זו החיה המעצבנת ביקום כנראה, אבל זה לא אומר שלא מגיע לה שם עברי. האקדמיה ללשון העברית החליטה להעניק שמות מקומיים לחמישה מיני יתושים, לאחר שהמטריד הנפוץ מכולם - יתוש הבית - כבר זכה לכבוד הזה בעבר.
רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון, מספרת כי מי שאחראי על מתן שמות לבעלי חיים היא הוועדה לזואולוגיה. בשנים האחרונות נתנה הוועדה שמות עבריים לסוגים שונים של שפיריות, פרפרים, עקרבים, מדוזות ואפילו כוכבי ים. עכשיו הגיע תורם של היתושים.
ראש הוועדה, פרופ' יוסף הלר מהאוניברסיטה העברית, מסביר כי מי שמתעניין בדרך כלל בשמות החדשים הם חובבי הטבע, ולכן אפשר "להתפרע", אבל מפני שנושא היתושים הוא בדמנו, הוחלט שבשמות של כמעט כל המינים תופיע המילה יתוש, למעט האנופלס, משום שהוא חלק מההיסטוריה הארץ-ישראלית של ימי המלריה וייבוש הביצות.
אז מי היתושים החדשים? יַתּוּשׁ שָׂדֶה (Culex perexiguus) - זהו המין הנפוץ בישראל אחרי יַתּוּשׁ הַבַּיִת, והוא נחשב למעביר העיקרי של קדחת מערב הנילוס.
יַתּוּשׁ-יוֹם טִיגְרִיסִי (Aedes albopictus) - להבדיל מזנים אחרים, הוא פעיל בעיקר ביום, ומכאן שמו. המין נפוץ מאז 2002 בכל רחבי הארץ וגורם למטרדי עקיצות. השם החדש יחליף את "יתוש הטיגריס האסיאתי", שאינו אלא תרגום השם העממי באנגלית.
יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל-קַו (Uranotaenia unguiculata) - הוא קטן מאוד ויש עליו פסים כחולים, וזה מקור שמו. ניזון בעיקר מעקיצת דו-חיים.
יַתּוּשָׁן גָּדוֹל (Culiseta longiareolata) - הגדול ביתושי הארץ. הוא נפוץ בכל רחבי ישראל וניזון בעיקר מעקיצת עופות. ועל כך נאמר: עוף מפה.
אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל (Anopheles sergentii) - יתוש זה עף גבוה ובנחילים, ומכאן מקור שמו. הוא נפוץ לאורך השבר הסורי־אפריקני ופעיל בעיקר בסתיו. נחשב לאחד ממעבירי המלריה העיקריים בישראל.
אגב, מדובר כאן בקצה המזלג. בישראל יש לא פחות מ-46 סוגי יתושים. איזו עקיצה.
