העולם שלנו הולך ומתמלא, עם נתוני אוכלוסין שממשיכים לשבור שיאים חדשים וצפיפות שהולכת וגדלה בכל פינה. רק לפני שנתיים, בנובמבר 2022, חצתה אוכלוסיית העולם את רף 8 מיליארד בני האדם. אך כעת נדמה כי יש אור בקצה המנהרה.
ביולי 2024, יצא לאור דוח האוכלוסין החדש של האו"ם. הדוח מציג את התחזיות הדמוגרפיות העדכניות ביותר של הארגון, ומכיל בתוכו כמה נקודות מעוררות תקווה בנוגע לעתיד האנושות. במרכזו עומדת ההערכה כי אוכלוסיית העולם, העומדת כיום על 8.2 מיליארד בני אדם, תגיע לשיאה סביב שנת 2080, אז תעמוד על 10.3 מיליארד בני אדם. החדשות הן שהחל מהשנה הזו אוכלוסיית העולם תחל להצטמצם, כאשר התחזית ל-2100 אף נמוכה יותר מזו שהוצגה בדוח שיצא לפני עשור, ותעמוד על 10.2 מיליארד בני אדם (כ-700 מיליון פחות ממה שהיה צפוי לפני עשור).
אלה חדשות טובות כפי שמציג זאת לי ג'ונהוא, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים כלכליים וחברתיים: "במדינות מסוימות, שיעור הילודה כעת אף נמוך ממה שציפו בעבר, ואנחנו גם רואים ירידות מהירות יותר באזורים עם פריון גבוה. השיא המוקדם והנמוך יותר הוא סימן מעודד. זה עשוי להצביע על הפחתת לחצים סביבתיים הנובעים מהשפעת האדם, בשל צריכה כוללת נמוכה יותר".
פחות אנשים בעולם היא בשורה משמחת לנוכח השפעותיו ההרסניות של משבר האקלים בחלקים הולכים וגדלים של כדור הארץ. היא עשויה לתת שביב של תקווה ורוח גבית לניסיונות להפחית את פליטות גזי החממה ולמזער נזקים נוספים הפוגעים בסביבת החיים על פני כדור הארץ. המשמעות של פחות אנשים היא פחות נזק סביבתי: פחות ביקוש למזון, פחות צריכת מים, פחות פליטות גזי חממה.
פחות פרו ורבו
הדוח סוקר את מצבן הדמוגרפי של 237 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. שינויים דמוגרפיים מתרחשים על רקע שלל גורמי השפעה, בעיקר כאשר מדובר בשינויים פנים-מדינתיים. עלייה בתוחלת החיים, הגירה וקידום מעמד האישה הם גורמי מפתח, אך הגורם המרכזי והמשפיע ביותר הוא הפריון (מספר הלידות של תינוק בריא לכל אישה). לפי הדוח, ב-2024 עמד הפריון העולמי על 2.25 לידות לאישה, נמוך ביותר מילד אחד לאישה מהמצב ב-1990, אז הוא עמד על 3.31 לידות לכל אישה.
ישראל, לעומת זאת, נכללת ברשימת המדינות שימשיכו בגידול אוכלוסייה משמעותי עד שנת 2100 לפחות. "מדינת ישראל יכולה להגיע למצב של 15 מיליון תושבים עד לשנת 2050, גידול של כ-5 מיליון אנשים ב-30 שנה", מסביר פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, דמוגרף ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית המתמחה בדמוגרפיה של ישראל ויהדות התפוצות. "במשך 30 שנה הפריון בישראל עלה, כאשר ברוב המקומות בעולם הוא ירד. חלק מזה הוא תוספת ילודה רצויה הודות למצב הכלכלי המשתפר, וחלק הוא המשקל ההולך וגדל של קבוצות אוכלוסייה עם הרבה ילדים".
כבר כיום, אחד מכל ארבעה אנשים ברחבי העולם חי במדינה שאוכלוסייתה מתכווצת. "זמן הבלימה הוא ארוך מאוד, מדובר על עשרות שנים, אך אנחנו כבר שם. כמו במטוטלת, ברגע שהיא נעצרת בכיוון אחד היא מתחילה לסגת לכיוון ההפוך, ואז ייתכן מאוד שיהיו יותר פטירות מלידות", ממשיך דלה-פרגולה.
