אוניברסיטת בן-גוריון בנגב השיקה קורס מקוון בבינה מלאכותית, והיא מעניקה אותו בחינם לקהילה. הקורס הראשון מסוגו הופק במסגרת מיזם משותף של המועצה להשכלה גבוהה ומערך הדיגיטל הלאומי' שתכליתו להנגיש מקצועות טכנולוגיים למגוון רחב של קהלים.
באוניברסיטה אמרו כי הקורס המקוון העברי הראשון בבינה מלאכותית עלה לאוויר בפלטפורמה של קמפוס IL (Artificial intelligence), וכבר נרשמו אליו יותר מ-400 תלמידים ותלמידות. משך הקורס הוא 12 שבועות וההשתתפות בו אינה כרוכה בתשלום.
הקורס מאפשר לקהל שלא נמנה על הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה, כמו חיילים המשרתים במקצועות המחשב ותלמידי תיכון מצטיינים, להתמקצע בבינה מלאכותית ולהיחשף למידע חדש בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות.
באוניברסיטת בן-גוריון אמרו שהקורס ישרת בין השאר את תלמידי בית הספר למקצועות המחשב, המשרתים בקריית התקשוב שהקים צה"ל סמוך לאוניברסיטה. עוד נמסר כי מתוך הבנה שחיילי וחיילות צה"ל הם הסטודנטים של העתיד העמידה לרשותם אוניברסיטת בן-גוריון את מיטב חוקריה בתחומי הבינה המלאכותית והמקצועות הטכנולוגיים.
(השיעור הראשון)
הקורס הוכתר בשם "מבוא לבינה מלאכותית – מתיאוריה לפרקטיקה", ופתיחתו התאפשרה הודות למאמץ משותף של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותם של פרופ' רוני שטרן ופרופ׳ קובי גל. רשימת המרצים בקורס המקוון העברי הראשון בבינה מלאכותית כוללת את פרופ' אריאל פלנר, פרופ' מאיר קלך, פרופ' גיא שני, פרופ' רונן ברפמן, ד"ר נדב רפפורט וד"ר דור עצמון - כולם חוקרים בכירים בבן-גוריון.
אוניברסיטת חיפה חנכה מתחם אקדמי לבינה מלאכותית
ועוד באותו נושא. אוניברסיטת חיפה חנכה את המתחם האקדמי לבינה מלאכותית ע"ש ד"ר דויד דרהי, הודות לתרומה של 5 מיליון של קרן פטריק ולינה דרהי. המתחם החדש מהווה את המשך פיתוחו של קמפוס העיר הטכנולוגי ע"ש לורי לוקיי, המהווה כיום את מרכז הפעילות של תחום מדעי הנתונים של האוניברסיטה.
"אנחנו מודים מקרב לב למשפחת דרהי על תרומתם החשובה, שתאפשר לנו להמשיך ולפתח את הקמפוס הטכנולוגי שלנו, ולאפשר לחברי וחברות הסגל ולסטודנטים ולסטודנטיות להוביל את המחקרים החדשניים ביותר בתחומי מדעי הנתונים ובינה מלאכותית. מיקומו של הקמפוס הטכנולוגי, בלב רובע החדשנות, מאפשר לנו להוביל שינוי חברתי וכלכלי משמעותי לטובת חיפה, הצפון ומדינת ישראל כולה. תרומתם הנדיבה של משפחת דרהי תאפשר לנו להעמיק עוד יותר את המחויבות שלנו לשינוי חברתי באמצעות מחקר חדשני ופורץ דרך", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין.
״אנו גאים לקחת חלק בפיתוח תחום הבינה המלאכותית באוניברסיטת חיפה. פרויקט זה מהווה חוליה בשרשת פרויקטים חדשניים בהם תומכת הקרן במוסדות אקדמאים מובילים בארץ ובעולם״, אמרו במשפחת דרהי.
קמפוס העיר הטכנולוגי של אוניברסיטת חיפה ע"ש לורי לוקיי שהושק השנה הוא קמפוס עירוני, הכולל שלושה מתחמים: בניין דילן שנמצא בנמל 16, וכולל בעיקר כיתות ומתחמי למידה חדשניים לסטודנטים; בניין ברחוב פלמר 4, שנמצא כעת בשיפוצים ויכלול כיתות ומעבדות; מתחם רחוב הנמל 63-67, שכולל את משרדי חברי וחברות הסגל ומעבדות מחקר. המתחם האקדמי לבינה מלאכותית ע"ש ד"ר דויד דרהי נמצא במתחם הנמל 63-67 והתרומה אף תסייע להקמת שלוש קומות נוספות בבניין בפלמר 4.
