בדרך לתחנה הסופית
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, מבקשת לתכנן חללית גוררת שתוכל לשנות את מסלולה של תחנת החלל הבינלאומית. בעזרת החללית הזו תוכל נאס"א להבטיח את שריפתה של התחנה באטמוספרה בסיום משימתה ב-2030, בלי להיות תלויה בחלליות רוסיות שיעשו זאת. המידע הראשון בעניין נחשף בשבוע שעבר בבקשת התקציב של נאס"א לשנת 2024. הסוכנות מבקשת תקציב של יותר מ-27 מיליארד דולר, ובתוכו כ-180 מיליון דולר לפיתוח החללית שתבטיח השמדה בטיחותית של תחנת החלל, ותוכל לבצע משימות נוספות.
במסיבת עיתונאים השבוע העריכה מנהלת תחום הטיסות המאוישות בנאס"א, קתי ליודרס (Lueders), כי עלותה של חללית גרר כזו תגיע כמעט למיליארד דולר. "כרגע היעד שלנו הוא לקבל הצעות פיתוח, ואז אולי נוכל להגיע למחיר טוב יותר. זה נותן לנו התחלה בריאה בשנת 2024 לקראת הבאה של היכולת הקריטית הזו לתחנה".
כרגע יכולת התמרון של התחנה הבינלאומית מבוססות על חלליות האספקה הרוסיות "פרוגרס" העוגנות בה, והן אלה שאמורות גם לנווט אותה בבוא יומה למסלול שיבטיח את שריפתה באטמוספרה, וימנע פגיעה של חלקים שלא יישרפו באזורים מיושבים. ואולם, רק בחודשים האחרונים היו שתי דליפות מחלליות רוסיות שעגנו בתחנה, חללית סויוז שהביא צוות לתחנה והייתה אמורה להחזירו, וחללית אספקה לא מאוישת.
"ראינו בשנה החולפת כי יתירות של מערכות כאלה היא דבר חשוב מאוד מאוד גם לנו וגם לשותפינו בתחנה", הוסיפה ליודרס. "חללית אמריקנית לפינוי התחנה היא מרכיב מפתח בפעילות החלל שלנו ובאסטרטגיה לסיום תפקידה של התחנה".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כשהמוח מדבר עם המעי
אומרים שהמוח הוא...
הבעיות עם שפעת העופות
לצד הסוגיות הטכניות, יש לזכור כי בעקבות הביקורת על פלישתם לאוקראינה איימו הרוסים לפרוש מהתחנה הבינלאומית. אף שהם חזרו בהם, אין ערובה שמחלוקות פוליטיות נוספות לא יעיבו שוב על שיתוף הפעולה בחלל, במיוחד אם הרוסים יחזיקו בלעדית ביכולות חשובות.
על פי התוכנית, תחנת החלל תמשיך לפעול במתכונת הנוכחית עד סוף העשור, במקביל לבניית תחנת חלל פרטית של חברת אקסיום, על בסיס התחנה הקיימת. תחילה תצרף אקסיום מודולים משלה לתחנה הבינלאומית, ובהמשך תוסיף מתקן עצמאי לייצור אנרגיה סולרית ותמיכת חיים, שיאפשר לתחנה שלה לפעול באופן עצמאי. בשלב זה תסתיים פעילות התחנה הבינלאומית המתיישנת, אחרי כ-30 שנה במסלול סביב כדור הארץ, והיא תוכוון להתרסקות מבוקרת באופן שבו רובה יישרף באטמוספרה.
חליפות חלל - הדור הבא
חברת אקסיום חשפה השבוע את חליפות החלל החדשות שפיתחה עבור סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, לקראת הנחיתות המאוישות על הירח המתוכננות במסגרת תוכנית ארטמיס. החליפה שהוצגה באירוע ביוסטון אמורה לספק לאסטרונאוטים הרבה יותר חופש תנועה במהלך פעילות על פני הירח, לעומת החליפות המסורבלות ששימשו את האסטרונאוטים של תוכנית אפולו. למשל, הן יאפשרו לאסטרונאוטית או לאסטרונאוט להתכופף קדימה בביטחה, או לכרוע ברך לצורך פעולה יציבה על הירח, מה שלא היה אפשר לעשות בחליפות הקודמות. הן אמורות לשמש את אנשי הצוות שינחתו על הירח החל ממשימת ארטמיס 3, המתוכננת ל-2025.
