אירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון גלי חום ושיטפונות, שעולים בתדירותם ובעוצמתם בשנים האחרונות העלו את המודעות הציבורית למשבר האקלים. הניסיונות להפחתת פליטות של גזי חממה מתמקדים, ובצדק, בפחמן הדו חמצני, שהוא גז החממה העיקרי, הנפלט בעיקר משריפת דלק מסוגים שונים. פליטות אלה עשויות להצטמצם על ידי מעבר למקורות אנרגיה ירוקים כגון אנרגיית שמש ורוח, מעבר לתחבורה חשמלית, ועוד.
אולם מאמצים אלה, שאין להגזים בחשיבותם הם קשים, יקרים ואיטיים, והגמילה המוחלטת מדלקים מחצביים (כגון נפט או גז) טרם נראית באופק. לפיכך, בחלון ההזדמנויות המצטמצם להקטנת נזקי משבר האקלים יש צורך להרחיב את אסטרטגיות ההפחתה גם לגזי חממה נוספים, ובראשם מתאן, שהוא גז החממה השני בחשיבותו.
מתאן הינו גז שנפלט בישראל בעיקר ממטמנות פסולת, שפכים, פרש רפתות, תעשיית האנרגיה ומערכת הגז - החל מהבארות, דרך הצנרת ועד לצרכנים הסופיים שהם תחנות כוח או תעשייה.
מתאן הינו גז חממה חזק ביותר. על-פי הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (ה- IPCC) פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו לטווח של 20 שנה הוא פי 84 מזה של פחמן דו חמצני. משמעות הדבר היא שמולקולה אחת של מתאן תשפיע על ספיגת קרינה וגרימת התחממות פי 84 ממולקולה אחת של פחמן דו חמצני. כיום מעריך ה- IPCC שכשליש מההתחממות הגלובלית שנצפתה עד כה נגרמה ממתאן.
בין השנים 2008-2017 עמד עודף הפליטה של מתאן בעולם על 21 מיליון טונות. כך, ריכוזי המתאן באטמוספירה יותר מהכפילו את עצמם בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, והם כיום גבוהים יותר מכל הריכוזים המוערכים ב-800 אלף השנים האחרונות.
פרט להשפעתו על משבר האקלים מתאן משתתף בשרשרת של תהליכים כימיים שבהם נוצר באוויר בקרבת הקרקע מזהם האוויר אוזון. בשכבות הגבוהות של האטמוספריה לאוזון יש תפקיד חיוני בספיגת קרינה אולטרה סגולה מזיקה ("האוזון הטוב"), ואולם בשכבות הנמוכות של האטמוספרה זהו גז מזהם ולא רצוי ("האוזון הרע") והוא נחשב לגורם משמעותי למחלות לב-ריאה, בעיקר אסתמה, שבץ מוחי ויתר לחץ דם. הוא גם גורם לבלאי ונזק לתשתיות, לירידה ביבול החקלאי, ועוד. ריכוזי הרקע של האוזון הרע נמצאים בכל העולם במגמת עלייה, והרמות בישראל גם של הרקע במצב השגרתי, וגם במצבים של אירועי אוזון חריגים הם בין הגבוהות בעולם.
אבל יש גם חדשות טובות, כיוון שלמתאן זמן חיים קצר יותר מלפחמן דו חמצני, אזי הפחתה עולמית ניכרת בפליטות תביא להפחתה מהירה יחסית בריכוזיו באטמוספירה ותביא באופן מהיר בהרבה לתועלת בצמצום משבר האקלים ולתועלת כלכלית ובריאותית. לפיכך אסטרטגיה להפחתה משמעותית של פליטות מתאן היא חיונית ביותר כמדיניות משלימה להפחתת פליטות של פחמן דו חמצני.
ארה"ב והאיחוד האירופי השיקו בוועידת האקלים בגלזגו בנובמבר 2021 את התחייבות המתאן הגלובלית. על ההתחייבות חתמו עד כה 103 מדינות. ההתחייבות כוללת יעד של הפחתת פליטות מתאן מכל הסקטורים ב- 30% עד לשנת 2030 ביחס לפליטות של שנת 2020. בלי הפחתה זו לא ניתן יהיה לעמוד ביעד ה- 1.5 מעלות, וכנראה שגם לא ביעד ה- 2 מעלות של ועידת האקלים בפריז.
גם מדינת ישראל חתומה על התחייבות המתאן הגלובלית, אך על אף פעולות ספורדיות בתחום היא טרם גיבשה או פרסמה אסטרטגיית מתאן מקיפה שתכלול בדומה לאסטרטגיה האירופית כימות ומדידה בצורה טובה של פליטות מתאן מכל הסקטורים, שיפור הרגולצייה והאכיפה בסקטורי הפסולת והשפכים, פיתוח אסטרטגיית מתאן בסקטור המזון והחקלאות (בעיקר משק חי), החמרת הדרישות על מקורות פליטה טעוני היתר ופיתוח רגולציה לסקטור האנרגיה בכל שלבי ההפקה והשינוע עד לצרכני הגז והנפט הסופיים. הרגולציה על סקטור האנרגיה היא חיונית במיוחד לנוכח כוונת המדינה לפתח שדות גז נוספים ותשתיות לייצוא לאירופה.
השקעה בהפחתת פליטות של מתאן תעלה כסף, אך התועלת בצמצום נזקי ההתחממות הגלובלית, תמותה מוקדמת, מחלות לב-ריאה, פניות לחדרי מיון, אובדן ימי עבודה ופגיעה ביבולים חקלאיים גדולה ממנה בהרבה. אתגר המתאן ממתין לשר/ה הבא/ה.
ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין
