים בקומוניזם (הבהלה האדומה, The Red Scare), והסנטור ג'וזף מקארתי היה דמות מרכזית בשתי הרדיפות.
6 צפייה בגלריה
לא נמצאו ראיות הקושרות אותו ישירות לפיטורים. ג'יימס ווב (במרכז) מקבל אות הוקרה מהנשיא ג'ון קנדי
(צילום: נאס"א)
בשנה שעברה, לקראת שיגורו של הטלסקופ לחלל, יזמה קבוצה של ארבעה אסטרונומים ואסטרונומיות עצומה שדרשה לשנות את שמו של הטלסקופ. יותר מ-1,200 מדענים חתמו עליה, בהם חוקרים המשתתפים במחקרים על נתוני הטלסקופ. יוזמי העצומה טענו כי גם אם ווב לא היה מיוזמי רדיפת הלהט"ב, נוכח שתיקתו והסכמתו הסבילה עם הצעדים האלה, לא ראוי שהטלסקופ ייקרא על שמו. סוכנות החלל מינתה היסטוריון לבחון את הטענות, ובעקבות הבדיקה הודיעה כי לא מצאה עילה לשינוי השם.
ביום שישי פרסמה הסוכנות את הדו"ח של ההיסטוריון הראשי שלה, בריאן אודום (Odom). הדו"ח מציין כי בהלת הלבנדר הייתה פרק כואב בהיסטוריה של ארצות הברית, אך מדגיש כי "בשורה התחתונה אין לפי שעה שום ראיות הקושרות ישירות את ווב לפעולות או מעשים הנוגעים לפיטוריהם של אנשים בשל נטיותיהם המיניות".
בעקבות הפרסום ציינה הסוכנות כי קידום שוויון לקהילת הלהט"ב הוא אחד מערכי הליבה שלה, אך הבהירה שוב כי אין בכוונתה לשנות את שם הטלסקופ. נציגי הקהילה הביעו חוסר שביעות רצון מההחלטה. בלי קשר למעשיו של ווב עצמו, אפשר לקוות שהמחלוקת העמוקה בנושא תעודד את נאס"א לחזור למסורת היפה של הנצחת מדענים בשמות הפרויקטים המדעיים שלה, ולא פוליטיקאים.
זכרונות מימים רטובים יותר
רכב המאדים פרסבירנס (Perseverance), שנחת על כוכב הלכת האדום בתחילת 2021, משלים כעת את שנת מאדים הראשונה שלו: הקפה אחת של כוכב הלכת סביב השמש, שאורכת 687 ימי ארץ. החוקרים המנתחים את הממצאים שהוא שולח משם מדווחים על נתונים המאששים את ההנחה כי על פני מאדים היו בעבר מים זורמים. ממצאיהם התפרסמו השבוע בשלושה מאמרים מדעיים בכתבי העת Science ו-Science Advances.
רכב המאדים פועל במכתש ג'זרו, שהמדענים סבורים כי היה בעבר אגם גדול. צוותי המחקר השתמשו בכמה מהמכשירים המדעיים המתקדמים של פרסבירנס: מצלמה היפרספקטרלית, המצלמת את הסלעים באורכי גל רבים, מכשיר PIXL שהוא מיקרוסקופ פלואורסצנטי הפועל בקרני רנטגן, ומכשיר SHERLOC, שהוא ספקטרומטר מתקדם. שלושת המכשירים משמשים לניתוח ההרכב הכימי ומאפיינים פיזיקליים של החומרים הנבדקים, והחוקרים בדקו בעזרתם את הרכבם של סלעים ומינרלים באזור המכתש. כל הממצאים מצביעים על מינרלים שנוצרו בסביבה רטובה, ככל הנראה גם במים מלוחים וגם במים מתוקים בתקופות שונות, ייתכן אפילו מי תהום שעלו בשלב מאוחר יותר אל פני השטח. חלקם מינרלים שנוצרו כנראה בפעילות געשית, ולאחר מכן שהו בסביבה מימית.
