מדי שנה נדרסות אלפי חיות בר בכבישי ישראל. מאיה סיגל ודניאל ברעם, הייטקיסטית וסטודנטית לווטרינריה (בהתאמה), קמו יום אחד והחליטו לפעול למען הנושא. לפני שנה הן הקימו את עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר", המונה כבר 20 חברים.
"ראיתי תמונות של בעלי חיים דרוסים בפייסבוק והחלטתי לפעול בנושא. קראתי בזמני החופשי מידע בנושא ויצרתי קשר עם ארגונים סביבתיים. במקום נטפליקס למדתי על תכנון סביבתי ועל בעלי חיים", אמרה סיגל. היא כתבה פוסט בפייסבוק על הנושא וכך הצטרפה דניאל להקמת הארגון.
"מטרת העל שלנו היא שיהיו פה עוד מעברים עיליים ותחתיים, ושתהיה תוכנית לאומית בנושא שתתקוצב, ותיצור רצף בין בתי גידול. זה מאוד חשוב. אנחנו עוסקים גם בהסברה. אנשים לא מודעים לכמות בעלי החיים שנדרסים בכל שנה. זה מאוד עצוב", אמרה.
לדבריה, "קיימים ניגודי אינטרסים מול משרדי הממשלה, וקשה להעביר תקציבים לנושא. אפילו בהודו בונים כבישים מוגבהים כדי לא לפגוע בטיגריסים. אנחנו רוצים להעלות את המודעות ואת הכוח הציבורי שלנו. בסופו של דבר גם בשליטה של כולנו: לשים לב לבעלי החיים ולנהוג בזהירות. העבודה שלנו מסתמכת הרבה על שיתופי פעולה. בחנו מה קורה בעולם ואיך מגשרים על הבעיות האלו. גם מדינה צפופה כמו הולנד הצליחה להפעיל תוכנית שנתית, ואין סיבה שבישראל לא תהיה".
דניאל ברעם הוסיפה ש"הקמנו את הארגון כי הבנו שיש פער בין ניהול שמירת הטבע שנעשה על ידי המדינה לבין כך שאנשים לא יודעים שהם יכולים להשפיע על הדברים ברמה המקומית או האישית, ובאנו לגשר על זה. ואז הכרנו את הנושא של מעברים. התייעצנו גם עם חברה אמריקנית שבונה מעברים. יש מקומות ספציפיים, לדוגמה כבישים לא כל כך סואנים עם תנועה בינונית שמעבר לא מתאים. במקום, ניתן להציב מכשור אלקטרוני שפועל כבר בהרבה מדינות בעולם. הוא מזהה רכב מגיע והוא מתריע כלפי השוליים, ומחקרים מראים שהוא מוריד את אחוזי הדריסה. אנחנו מנסות לקדם את זה דרך הנעה לפעולה של התושבים המקומיים, וגם בפנייה לרשויות וסיוע של רשות הטבע והגנים ודעות מקצועיות", אמרה.
6 צפייה בגלריה
חברים בעמותת "מעברים בטוחים לבעלי חיים" (עם החולצות הלבנות: מאיה ודניאל)
(קרדיט: יח"צ מעברים בטוחים לחיות בר)
חשיבות המעברים האקולוגיים בישראל
"ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, והולכים ונהיים יותר צפופים. בכל מקום, הקיום שלנו תלוי בתפקוד של המערכות האקולוגיות שסובבות אותנו", אמרה ד"ר תמר אחירון, אקולוגית ומומחית בתחום המעברים האקולוגים לחיות בר בישראל. לדבריה, "אנחנו מכירים בערך הפנימי החשוב של מערכות אקולוגיות, מגוון אקולוגי, בעולם. ברגע שאנחנו מוספים עוד בנייה ותשתיות, אנחנו גורעים מהשטח שזמין במערכות האקולוגיות ואנחנו גם מפריעים לתפקוד שלהן על ידי יצירת קיטוע – כלומר שהשטחים לא מחוברים ביניהם ונוצרים תאי שטח יותר ויותר קטנים שבהם קשה, למינים שבתוכם, לממש את מלוא התפקוד ולכן התפקוד יורד ויש סכנה להכחדות מקומיות, חוסר תפקוד ושיבושים נוספים".
