עד שהמזון שאנו אוכלים מגיע לצלחת שלנו, הוא עובר כברת דרך – מייצור המזון, דרך עיבודו ועד להפצתו לכלל הצרכנים. כעת, כחלק ממחקר גדול, הופקו מפות דיגיטליות הממחישות את ההשפעות שיש למערכת המזון העולמית על הסביבה והאקלים העולמיים.
4 צפייה בגלריה
מבז' (הכי פחות) לאדום (הכי הרבה), המפה מציגה את ההשפעה הכוללת של ייצור מזון על הסביבה. הודו וסין הן בעלות ההשפעה הרבה ביותר על הסביבה, כשאזורי החוף של צפון גרמניה, הולנד, בלגיה וצפון צרפת הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר בצפון אירופה
(צילום: Nature Sustainability (2022))
"מערכת המזון היא האיום הגדול ביותר על המגוון הביולוגי ואחד המניעים הגרועים ביותר של משבר האקלים", אמר פרופ' דניאל מורן, חוקר במחלקה להנדסת אנרגיה ותהליכים של האוניברסיטה הנורבגית למדע וטכנולוגיה. מורן היה אחד ממחבריו של מחקר גדול, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Sustainability, שבו הופקו מפות דיגיטליות המציגות את הלחץ שמפעילה מערכת המזון העולמית על הסביבה והאקלים.
"המיפוי היווה אתגר לא פשוט, שאותו אף אחד לא עשה בעבר", הסביר מורן, ששיתף פעולה עם צוות של 16 חוקרים, שהגיעו מאוניברסיטת לידס ומאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. "יש מגוון רחב של מזונות שונים על פני כדור הארץ ודרכים רבות לייצר אותם. לכל התהליך הזה ישנן השלכות סביבתיות רבות וקשות לחישוב. על ידי השגת הבנה טובה יותר של ההשפעות השליליות, יש ביכולתנו להשיג דרך יעילה יותר לייצור מזון מבחינה סביבתית. פעולה זו תגן על את הסביבה ותסייע להבטיח כמות מספקת של מזון לאוכלוסיית העולם", הוסיף מורן, שמתכוון בעודו משתמש במילה יעילות, להשפעה הסביבתית המינימלית האפשרית לכל קילוגרם מזון שמיוצר, כשתרומתו למחקר הייתה מיפוי ההשפעה הסביבתית שגורם הסחר הבינלאומי.
המחקר מראה שחמש מדינות - סין, הודו, ארה"ב, ברזיל ופקיסטן - אחראיות לכמעט מחצית מההשפעה הסביבתית העולמית מייצור מזון. עם זאת, החוקרים לא "הכתירו" את המדינות עם טביעת הרגל הסביבתית הקטנה ביותר מסיבה פשוטה: אלו מדינות עניות שסובלות ממציאות של מחסור במזון ורעב. החוקרים השיגו נתונים על 99% מכלל ייצור המזון במים ובקרקע שדווחו בשנת 2017. הייחוד במחקר זה הוא שקבוצת המחקר חישבה את סוגי הלחץ העיקריים שייצור המזון מפעיל על הסביבה: פליטת פחמן דו חמצני, צריכת מים, הרס בתי גידול וזיהום סביבתי. החוקרים גם עקבו אחר כל "מחזור החיים" של המזון - מזריעת התבואה והולדת חיות המשק ועד לתוצרי המזון המופקים מהם, שמגיעים לצלחתו של הצרכן - כדי לקבוע את ההשפעה הסביבתית הכוללת שלהם. דלדול קרקע, חומרי הדברה, נגר רעלים, מזון לבעלי חיים, השקיה, סולר לתחבורה ופליטות מייצור דשנים - הכל כלול בחישוב הסביבתי הגדול שביצעו החוקרים.
מיפוי הקילומטרז' של הובלת חומרי הגלם ותוצרי המזון, אינו דבר פשוט. פיצה קפואה למשל יכולה להכיל מרכיבים מכמה מדינות. דוגמה נוספת היא דנמרק, שמייצאת בשר חזיר למדינות שמרוחקות ממנה מאוד, ומייבאת במקביל גם מזון לחזירים. גם ההובלה של מוצרי מזון, מהפרה, דרך המחלבה ועד לשולחן ארוחת הבוקר רחוקה מלהיות פשוטה ובמסלול ישיר. במדינות מסוימות, מוצר פשוט כמו יוגורט עשוי לכלול גם אבקת חלב מיובאת וגם פירות יבשים. המחקר רואה את הים, המים והיבשה כמכלול. לבעלי חיים, דוגמת עופות, יש טביעת רגל על הסביבה הימית מכיוון שהם אוכלים הרינג, אנשובי וסרדינים.
באמצעות כל הנתונים שנאספו, החוקרים יצרו מספר רב של מפות מיוחדות שניתן לשלבן כדי לחקור השפעות שונות. המפות מספקות תמונה פשוטה המאפשרת להשוות ישירות כמעט את כל המזון שמגיע מאזורים שונים בעולם. מהמחקר עולה כי 90% מכלל ייצור המזון מתבצע על 10% משטחי האדמה בעולם, כשמוצרי חלב וייצור בשר בקר תופסים 25% מהקרקע החקלאית. למעשה, חקלאות בקר הוצגה לעתים קרובות כבעלת ההשפעה הסביבתית המזיקה ביותר מכיוון שהיא תופסת את מירב שטחי המרעה, משתמשת בכמות רבה של מים וגורמת לפליטת מתאן בכמויות גדולות. עם זאת, המחקר מראה שחקלאות עם חזירים מהווה עומס סביבתי גדול אף יותר, בעיקר בשל כמות המשאבים הגדולה המשמשת לייצור תוצרי מזון מהם.
"באופן כללי, מזון מתוצרת מקומית הוא האופציה הכי ידידותית לסביבה, אבל הופתענו עד כמה טביעת הרגל של ייצור אותו מוצר השתנתה במדינות שונות", אמר מורן והוסיף כי מוצר מזון יכול להיות בר קיימא כאשר הוא מיוצר במדינה אחת, אך מזיק לסביבה במדינה אחרת. "למשל, התברר שייצור סויה בארה"ב יעיל מבחינה סביבתית פי שניים מאשר בהודו", הוא הסביר.
החוקרים לא קבעו דיאטה מסוימת כתזונה הטובה ביותר לאיכות הסביבה, שכן התזונה האופטימלית יכולה להשתנות מאוד ממדינה למדינה. מורן ציין כי למרות שהאוכל המקומי הוא לרוב בר קיימא, אנשים עשויים לרצות לאזן בין הרצון שלהם לאכול את כל סוגי המזון לבין הבחירה במוצרי מזון בהם הייצור הינו יעיל מבחינה סביבתית. במהלך ועידת האקלים COP27 שנערכה במצרים, בחודש נובמבר האחרון, למד מורן שפרויקט המחקר בו היה מעורב כבר החל להיות מיושם, שכן החברה לשימור הטבע תשתמש במחקר וממצאיו כדי לייעץ לענקיות המזון העולמיות כיצד למצוא את הפתרונות היעילים ביותר מבחינה סביבתית.
