תופעה מוזרה נצפתה לאחרונה בקרב אוכלוסיות צפרדעים באוסטרליה. מדענים תיעדו נקבות צפרדעים ירוקות וזהובות, כשהן מנסות לאכול את הזכרים המחזרים אחריהן, כאשר קריאות ההזדווגות לא מוצאות חן בעיניהן.
מבזק חדשות טובות
(צילום: ירון ברנר)
בעונת הרבייה הזכר ינסה להרשים את הנקבה, כדי שזו תבחר להעמיד איתו צאצאים. אלא שאם הזכר לא הרשים את בת הזוג הפוטנציאלית - הוא עלול לשלם בחייו. החוקרים ניתחו את התופעה המרתקת הזאת לעיני המצלמות ובמאמר שפורסם לאחרונה, מתארים החוקרים מקרים של 'קניבליזם מיני". לדבריהם, הדבר מתרחש כתהליך של "ברירה טבעית".
כלומר, נקבות עשויות להבדיל בין בני זוג פוטנציאליים לבין ארוחת צהריים בהתאם לאיכות הקריאות במהלך עונת הרבייה, וגודל הזכר. הזכר במקרה שתועד בסרטון הזה הצליח להימלט.
ומצפרדעים טורפות לבעל חיים אחר. זיכרון שווא הוא מצב שבו המוח שלנו אוגר מידע שגוי, בזמן שהזיכרונות עצמם מתערבבים עם אירועים שלא התרחשו במציאות, אך אדם מאמין שהם קרו.
בתחום חקר המוח מקובל להתייחס ל"זיכרון שווא" כאל זיכרונות שניתנים לשינוי, והם נחקרים גם בבני אדם, אבל גם בבעלי חיים. אחד מבעלי החיים ש"זוכר" דברים שלא קרו, באותה הדרך שבה אנחנו זוכרים, הוא דווקא אחת החיות שהכי שונות מאיתנו, אבל רק חיצונית - דיונון מצוי.
הדיונון המצוי חי במעמקי האוקיינוס ונחשב לאחד מהגדולים שבדיונונים. במחקר שפורסם לאחרונה נראו לראשונה עדויות לזיכרונות שווא אצל הדיונון המצוי, מה שעשוי לעזור לנו להבין טוב יותר את האינטליגנציה החדה והמוזרה של החיות האלו ובני משפחתן.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שהדיונון יוצר לעצמו זיכרונות "מדומים" חזותיים (ולא זיכרונות ריח למשל). הדיונונים מפגינים שחזור זיכרון ברמה גבוהה ומפורטת. הם יכולים לזכור מה הם אכלו, איפה או מתי. זיכרונות שווא באופן ספציפי נוצרים כאשר זיכרון מתבלבל עם זיכרון דומה אחר, וכשהחוקרים חשפו את הדיונון לרצף של חוויות דומות (במקרה הזה: צינורות שהכילו מאכלים שהם אוהבים עם ריחות שונים) הם ראו שהדיונון העלה זיכרון שווא שנשתל על ידי מידע חזותי מטעה.
תוצאות אלו מהוות את תחילתו של המחקר, שיתרחב בעתיד ויעזור למדענים להבין טוב יותר את תהליכי זיכרון בכלל ואת הדמיון בין בני אדם לדיונונים.
ונסיים את מבזק החדשות הטובות עם פיזיקאית פורצת דרך, שהחיים הובילו אותה לקבל את תואר הדוקטורט שלה 75 שנה אחרי שהתחילה את התואר. רוזמרי פאולר בת ה-98 נשרה ב-1948 מלימודי הדוקטורט שלה בפיזיקה כדי להתחתן עם הפיזיקאי פיטר פאולר, זאת למרות שבמהלך הלימודים גילתה מה שלימים יהפוך למודל שלם בפיזיקת החלקיקים בשם "חלקיק קאון".
הגילוי שלה סלל את הדרך לתגליות חשובות שמעצבות עד היום את עולם הפיזיקה של ימינו ובכלל את ההבנה שלנו את היקום. רוזמרי הייתה בת 22 בלבד כשגילתה את החלקיק, וקיבלה לאחרונה תואר דוקטור לשם כבוד, על תרומתה הגדולה למדע. עם שני הורים פיזיקאים ובעל פיזיקאי, זו הייתה עבורה "סגירת מעגל".
