סופה בחי בר יוטבתה
(צילום: אלה אגרא ואריק סוכר, רשות הטבע והגנים)
אנשי רשות הטבע והגנים יצאו אתמול, בשיא הסופה, לחי בר יוטבתה כדי לבדוק את בעלי החיים בשמורה ויצאו עם תיעודים מרהיבים.
"החיות בשמורה התמודדו עם סופת אבק קשה", אמר אריק סוכר מטפל בחי בר יוטבתה. לדבריו, "הן שורדות את הרוחות. בעלי החיים עמדו מאחורי העצים והגבעות שהסתירו אותן. ראיתי שחלק מהן לא הפסיקו לאכול אפילו באמצע הרוחות החזקות כי כל פירות השיטים התפזרו על הריצפה כתוצאה מהסופה. בגשם ובזרימות הן לא הפסיקו לזוז ולנסות למצוא מקום לשבת בו. ראיתי שהן ערניות גם באמצע הלילה. החיות מאוד אוהבות גשם וזרימות מים".
שמורת חי בר יוטבתה הוקמה ב-1968. ייעודה העיקרי הוא אקלום והשבה של אוכלי עשב מדבריים אל הטבע. עד היום הושבו לטבע בהצלחה שני מינים – הפרא (אחד מחמורי הבר) והראם הלבן. הפראים הושבו לראשונה לטבע בארץ ב-1982 באזור מכתש רמון, והתבססו במרחב ניכר בהר הנגב. הראמים הושבו לטבע החל מ-1996 בערבה הצפונית ובנחלים הגדולים. בשנות האלפיים נעשה גם ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע יענים, אולם ללא הצלחה לעת עתה. בעלי חיים בולטים אחרים בחי-בר הם ערוד, דישון וראם הסהרה. החזקת מינים אלו היא חלק ממאמץ בינלאומי להגן עליהם בשביה, והם אינם מיועדים להשבה לטבע בישראל.
במרחב השמורה יש גם עדר של צבאי הנגב, וכן צבי השיטים – תת-מין נדיר מאוד של צבי ארץ-ישראלי.
