קרוב לוודאי שראיתם אותה בצדי הדרכים; השיטה הכחלחלה היא עץ נמוך שבחודשי האביב מתכסה בפריחה צהובה משגעת. אלא שכמה שהוא יפה, ככה הוא גם מזיק. העץ הובא לישראל מאוסטרליה על ידי הבריטים בימי המנדט כדי לייצב קרקעות, והתפשט במשך השנים הרבה מעבר לתחום תפוצתו המקורי. "השיטה הכחלחלה היא הצמח הפולש הנפוץ ביותר ביערות קק"ל", אומרת שני גלייטמן, אקולוגית באגף הייעור של קק"ל, ולכן נעשים מאמצים רבים למגר אותו במטרה להגן על בתי הגידול שאליהם הוא פולש.
מחקר חדש, שנערך על ידי מכון שמיר למחקר בשיתוף עם קרן קימת לישראל, מתאר פיתוח של כלים להתמודדות עם המין הפולש. "קשה להגדיר מהו מין פולש בהגדרות כמותיות פשוטות", מסביר ד"ר עודד כהן, חוקר צמחים פולשים במכון שמיר למחקר ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה. "אני מתייחס לצמח פולש כאל צמח זר למערכת האקולוגית, שמתרבה ומתפשט בסביבה החדשה שלו בקצב מהיר ובהיקף גדול".
לדבריו, לשינוי כזה יש השפעה שלילית על הסביבה, והאתגר הוא שהמשמעויות האקולוגיות מתגלות בקצב איטי בהרבה מקצב ההתפשטות של המין הפולש, ולכן יש לנקוט באמצעי זהירות מקדימים. "כשמובן לנו שמין מתרבה ומתפשט בצורה ספונטנית ללא שליטה, מייד נתייחס אליו כאל מין פולש וננסה למגר את ההתפשטות שלו". הוא מציין שבשלבים מתקדמים קשה להשתלט על הפלישה. על כן, "בדרך כלל, הטיפול המוצלח והיעיל ביותר הוא בשלב המוקדם", הוא מסביר.
דיונות חוליות או קשות
"השיטה הכחלחלה היא מין ממשפחת הקטניות, וכמו הרבה צמחים ממשפחה זו היא מקבעת חנקן ומעשירה את הקרקע בחומר אורגני", אומר ד"ר כהן. למרות זאת, משפחת הקטניות, ובפרט מיני השיטה שהובאו מאוסטרליה למקומות רבים בעולם, כוללת את הצמחים שפגיעתם הסביבתית היא בעלת העלות הכלכלית הגבוהה ביותר. "השיטה משנה את תנאי בית הגידול", מסביר כהן.
אחד הדברים שקורים בישראל בעקבות התפשטות השיטה הכחלחלה הוא שפני השטח משתנים, למשל חול רך הופך לקרקע מיוצבת. באזורים חוליים כמו הדיונות בניצנים, המכרסמים והזוחלים נפגעים ונדחקים מהמרחב. לדברי כהן, לאחר שמסלקים את הצמח הפולש, הטבע משתקם ובעלי חיים כמו גרבילים ומריון החולות חוזרים לבית גידולם.
ד"ר כהן חוקר דרכים למניעת הכניסה של שיטה כחלחלה לבתי גידול חדשים ולעצירת ההתפשטות שלה בבתי גידול בהם היא כבר נמצאת. את האפשרויות בהתמודדות עם שיטה כחלחלה הוא מחלק לשלוש קבוצות. קבוצה ראשונה היא הדברה ביולוגית בעזרת חדקוניות – חרק שמהווה "אויב טבעי" לשיטה הכחלחלה. החדקוניות פוגעות בזרעי הצמח וכך מאטות את התפשטותו. קבוצה שנייה היא הדברה כימית – שימוש בחומרים כימיים שפוגעים בצמח.
