צוות ארכאולוגים מישראל, ארה"ב ומונגוליה חשף קבר מסתורי קדום של אישה אצילה, בתוך חורבות מבצר נטוש במונגוליה. לדברי החוקרים, מדובר בתגלית חשובה, שתסייע להבין את הנסיבות לעליית האימפריה המונגולית. מדובר בקבר אחד מתוך 25 בלבד שנמצאו עד כה מהתקופה שבין האימפריה הקיטאנית (916–1125 לספירה) להתעוררות האימפריה המונגולית בשנת 1206 לספירה. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת Archaeological Research in Asia.
4 צפייה בגלריה
הקבר שהתגלה במונגוליה ומפת האזור
(צילום: Archaeological Research in Asia (2024), מתוך המאמר)
המבצר, שנקרא Khar Nuur, הוא חלק ממערכת חומות ומבצרים שמוכרת לנו יותר כ״חומה הגדולה של סין״, למרות שהיא מתפרסת על פני מקטעים שונים לאורך 4,000 קילומטרים ונבנתה בתקופות שונות. המבצר נמצא על אחד מהמקטעים המבודדים ביותר של החומה, שידוע גם כ“החומה של ג'ינגס חאן" - מערכת באורך 737 ק"מ' שממוקמת באזור נידח בגבול בין מונגוליה, רוסיה וסין.
החפירות חשפו קבר ״עילית״ מעץ' שבו נקברה אישה בגיל שבין 40 עד 60. האישה היא ככל הנראה משושלת מלכותית. החוקרים סבורים כך בשל העושר הרב שהתגלה בקבר, יחסית לגודלו ולתקופה. הכמות והגיוון של הפריטים - כגון עגילים וצמידים מזהב, כוס כסף, כלי ברונזה, חרוזי אלומגים וזכוכית - מעידים על מעמדה הרם של האישה.
חלק מהפריטים הגיעו ממקורות מרוחקים בסין, כמו כובע מסורתי ממשי צהוב ועצי ליבנה ותות, שגדלו באזור של כ-150 עד 300 ק״מ מהקבר. לא ידוע איך החפצים הללו נועדו להקל עליה בחיים שלאחר המוות, לפי האמונה, אך אין ספק שהם מעידים על המעמד הפוליטי והקשרים שאיפשרו לה גישה לעושר וכלים סביב מולדתה ומעבר לה.
הקבר, שהתגלה במקרה כשהוא חפור בתוך קירות המבצר, מתוארך לשנים 1158 ל-1214 לספירה, והוא מכוון צפונה בהתאם לנוהג בתקופה. הקבר מספק תובנות חדשות על תקופה פחות מוכרת בהיסטוריה של מונגוליה, שמעידה על קשרים ענפים בין האימפריה לבין אזורים אחרים בעולם. הדבר משמעותי מאוד למחקר כיום כי תקופת הביניים שבין עלייתן לנפילה של האימפריה הקיטאנית והמונגולית עדיין נותרה פחות מובנת, בעיקר בגלל המחסור בתיעודים ושרידים, ולכן חסרות תובנות לגבי הנוף החברתי והפוליטי שלהן.
4 צפייה בגלריה
איור של פריטים שנמצאו בקבר
(צילום: Archaeological Research in Asia (2024), מתוך המאמר)
החוקרים, בינהם הארכיאולוג פרופ' גדעון שלח-לביא מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, מסבירים כי נדירות הקברים המתוארכים לתקופה זו נובעת מכמה גורמים: ראשית, מונגוליה היא מדינה גדולה עם מעט חפירות ארכאולוגיות יחסית, והאזור שבו נמצא הקבר אינו מוכר היטב בתחום הארכאולוגיה. פרויקט החפירות הנוכחי הוא בין הראשונים שמתמקד בו.
בנוסף, בתקופה שבין נפילת האימפריה הקיטאנית לעליית האימפריה המונגולית לא הייתה שליטה מרכזית במונגוליה ולא הייתה ישות פוליטית חזקה, דבר שהוביל להשקעה פחותה באנדרטאות בהשוואה לתקופות אחרות.
בתקופה זו, שנמשכה פחות מ-100 שנה, נראה שנחפרו פחות קברים או נבנו אתרים אחרים, מה שמקשה על הבנת התקופה, הנוף החברתי והפוליטי שלה. גם השאלה מדוע הקבר נמצא בתוך חומות המבצר נותרה פתוחה. החוקרים מסבירים כי ייתכן שמיקום הקבר שיקף את מעמד היוקרה של הנקברת, או שאולי נועד לחזק את האחיזה של הקהילה המקומית בשטח.
כך או כך העושר והאיכות של הממצאים חושפים רשת קשרים רחבה ומפותחת, שלא היה אפשר לתארה עד כה. כל פרט בקבר של האישה הזאת - החל מהכובע המסורתי ועד לעצי הליבנה והתות - מספר סיפור של קשרים והשפעות בין-לאומיות שאפיינו את האימפריה.
צוות החוקרים, שלא מתכוון להפסיק כאן, מבטיח להמשיך ולגלות פרקים נוספים מההיסטוריה שנשמרו במשך מאות שנים בתוך החומות הגדולות של האזור. עם כל חפירה, הם מתקרבים לחשוף את התמונה הגדולה של כיצד התרקמה האימפריה המונגולית, ואילו קשרים רוממו אותה לגדולה עולמית.