בין 63 המדינות שעברו את השיא ניתן למצוא כמה מהמדינות הגדולות בעולם כמו סין, גרמניה ורוסיה. בראש רשימת המדינות שאוכלוסייתן קטֵנה ניתן למצוא את ספרד, איטליה ויפן. במדינות הללו, ללא הגירה פנימית אליהן, הירידה בגודל האוכלוסייה הייתה מתרחשת בקצב מהיר יותר.
צמצום האוכלוסייה עשוי להשפיע באופן משמעותי על יציבות ופיתוח כלכלת המדינה. אובדן ידיים עובדות במקביל לעלייה בתוחלת החיים וגידול בהוצאות על בריאות וטיפול במבוגרים פוגעים ביכולת ההתפתחות הכלכלית של המדינות. בחלק מהמקרים מהגרי עבודה ממדינות מוחלשות תופסים את מקומה של האוכלוסייה המצטמקת והמזדקנת בשוק העבודה המקומי. נתונים אלו מגיעים על רקע סוגיית ההגירה שמהווה נושא מרכזי בשיח הציבורי בעשורים האחרונים.
קידום מעמד האישה
אל מול המדינות שגודל אוכלוסייתן פוחת, יש 126 מדינות שצפויות להמשיך לגדול עד 2080 ואף לאחר מכן. ביניהן נמצאות ענקיות כמו הודו, אינדונזיה, ניגריה, פקיסטן וארצות הברית. המדינות בעלות גידול האוכלוסייה המהיר ביותר יהיו אנגולה, קונגו, ניז'ר, הרפובליקה המרכז אפריקנית וסומליה.
חלק מהן אף יכפילו את אוכלוסייתן עד לשנת 2054. ככלל, ניתן לראות התאמה בין מצבן הסוציו–אקונומי של כל מדינה לבין השינויים הדמוגרפיים החלים בה. תושבי המדינות המפותחות ביותר נוטים להביא לעולם פחות ילדים, בעוד המצב במדינות נחשלות (עם נציגות משמעותית למדינות מדרום לסהרה) הוא הפוך.
נוסף על כך, מחברי הדוח מעלים מספר נקודות להתייחסות בפיתוח מדיניות לעידוד צמצום האוכלוסייה העולמית. המעניינת שבהן היא קידום מעמד האישה וחתירה לשוויון בין המינים. ניסיונות להעלאת גילי הילודה כמו חוקים המגבילים את גיל הנישואין, וכן עידוד נשים לצאת ללמוד ולעבוד יתרמו משמעותית להקטנת הפריון. כך ישתפר מעמדן הכלכלי, החברתי, ואף הבריאותי של הנשים.
מקום ראוי לחיים
עם זאת, ייתכן שהסיפור הישראלי מאתגר את הנחות היסוד של האו"ם, כאשר "התכנסות לרמות נמוכות של ילודה היא הנחה של האו"ם שאינה לוקחת בחשבון שיהיו קבוצות דתיות או אידאולוגיות שימשיכו לרצות להוליד הרבה ילדים, בדומה לחרדים אצלנו. לא כולם ירצו להוליד שני ילדים בכל העולם, וזו כמובן טעות", מקשה פרופ' דלה-פרגולה. "גם אם השיקול הרציונאלי של עידוד צמצום האוכלוסייה יתפוס, הוא יתפוס אצל קבוצות שגם ככה הן בעלות פריון נמוך יותר".
זמנים אלו, שבהם רבים ברחבי העולם מתחילים לחוות על בשרם את השפעות משבר האקלים, הם הזדמנות לרתום אל המאבק הסביבתי יותר ויותר אנשים. הדוח נותן רוח גבית ותקווה לכך שילדינו יזכו לחיות בעולם שבו צפיפות האוכלוסין תקטן, לראשונה מאז המגיפה השחורה במאה ה-14. אף על פי כן, מדגיש לי ג'ונהוא: "צמיחה איטית יותר של האוכלוסייה לא תבטל את הצורך להפחית את ההשפעה הממוצעת הנובעת מהפעילות של כל אדם". כעת עלינו, כיחידים וכחברות, לדאוג לכך שאותו עולם יהיה מקום ראוי לחיים שבו.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