חוקר מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס "ציגלר" לשנת 2022
ד"ר אורן פלניצאנו מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, המרכז הרפואי שיבא ומרכז סגול לרפואה רגנרטיבית מאוניברסיטת תל אביב, זכה בפרס "ציגלר" לחוקרים ומדענים צעירים.
מחקריו של ד"ר פלניצאנו, המשמש כיום כראש המעבדה לחקר הכליה במכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם של המרכז הרפואי שיבא תל השומר וחבר בתוכנית רופא-חוקר של שיבא, עוסקים בביולוגיה של מנגנוני ההתחדשות של הכליות והשימוש בתאי גזע של כליות לחידוש כליות פגועות. עבודת המחקר שפורסמה ב-2020 בכתב העת המדעי 'Journal of the American Society of Nephrology' נערכה במעבדתו של פרופ' בני דקל במכון לחקר תאי אב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ובשיתוף עם מעבדתה של פרופ' שושי גרינברגר, ולה היו שותפות ככותבות ראשיות גם ד"ר אורית הררי-שטיינברג וד"ר דורית עומר.
"אחד המכשולים העיקריים בפני השימוש בתאי גזע לטיפול במחלות בבני אדם, הוא שגם אם נצליח להעמיד תאים מוצלחים, לרוב אם נשתיל אותם בגוף, לא תהיה להם וסקולריזציה (אספקת דם) טובה, מה שימנע מהם לשרוד בגוף ולהביא לאפקט הרצוי. לכן, במחקרנו החלטנו לקחת תאים שמתפתחים לכלי דם אנושיים ולשלב אותם עם תאי גזע של הכליה (כדוגמה לאיבר שאינו מתפקד כראוי), ולהזריק אותם כתערובת לכליות של עכברים, כדי לבחון אם נצליח לקבל שתלים כלייתיים עם אספקת דם טובה. לתדהמתנו, לא רק שהתאים התארגנו בצורה מסודרת לרשת מפותחת של כלי דם שהזינה את רקמת הכליה שנוצרה, אלא שכלי הדם שנוצרו מהתאים המוזרקים התחברו לכלי הדם הקיימים של העכבר, והחלו להזרים דם. בנוסף- אותה תופעה קרתה כאשר הזרקנו את שילוב תאים זה לכליות פגועות, מה שמעיד שלשיטה פוטנציאל גם במצבי מחלה. במובן הזה- מצאנו פתרון חדשני לבעיה מאוד משמעותית בתחום תאי הגזע" אומר ד"ר פלניצאנו.
פרס "ציגלר" נוסד ע"י משפחתו של ראובן ציגלר ז"ל שהחליטה להנציח את זכרו על ידי הקמת קרן אשר תעניק פרסים לרופאים ולחוקרים צעירים (עד גיל 40) על עבודת מחקר בעלת יישומים רפואיים. הפרס מוענק אחת לשנתיים והשנה היה בסימן רפואה מותאמת אישית. השנה, לראשונה הוענק הפרס ע"י האקדמיה הלאומית הישראלית לרפואה מדעית שליד הר"י, בשיתוף הטכניון. גובה הפרס השנה עמד על 11 אלף שקלים.
"אנחנו גאים מאוד בד"ר פלניצאנו. מרכז סגול לרפואה רגנרטיבית בראשות פרופ' בני דקל קם בדיוק למטרה זו - מתן פתרונות משולבים לבעיות רפואיות ואפשרות ליישום קליני של המחקרים. המרכז בנה קהילת מומחים, חוקרים ורופאים מדיספלינות שונות דוגמת הנדסת רקמות, ביולוגיה מולקולרית ותאית, ביולוגיה חישובית, אימונותרפיה, ועוד על מנת לתת פתרון הוליסטי לתחום. תוכנית הדגל של המרכז היא עתודת חוקרים-רופאים (MD-PhD) כמו ד"ר פלניצאנו, שמגיעים עם ניסיון קליני מהמרפאות וראייה מחקרית חדשנית ואינטגרטיבית שמקדמת את המדע לכיוון טיפולים בחולים", אמרה ד"ר קרן שטרנהל רון, סמנכ"לית התפעול של מרכז סגול. "יתרה מזאת, בימים אלה אנו מקיימים קול קורא חדש, על מנת לאתר רעיונות מחקריים פורצי דרך כמו של ד"ר פלניצאנו במטרה להמשיך ולהצעיד את פני הרפואה הרגנרטיבית בישראל קדימה".