"החליפות של אקסיום למשימת ארטמיס 3 יהיו מוכנות להתמודד עם האתגרים המורכבים בקוטב הדרומי של הירח, ויעזרו לנו לפתח הבנה טובה יותר של הירח בדרך לנוכחות ארוכת-טווח שם", אמר מייקל סופרדיני (Suffredini), הנשיא והמנכ"ל של אקסיום. נוסף על חופש התנועה לחליפה החדשה יש עוד כמה יתרונות, בהם קסדת בועה גדולה, המאפשרת שדה ראייה רחב ומצוידת גם בפנסים חזקים ובמעמד למצלמה. כמו כן, החליפה אמורה להיות קלה יותר ללבישה, ולמעשה האסטרונאוט ייכנס אליה דרך פתח אחורי, ואז ילבש מעליו את התרמיל המכיל את מערכות תמיכת החיים.
עם זאת, החליפה שילבשו בסופו של דבר האסטרונאוטים על הירח לא תהיה זהה לחליפה בעלת העיצוב האופנתי בצבעי שחור, כתום וכחול שהציגה אקסיום. היא תהיה לבנה, כדי להחזיר יותר אור ולשפר את בקרת הטמפרטורה בתוכה. כמו כן, היא תכלול שכבת הגנה נוספת מפני קרינה, שאולי תגביל את חופש התנועה המובטח.
אקסיום, הבונה את תחנת החלל הפרטית הראשונה, זכתה בשנה שעברה בחלק הראשון של המכרז לפיתוח חליפות חלל חדשות עבור נאס"א, מכרז שהיקפו הכולל - עם אספקת החליפות - עשוי להגיע ליותר משלושה מיליארד דולר.
הדרקון חזר בשלום
הצוות החמישי של אסטרונאוטים שטסו לתחנת החלל בחללית פרטית, או Crew 5, חזר השבוע בשלום לכדור הארץ אחרי 157 ימים בתחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוטים ניקול מאן (Mann) וג'וש קסאדה (Cassada) מסוכנות החלל האמריקנית, האסטרונאוט היפני קואיצ'י וקאטה (Wakata) והאסטרונאוטית הרוסיה אנה קיקינה (Kikina) צנחו בחללית הדרגון Endurance במפרץ מקסיקו, מול חופי פלורידה, ומיד נאספו לכלי שיט של חברת ספייס אקס. החללית עצמה השלימה בהצלחה משימת חלל שנייה, ונלקחה לבדיקות ושיפוצים במתקן של ספייס אקס, לקראת הכשרתה לטיסת חלל נוספת.
הצוות ביצע במהלך המשימה בחלל ניסויים רבים, בהם ניסוי מעניין של בחינת התנהגות של נוזלים בכבידה חלשה, כמו של הירח (1/6 מכבידת כדור הארץ) ושל מאדים (כ-1/3 מכבידת הארץ). מחקרים קודמים הראו כי ערבול הנוזלים שונה בתנאים כאלה, וכעת התופעה נחקרה לעומק בעזרת מצלמות וידאו שתיעדו מקרוב את הנוזלים בצנטריפוגה המדמה את הכבידה החלשה, והחוקרים יכולים להשוות את הממצאים למודלים המתמטיים. הבנה טובה יותר של התנהגות נוזלים בתנאים כאלה חיונית לפיתוח כלי רכב מונעים בדלק לנסיעה ולטיסה בירח ובמאדים, וכן לפיתוח מערכות אחרות המבוססות על תנועת זורמים.
6 צפייה בגלריה
חזרו בשלום. חללית הדרגון של צוות 5 אחרי הנחיתה בים ולפני האיסוף לספינה
(צילום מסך מתוך השידור של NASA ו-SpaceX)
ניסויים נוספים שעשה הצוות כוללים גידול צמחים בתנאי חוסר כבידה בלי מצע גידול מוצק, בעיקר ירקות טריים, ובחינת מערכת להפקת חומרי מזון לפי דרישה מתרבית של שמרים וממשקאות יוגורט וקפיר. כמו כן הם ביצעו כמה הליכות חלל להתקנת לוחות סולריים חדשים ולעבודות נוספות לתחזוקת התחנה.
ממלאים את המחסנים
זמן קצר לאחר הנחיתה המוצלחת של הצוות החמישי, שיגרה ספייס אקס בהצלחה חללית דרגון לא מאוישת עם כמעט שלוש טונות של ציוד ואספקה לתחנת החלל. כארבעים אחוז ממשקל המטען הם הם ניסויים מדעיים שהאסטרונאוטים בתחנה יבצעו, בהם ניסוי מעניין במערכת חדשה לסילוק פחמן דו-חמצני. הנקודה הישראלית היא מערכת ניסוי של חברת "ספייס פארמה", הכוללת חמישה ניסויים רפואיים וקוסמטיים של חברות משווייץ המשתמשות במעבדה הממוזערת של החברה הישראלית. הניסויים יימשכו כחודש, ואז תוחזר המעבדה לכדור הארץ, לניתוח התוצאות.
6 צפייה בגלריה
עוד מטען ישראלי בדרך לתחנת החלל. שיגור חללית האספקה השבוע מקייפ קנברל, פלורידה
(צילום: ספייס אקס)
מבחינת ספייס אקס, המודל הכלכלי של מיחזור טילי השיגור והחלליות ממשיך להוכיח את עצמו. זו הטיסה השלישית של אותה חללית דרגון לא מאוישת לתחנת החלל. השלב הראשון של טיל הפלקון 9, שהטיס אותה לחלל, נחת כרגיל נחיתה אנכית מוצלחת, והשלים בכך את טיסתו השביעית.
ירחים במערכות שמש אחרות
סוכנות החלל האירופית החליטה להאריך בשלוש שנים את משימתו של טלסקופ החלל CHEOPS, החוקר את תכונותיהם של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. הטלסקופ שוגר בסוף 2019, ומשימתו המקורית אמורה להסתיים בעוד כחצי שנה. כעת החליטה הסוכנות, עם אוניברסיטת ז'נבה המובילה את הצוות המדעי של הטלסקופ, להמשיך להפעילו עד 2026, ואף לבחון את הארכת הפעילות עד 2029.
6 צפייה בגלריה
עד עכשיו רק גירדנו את פני השטח של יכולותיו. טלסקופ CHEOPS בחלל
(הדמיה: ESA / ATG medialab)
בשונה מטלסקופי חלל המתמקדים באיתור כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות, CHEOPS אינו מבצע סקר שמיים, אלא מתמקד בחקר מערכות ספציפיות, ובאפיון מדויק של כוכבי הלכת שלהן. מכשירי המדידה שלו מאפשרים למדענים לגלות למשל את הצפיפות של כוכבי לכת כאלה, וכך לקבל מושג על הרכבם הכימי. ההחלטה להאריך את פעילותו התקבלה בזכות מצבו המצוין של הטלסקופ, כמו גם הנתונים הרבים שהופקו בעזרתו, שכבר פורסמו ביותר מ-50 מאמרים מדעיים.
"עד עכשיו רק גירדנו את פני השטח מבחינת היכולות של הטלסקופ, ואנו מצפים לעוד ממצאים רבים בהמשך, כמו למשל גילוי ראשון של ירח סביב כוכב לכת כזה", אמר וילי בנץ (Benz) מאוניברסיטת ז'נבה, ראש צוות המדענים של הטלסקופ. "לכוכבי לכת רבים במערכת השמש יש ירחים, ואנו מצפים למצוא ירחים גם בכוכבי לכת של מערכות שמש אחרות. יש לנו כמה מועמדים. זו תצפית מאוד מאתגרת, כי ירחים כאלה הם קטנים וחיוורים מאוד, אבל הטלסקופ שלנו מסוגל לגלות ירחים בגודל של מאדים, כלומר כפליים מהירח שלנו. אם יש ירחים כאלה במערכות שאנו צופים בהן, נוכל לגלות אותם בזכות הארכת המשימה".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
