אחרי קפריסין, יוון, ירדן והרשות הפלסטינית, גם מרוקו מצטרפת להצלחה הישראלית ובתקופה הקרובה יחלו אנשי אקדמיה וחקלאים מהמדינה להתקין תיבות קינון לתנשמות, שכבר הוכיחו כי הן משמשות ככלי יעיל להדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים ומפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים.
פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באונ' ת"א, שעומד בראש המיזם, הסביר כי כבר לפני מספר שנים נוצר קשר עם פרופ' עימאד צ'ירקאווי, אקולוג וחוקר ציפורים, במהלך סדנה של משרד החוץ. כבר אז הוא הביע עניין להוביל את הנושא במרוקו וגם בארצות המגרב, בהן לישראל אין קשרים דיפלומטיים כמו אלג'יריה ותוניסיה.
עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו הקשר התחזק, והשבוע ייפגש פרופ' צ'ירקאווי עם פרופ' לשם בתערוכת האקספו שבדובאי, יחד עם השותפים – הירדני, הפלסטיני והשווייצרי. הם ידונו בדרכים למימוש הפרויקט במרוקו.
"אנחנו רואים כי התנשמת מחליפה את היונה כמבשרת השלום האזורי ומוכיחה פעם אחר פעם כי לבעלי הכנף אין גבולות גיאוגרפיים. אני מאושר לראות את החזון קורם עור וגידים", אמר פרופ' לשם והסביר שמשפחה של תנשמות צדה בכל שנה אלפי מכרסמים.
