קניבליזם אכזרי, עם מטרה אכזרית. ניתוח של שרידי עצמות מתקופת הברונזה המוקדמת בבריטניה חשף סוף אלים וברברי להחריד עבור כמות לא מבוטלת של אנשים אומללים. השרידים שאותרו באתר צ'ארטרהאוס וורן (Charterhouse Warren) שבדרום-מערב אנגליה, מהווים עדות מזעזעת לשימוש בחפצים קהים, ביתור גופות וקניבליזם, זאת בטרם הושלכו הגופות לפיר בעומק של 15 מטרים.
3 צפייה בגלריה
מספר דוגמאות לשימוש בכלים קהים שבאמצעותם נרצחו עשרות גברים, נשים וילדים בתקופת הברונזה הקדומה
(צילום: Antiquity)
שרידי השלדים, שהשתייכו ל-37 פרטים לפחות (כולל גברים, נשים וילדים), תוארכו לתקופה שבין 2500 ל-1500 לפנה"ס, ומהווים רמה והיקף של אלימות חסרי תקדים בפרהיסטוריה הבריטית. "למעשה, אנו מוצאים יותר עדויות לפציעות בשלדים המתוארכים לתקופה הניאוליתית בבריטניה מאשר לתקופת הברונזה המוקדמת, כך שהתגלית בצ'רטרהאוס וורן בולטת כמשהו מאוד יוצא דופן", אמר פרופ' ריק שולטינג מאוניברסיטת אוקספורד, מחברו הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Antiquity.
שלא כמו רוב הקבורות העכשוויות, הגולגולות הסדוקות, השבורות והמחוררות של הנרצחים מהוות עדות למוות אלים כתוצאה משימוש בכוח בוטה באמצעות כלים קהים. כדי לפזר את הערפל ולחשוף מה קרה לאנשים הללו, נותחו העצמות בידי צוות מחקר ארכאולוגי ממספר מוסדות באירופה.
החוקרים מצאו מספר רב של סימני חיתוך ושברים על העצמות - אשר בוצעו לאחר המוות - מה שמצביע על כך שאותם פרטים אומללים לא רק נטבחו בזדון, אלא גם נאכלו בחלקם על ידי רוצחיהם. כאן עלתה השאלה מדוע קיימת עדות לקניבליזם בבריטניה של תקופת הברונזה הקדומה?
בקניון צ'דר (Cheddar Gorge) - הקניון הגדול ביותר בבריטניה, שמכיל מספר רב של מערות מהתקופה הפליאוליתית, קניבליזם היה כנראה סוג של טקס הלוויה. עם זאת, הממצאים בצ'רטרהאוס וורן מספרים סיפור שונה, שכן מדובר בעדויות למוות אלים, ללא אינדיקציה לקרב, אשר מרמזות על כך הקורבנות שהופתעו.
3 צפייה בגלריה
סימנים על העצמות מהאתר צ'רטרהאוס וורן, מה שמעיד על טבח וקניבליזם שבוצע בתקופת הברונזה הקדומה
(צילום: Antiquity)
על כן, מחברי המחקר סבורים שכל הפרטים ששרידיהם התגלו, אכן נטבחו, כשהטבח בוצע על ידי אויביהם. עם זאת, מחברי המחקר אינם סבורים שהטבח בוצע לשם אכילתם כמקור מזון, שכן בנוסף לשרידי העצמות האנושיים נמצאו בשטח גם שפע עצמות בקר, מה שמרמז על שפע מזון ללא צורך בקניבליזם. קביעה זו הובילה את החוקרים להניח כי אכילת בשרם של הנרצחים וערבוב עצמותיהם עם עצמות בעלי החיים, היה חלק מדה-הומניזציה שביצעו הרוצחים לנטבחים - שהשוו בין עצמות הנרצחים לעצמות בעלי החיים.
נראה כי תחרות משאבים ושינויי אקלים לא החריפו את הסכסוך בבריטניה באותה העת, כשבנוסף לכך אין ראיות גנטיות המצביעות על קיום משותף של קהילות עם מוצא שונה שיכול היה לגרום לסכסוך אתני. על כן, נראה כי הקונפליקט נגרם על ידי גורמים חברתיים, כמו למשל גרימת עלבון או ביצוע גניבה - אירועים שככל הנראה יצאו מפרופורציות והובילו למקרה הטראגי. העובדה כי בשיניהם של שני ילדים התגלו עדויות לזיהום כתוצאה ממגפה, הובילו את החוקרים לשער כי ייתכן וגם לתחלואה היה משקל בהגברת המתחים. "אנחנו עדיין לא בטוחים האם וכיצד היה לתחלואה משקל באלימות שהתרחשה בצ'רטרהאוס וורן", הבהיר פרופ' שולטינג.
בסופו של דבר, הממצאים מציירים תמונה של תרבות קדומה שעבורה עלבון ורצון לנקמה עלולים היו לגרום לפעולות אלימות לא פרופורציונליות. המצב הזה, למרבה הצער, מוכר לדברי מחברי המחקר לתרחישים שאירעו גם בתקופות מאוחרות יותר. "צ'רטרהאוס וורן הוא אחד מאותם אתרים ארכאולוגיים נדירים שמאתגרים את הדרך בה אנו חושבים על העבר", סיכם פרופ' שולטינג. "זו תזכורת ברורה לכך שאנשים בתקופה כה קדומה ביצעו מעשי זוועות שמוכרים גם מתקופות מאוחרות יותר, מה ששופך אור על הצד האפל של ההתנהגות האנושית. העובדה כי סביר להניח שלא מדובר באירוע חד-פעמי, רק מעצימה את החשיבות לספר את מה שאירע".