השימוש בשיטה זו עלול לסכן את סביבת המין הפולש ולפגוע בצמחים שאינם מינים פולשים. עם זאת, לא בכל מקום ניתן להשתמש בשיטות חלופיות ולכן משתמשים בהדברה כימית. קבוצה שלישית היא שימוש בפעולות מכניות (פיזיות). במסגרת קבוצה זו, את השיטה הכחלחלה, למשל, לרוב כורתים, אך במינים פולשים אחרים אפשר לטפל גם בעזרת עקירה, שריפה יזומה או על ידי קילוף גזע העץ באופן שפוגע במערכת ההובלה של הצמח וגורם להתייבשות שלו.
חיטוי סולארי
למרות הפעולות שנעשות, עוד לא הצליחו למגר את התפשטות השיטה באופן מוחלט. הזרעים מופצים בקלות רבה בעזרת רוח, מטיילים, בעלי חיים או כלי רכב המזיזים את ענפי העץ. "אחת הסיבות המרכזיות לקושי בהתמודדות עם השיטה הכחלחלה היא שהיא מייצרת בנק זרעים גדול ועמיד בקרקע", מסבירה גלייטמן. "הזרעים יכולים להישמר פוריים אך רדומים בקרקע במשך עשרות שנים, וכך הם משמרים לאורך זמן רב את הפוטנציאל לנביטות חוזרות, לחידוש ולהמשך התפשטות האוכלוסיות בשטחים הפתוחים. המשמעות של מנגנון תרדמת הזרעים היא שהדברה של הפרטים הוותיקים המצויים על פני הקרקע אינה מספקת את התוצאה הרצויה של בלימה וצמצום אוכלוסיות שיטה כחלחלה, לאורך זמן".
לפיכך, נדרש אמצעי חדש לטיפול בבנק הזרעים התת קרקעי של השיטה הכחלחלה. כלי מכני חדש נקרא חיטוי סולארי, שעל התרומה לפיתוחו זכה בפרס ישראל ב-2014 פרופ' יעקב קטן. החיטוי הסולארי מתבצע על ידי כיסוי הקרקע ביריעת פלסטיק מסוג פוליאתילן, וניצול קרני השמש כדי לחמם את הקרקע. חימום הקרקע מנטרל מפגעים סביבתיים המצויים תחתיה.
כדי לקבל תוצאה מיטבית, על הקרקע להיות לחה כתוצאה מהשקיה מלאכותית או ממי גשמים. "החום, יחד עם הלחות, פוגעים בזרעי השיטה הכחלחלה", מסביר כהן ומוסיף שזרעי השיטה בעלי פוטנציאל להסב נזק גם כעבור 50 שנה. לדבריו, תהליך זה אינו סלקטיבי ופוגע גם בקרקע. לכן, יהיה צורך לשקם את בית הגידול לאחר השימוש בשיטה זו. בחקלאות, החיטוי הסולארי משמש למאבק במזיקים, פתוגנים ועשבים.
"חשיבות המחקר כפולה", מציינת גלייטמן. "מצד אחד, [המחקר נותן] הבנה מעמיקה יותר של הדינמיקה של בנק הזרעים בקרקע והגורמים המשפיעים על שבירה או קיצור תרדמת הזרעים, ומצד שני [המחקר מעניק] כלי ממשקי יעיל ופשוט שעשוי לסייע רבות לשיפור האפקטיביות של הטיפול בשיטה כחלחלה בשטחים הפתוחים".
מחקרים כאלה מלמדים אותנו לשמור טוב יותר על בתי גידול טבעיים ועל מגוון המינים המקומי. "לאורך זמן, השאלה היא איפה ואיך אנחנו מתעדפים את המשאבים שלנו", מסביר כהן ומוסיף שבעזרת הכלים המתאימים ספציפית לכל מקרה יש לקבוע באילו דרכים לפעול נגד מינים פולשים ולקדם מטרות סביבתיות. "יש להשיג מקסימום תועלת בהתערבות שלנו, כי לכל התערבות יש מחיר אקולוגי, נופי וכלכלי", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה