2022 ו-2023 היו השנים הראשונות שבהן שטח קרח הים באנטארקטיקה ירד מתחת לרף של 2 מיליון קמ"ר, מאז החלו מדידות לווייניות. הנתונים המדאיגים מהווים ירידה של כ-30% מהממוצע שנמדד בין השנים 2010-1981. ההצטמצמות שחלה בהיקף קרח הים לא רק מובילה לעלייה בגובה פני הים וכתוצאה מכך גם לאיום על מקומות מיושבים שסמוכים למקורות המים, אלא גם פוגעת בבעלי החיים, כשאחד מהם הוא הפינגווין הקיסרי (Aptenodytes forsteri), שזקוק לקרח ים יציב וקפוא היטב כדי לשרוד ולהתרבות.
3 צפייה בגלריה
פינגווין קיסרי בוגר עם חמישה גוזלים
פינגווין קיסרי בוגר עם חמישה גוזלים
פינגווין קיסרי בוגר עם חמישה גוזלים
(צילום: Shutterstock)
המסת הקרחונים באנטארקטיקה (צילום: נאס"א)

ממחקר, שהתפרסם בכתב העת Antarctic Science, שאותו ערך ד"ר פיטר פרטוול מהסקר האנטארקטי הבריטי (גוף לאומי בבריטניה לחקר אנטארקטיקה), עלה כי השיאים השליליים בהיקף קרח הים באנטארקטיקה בכלל ובשנה שעברה בפרט, הובילו לשנה השנייה ברמתה מבחינת תמותת גוזלי פינגווין קיסרי, מאז החלו התצפיות ב-2018. הממצאים העגומים הם המשך ישיר של כישלון הרבייה הקטסטרופלי בשנת 2022, מה שמסמל את השלכות ארוכות הטווח על האוכלוסייה של מין פינגווין אנדמי זה, שתואר לראשונה ב-1844 על ידי הזואולוג האנגלי ג'ורג' רוברט גריי.
פינגווינים קיסריים מתרבים כאמור על משטחי קרח ים, כאשר הגוזלים בוקעים בחורף (בחציו הדרומי של כדור הארץ), בין סוף יולי לאמצע אוגוסט. הגוזלים גדלים עד לשלב שבו גופם מתכסה נוצות עמידות למים הקרים, בדרך כלל בדצמבר, לפני הפשרת הקיץ.
אבל אם קרח הים נמס מוקדם מדי, מגמה שמתגברת בשנים האחרונות, לא רק שהרבייה עלולה להיפגע, אלא שהגוזלים שכבר בקעו מהביצים נמצאים בסכנה ממשית לטבוע ולקפוא למוות. 14 מתוך 66 מושבות פינגווינים, שכל אחת יכולה להוות כר פורה עבור מאות או אלפי גוזלים בשנה, הושפעו מאובדן מוקדם של קרח ים אנטארקטי ב-2023. "ההשלכות שיש לכך הן ברורות: רמות גבוהות של תמותת גוזלים, כבחלק מהמקרים אף מדובר על הכחדה מלאה", אמר ד"ר פרטוול לסוכנות הידיעות הצרפתית. יחד עם זאת, אם כי אין בנתון זה מקום לנחמה, אין מדובר בשבירת שיא שלילי, שכן ב-2022 נרשמה פגיעה ב-19 מושבות שכאלה.
ד"ר פרטוול מצא במחקרו שהפגיעה במושבות הפינגווינים הקיסריים הובילה לנדידה שלהם אל מקומות אחרים, בחיפוש אחר תנאים סביבתיים טובים יותר, בתקווה למצוא קרחונים, מדפי קרח או קרח ים יציבים יותר. בעוד מהלכים מסוג זה מהווים לכאורה סימן שטומן בחובו תקווה רבה, שכן נראה כי ייתכן שיש ביכולתם של הפינגווינים הקיסריים להסתגל לסביבה המשתנה, נראה כי מדובר בלא יותר מפתרון זמני, כך לדבריו של ד"ר פרטוול.
3 צפייה בגלריה
מושבת פינגווינים באנטארקטיקה
מושבת פינגווינים באנטארקטיקה
מושבת פינגווינים באנטארקטיקה
(צילום: AFP)
3 צפייה בגלריה
התפרקות קרחונים באנטארקטיקה כתוצאה מההתחממות הגלובלית
התפרקות קרחונים באנטארקטיקה כתוצאה מההתחממות הגלובלית
התפרקות קרחונים באנטארקטיקה כתוצאה מההתחממות הגלובלית
(צילום: Steve Allen, Shutterstock)
"למרות שלא חסרים שטחים שאליהם יכולים הפינגווינים הקיסריים לעבור, חשוב לזכור כי מידת הסתגלותם הינה מוגבלת. על כן, פשוט יותר יהיה אם בני האדם יתאימו את עצמם למצב ויפחיתו את פליטת גזי החממה שמאיצים את התחממות כדור הארץ, מה שמוביל בתורו בין היתר גם להמסת קרח הים שחיוני כל כך עבור רבייתו של מין אייקוני זה", הסביר ד"ר פרטוול.
ישנם כרבע מיליון זוגות פינגווינים קיסריים מתרבים, כולם חיים באנטארקטיקה, כאשר האוכלוסייה עלולה לדעוך ככל שיחלפו השנים, זאת אם לא יינקטו צעדים בנושא. "מהתחזיות הקודרות ניתן להסיק כי במידה ופליטת גזי החממה תימשך ברמות הנוכחיות, 99% מאוכלוסיית הפינגווינים הקיסריים עלולה להיכחד עד סוף המאה הנוכחית.