6 צפייה בגלריה
שיעור איבוד השטחים הטבעיים והסבתם לשטחים מופרים, בישראל ובעולם ב-2019 בהשוואה ל-2004
(על פי נתוני ה-OECD, בעיבוד משרד מבקר המדינה)
"המעברים לבעלי חיים הם אחת הדרכים כדי לשמר את הקישוריות במרחב. כדי שמערכות אקולוגיות יתפקדו, צריך שתהיה יכולת של מעבר וחיבור של חומרים, מים, אנרגיה, חומר גנטי. ככל שהקשרים מרובים יותר – כך המערכת האקולוגית יותר יציבה. המעברים נועדו גם לשמש לתנועה יומית, וגם למלא תפקודים של מין מסוים, כמו תנועות בין מרחבים שונים, הזדווגות, תנועות ליליות, השגת מזון", אמרה.
ד"ר אחירון ציינה כי מדובר בעיקר על תשתיות כבישים ומסילות רכבת, שקוטעות ומהוות סכנה פיזית. "הרשויות צריכות להיות במודעות לנושא. לדוגמה: אם קיים כביש שיש מתחתיו מבנים, ואפשר להסב אותם למעברים לבעלי החיים".
האקולוגית אמרה שבישראל, יש צורך בהבנה יותר עמוקה של המרחב: "צריך להסתכל על מקטע כביש ולהבין מה הן הבעיות ואיך אפשר לטפל. הפתרון בעיניי צריך להיות מערכתי – שהרשויות יבינו שנושא הזה מצריך שיתופי פעולה בין הארגונים השונים. צריך להתקיים דיאלוג שותף עם האזרחים. ברגע שתושבי האזור רואים שהמקום הוא בעייתי, הם יכולים להתאגד ולאסוף מידע ולעזור כך לרשויות".
כמו כן, אחירון אמרה שצריכים להיות עם "יד על הדופק" בכל שלבי התכנון כדי לוודא שבשלב הביצוע אין ביטול של מעברי בעלי חיים שתוכננו. "התכנון של מעברי בעלי חיים הוא כמו עיצוב פנים: יש כל מיני אלמנטים חיוניים שצריך לשלב, בהתאם לצרכים של אוכלוסיית בעלי החיים במקום. הפרטים הקטנים מבחינת בעלי החיים מאוד חשובים, כמו השיפוע, גובה הגדר ועוד", אמרה האקולוגית.
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את פגיעות בעלי החיים בכביש?
1. האטו את הנסיעה והימנעו מהסחות דעת כדוגמת שימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה.
2. תשומת לב מוגברת באזורים חשוכים, מקומות ללא מעקות בטיחות, ובעת עצירה בשולי הכביש – בשל הגברת קיטוע שטחי הטבע על ידי כבישים – שולי הכביש הופכים גם הם לחלק מבתי הגידול ומשמשים את חיות בר.
3. תשומת לב בפרט בכבישים באזורים רמת הגולן, הגליל וכביש 90 – אלו כבישים עם סכנת דריסות מוגברת.
4. לא לזרוק פסולת בכביש – לצד הסכנה של אכילת פסולת, פסולת בשולי הכביש מושכת את חיות הבר ומייצרת סכנת דריסה.
5. להאט זה לא מספיק. על מנת שבעל חיים יוכל לעבור את הכביש מבלי להסתכן בדריסה הוא זקוק למעבר בטוח - היו מעורבים בהחלטות תכנוניות (בנייה ותשתיות), כדי ששיקולי הסביבה בסמוך למקום מגוריכם יילקחו בחשבון - לדוגמא, הוספת שילוט ותמרורים עשויה לסייע בהגברת מודעות הנהגים וצמצום הפגיעה בבעלי חיים בכבישים מסוימים.
6. מה עלינו לעשות במצב שבו חלילה נקלענו לתאונה עם בע"ח? חשוב לדווח למוקד רשות הטבע והגנים (*3639 ) או לאביהוא שרווד – למען חיות הבר (054-520-3071, @4dwildlife). הדיווח על בעל חיים שנדרס הוא גם חיוני עבור מחקר וניטור של חיות הבר, הבנת המכשולים שבסביבת המחיה שלהן וגורמי הפגיעה בהן.
ביום ראשון הקרוב (12.3), הארגון יקיים ערב במוזיאון האדם והחי ברמת-גן, שכל הכנסותיו יועברו לארגון. למידע נוסף על האירוע לחצו כאן