6 צפייה בגלריה
מבט מעמיק אל העבר הרטוב. מצלמת הרנטגן PIXL (עם מכסה) בקצה הזרוע הרובוטית של רכב השטח המאדימי Perseverance
( מקור: NASA/JPL-Caltech)
"הנתונים חושפים 'סיפור של אש ומים' על מאדים", אמרה בריוני הורגן (Horgan) מאוניברסיטת פרדיו באינדיאנה, השותפה באחד מצוותי המחקר. "במכתש ג'זרו אנו יכולים לבחון סלעים קדומים יותר מאשר באתרי נחיתה אחרים [של רכבי שטח על מאדים], מה שמסייע לנו להבין את התקופות הקדומות ביותר בהיסטוריה של מאדים, שבהן אנו חושבים שהוא התאים ביותר לקיום חיים. הנתונים מאשרים שהיו מים בכל מקום!".
אחת המשימות בעיקריות של רכב המאדים פרסבירנס, כמו גם של מקבילו קיוריוסיטי, הפועל כבר יותר מעשור על כוכב הלכת, היא למצוא ראיות שבעבר הרחוק אכן היו חיים על מאדים, לפחות חיים מיקרוביאליים כמו חיידקים או אצות. בינתיים לא נמצאו סימנים כאלה, אבל "החוקרים נרגשים לגלות כי היו במאדים כמה תקופות רטובות", הוסיף חוקר המדעים הפלנטריים שוילר בורג'ס (Borges) מאוניברסיטת צפון אריזונה, שאינו מעורב ישירות בניתוח הממצאים של פרסבירנס. "כי המשמעות של יותר מים היא שהיו יותר הזדמנויות לחיים, אם אכן היו כאלה על מאדים".
לטוס לחלל עם רגל אחת
סוכנות החלל האירופית הכריזה על גיוס של קבוצת אסטרונאוטים חדשה בפעם הראשונה מזה 13 שנים. הקבוצה כוללת 17 גברים ונשים: חמישה מועמדים שנבחרו להיות אסטרונאוטים, 11 מועמדים שיוגדרו "עתודה של צוות האסטרונאוטים" ואחד שנבחר לתוכנית ניסוי של שילוב בעלי נכות פיזית בצוות האסטרונאוטים. הם נבחרו מתוך יותר מ-22 אלף אנשים שהגישו מועמדות.
ההכרזה על הפראסטרונאוט הראשון
(צילום: רויטרס)
מי שעשוי להיות הנכה הראשון בחלל הוא ג'ון מקפול (McFall), בן 41, רופא בריטי שרגלו נקטעה כשהיה בן 19 בעקבות תאונת אופנוע. הוא הפך לספורטאי פאראלימפי מקצועי וזכה במדליות בריצות קצרות באליפויות העולם ובמשחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג 2008. גם כרופא הוא עבד רבות עם ספורטאים נכים, וכעת נבחר להוביל את הניסוי לשילוב "פאראסטרונאוט" בפעילות מאוישת בחלל.
האסטרונאוטים שנבחרו לתוכנית ההכשרה הם סופי אדנו (Adenot) בת 40 מצרפת, טייסת מסוקים צבאיים וטייסת ניסוי; פבלו אלוורס פרננדס (Álvarez Fernández) בן 34, מהנדס אווירונאוטיקה מספרד; רוזמרי קוגן (Coogan), דוקטור לאסטרונומיה בת 31 מבריטניה; רפאל ליאז'ואה (Liégeois), דוקטור לנוירוביולוגיה בן 34 מבלגיה; ומרקו זיבר (Sieber), בן 33, רופא ולשעבר לוחם קומנדו משווייץ. הם יעברו תוכנית הכשרה של שנה במרכז האימונים של סוכנות החלל האירופית בצרפת, ולאחר מכן צפויים להשתבץ למשימות בתחנת החלל הבינלאומית. 11 המועמדים האחרים עברו את כל המבחנים והמיונים, אך לפי שעה סוכנות החלל האירופית, שאינה משגרת בעצמה משימות מאוישות, אינה יכולה לשבץ אותם למשימות עתידיות. לכן הם מוגדרים "עתודה", ויעברו את ההכשרה אם יהיה צפי למשימות חלל אירופיות נוספות.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
