זיהום האוויר נמצא כמסוכן יותר לבריאותו של האדם הממוצע, יותר מאשר עישון או שתיית אלכוהול. האיום אף הולך ומחמיר ככל שמתקרבים לדרום אסיה, שם נמצאת המדינה המזוהמת בעולם. הבעיה לא צפויה להיפתר כל עוד רמת המימון שמוקצית לטובת התמודדות עם האתגר הסביבתי על בריאות האדם תישאר מינורית ביחס למתבקש, כך עולה מנתוני דוח שהופק על ידי המכון למדיניות האנרגיה באוניברסיטת שיקגו (EPIC).
דוח מדד איכות האוויר השנתי (AQLI) הראה כי זיהום אוויר חלקיקי - הנובע בין היתר מפליטה של כלי רכב, פליטות מפעלים תעשייתיים ושריפות יער - נותר האיום הגדול ביותר לבריאות הציבור. מנתוני הדוח עולה כי אם כמות הפליטות המזהמות בעולם הייתה מצטמצמת על מנת לעמוד במגבלה המנחה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הרי שהאדם הממוצע היה מוסיף 2.3 שנים לתוחלת החיים שלו.
זיהום חלקיקי מסוג זה נקשר לתחלואה במחלות ריאות ולב, שבץ מוחי וסרטן. שימוש בטבק, לשם השוואה, מפחית את תוחלת החיים העולמית ב-2.2 שנים בעוד שתת-תזונה של ילדים ואימהותיהם מובילה לירידה של 1.6 שנים בתוחלת החיים.
עוד עולה מהנתונים כי אסיה ואפריקה הן היבשות שנפגעות באופן הקשה ביותר, כשבנוסף לכך מדובר על אזורים שמקבלים תמיכה כלכלית מועטה על מנת שיוכלו להתמודד עם המצב הבעייתי. לדוגמה, כל יבשת אפריקה מקבלת פחות מ-300 אלף דולר כדי להתמודד עם פגעי זיהום האוויר.
"יש פער עצום בין המיקום שבו זיהום האוויר הוא הגרוע ביותר לבין האזורים שמקבלים את התקציבים הגדולים ביותר כדי להתמודד עם הזיהום המסוכן ולהצליח לפתור את הבעיה", אמרה ד"ר כריסטה הסנקופף, מנהלת תוכניות איכות האוויר במכון למדיניות האנרגיה של אוניברסיטת שיקגו לסוכנות הידיעות הצרפתית.
בעוד שקיימת שותפות מימון בינלאומית בשם "הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה" שמחלקת 4 מיליארד דולר מדי שנה בניסיון להיאבק במחלות איידס, שחפת ומלריה, במטרה להפוך את העולם לנקי מאותן מחלות, אין גוף מקביל שידאג למימון כספי בהתמודדות עם נזקי זיהום האוויר.
האבסורד רק גדל נוכח העובדה שזיהום אוויר מקזז יותר שנים מחייו של האדם הממוצע ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובקמרון מאשר תחלואה באיידס, שחפת ומלריה או איומים בריאותיים אחרים באותן מדינות אפריקניות. בפרספקטיבה רחבה קצת יותר, נמצא כי דרום אסיה הוא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר מזיהום האוויר, כשבנגלדש, הודו, נפאל ופקיסטן נמצאות בראש המדינות המזוהמות ביותר על פי ממוצע שנתי ביחס לאוכלוסייתן.
ריכוזי זיהום האוויר מוזנים למדד איכות האוויר השנתי, שם מחושבת השפעתם על תוחלת החיים. תושבי בנגלדש, שם רמות ה-PM2.5 הממוצעות הן 74 מיקרוגרם למטר מעוקב, עתידים יהיו להרוויח 6.8 שנות חיים אם תצומצם הכמות להנחיות ארגון הבריאות העולמי שעומדות על 5 מיקרוגרם למטר מעוקב.
כשמחפשים אחר העיר המזוהמת ביותר בעולם, מגיעים לניו דלהי, בירת הודו, שם נרשם זיהום חלקיקים ממוצע שנתי של לא פחות מ-126.5 מיקרוגרם למטר מעוקב. בסין, לעומת זאת, חלה התקדמות יוצאת דופן בכל הנוגע למלחמה בזיהום האוויר, מאז החלו לפעול בנושא ב-2014, כך לדבריה של ד"ר הסנקופף. זיהום האוויר בסין ירד ב-42.3% בין 2013 ל-2021, כך שאם השיפור במצב יימשך, האזרח הסיני הממוצע יוכל לחיות 2.2 שנים נוספות. בארצות הברית, פעולות חקיקה כמו "חוק האוויר הנקי" שנחקק בשנת 1963, סייעו בהפחתת הזיהום ב-64.9% מאז 1970, וסייעו לתושביה להעלות את תוחלת חייהם ב-1.4 שנים.
יחד עם זאת, על אף המאמצים למנוע את הזיהום שנוצר ישירות בשל הגורם האנושי, נראה כי שינויי האקלים שפוקדים את כדור הארץ, רק מרעים את המצב בשל התלקחותן של שריפות יער הקשורות לטמפרטורות חמות יותר ולתנאים יבשים יותר. האש, שמכלה את הטבע, גורמת לעלייה ניכרת בזיהום האוויר החל ממערב ארצות הברית, דרך אמריקה הלטינית ועד דרום-מזרח אסיה.
לדוגמה, השריפות שפקדו את קליפורניה לפני כשנתיים, הביאו לכך שבמחוז פלוס (Plumas County) נרשם ריכוז זיהום אוויר שהיה גבוה פי חמישה מהתקן של ארגון הבריאות העולמי. כשבוחנים את המצב ביבשת אירופה, ניתן להבחין בכך שישנם הבדלים בולטים בין מערב ומזרח אירופה, כאשר בוסניה והרצגובינה היא המדינה המזוהמת ביותר באירופה.
בשורה התחתונה, העובדה שזיהום האוויר הפך באופן רשמי למסוכן יותר מאשר איומי טרור, היפגעות בתאונות דרכים, בעיות בריאותיות בעקבות עישון או שתיית אלכוהול או תחלואה במחלות כמו איידס, שחפה ומלריה, יש בה אזהרה חד משמעית וקריאה ברורה לפעולה מהירה בנידון, במטרה לחיות בעולם נקי ובטוח יותר.
