מערת זווית שבגליל המערבי הינה מערה בעלת עושר רב של משקעי מערות ייחודיים ונטיפים בגליל המערבי, המשמשת משכן למיני עטלפי חרקים וסלמנדרות הנמצאים בסכנת הכחדה. אבל למרות החשיבות של המקום, המערה אינה מוכרזת כשמורת טבע. כתוצאה מכך מטיילים ומטפסים מגיעים למקום ללא פיקוח, וגורמים לפגיעה בטבע הייחודי ולבעלי החיים.
עדויות של אנשי המכון לחקר מערות באוניברסיטה העברית מציגות תמונת מצב עגומה במערה: תנועה חופשית בכל חלל המערה ופגיעה במשקעי המערות הייחודיים, השארת פסולת במערה, קידוח בלתי מבוקר של עוגנים - גם בתוך משקעי מערות, קירבה יתרה עד הצקה ממשית לסלמנדרות, פעילות בפתח המערה בשעות השקיעה, המונעת את הגחת עטלפי החרקים מהמערה, וכניסה למערה בחורף ובאביב, שהן העונות הרגישות לאוכלוסיות עטלפי החרקים.
"במערת זווית יש מצב פרדוקסלי", אמר בועז לנגפורד, דוקטורנט במרכז לחקר מערות שבמכון לחקר כדור הארץ, האוניברסיטה העברית. לדבריו, "אוהבי הטבע למעשה פוגעים בה. ההרס הוא לא מודע, אף אחד לא בא עם פטיש ושובר נטיפים. זה הרס שנובע מחוסר מודעות, ובהקשר של העולם התת-קרקעי, זה חוסר מודעות הרסני. אנשים שמגיעים עם בוץ בנעליים שלהם הולכים ומסתובבים המערה, מכסים את הנטיפים, הזקיפים ואת משקעי המערה".
מקרים נוספים של פגיעה עליהם סיפר החוקר הם עשיית צרכים במערה והשארה של נייר טואלט, השארת שברי פנסים וסוללות. כמו כן, אפילו הכנת קפה במערה והשלכת השאריות גורמת לפגיעה, כי במערה אורגניזם שיפרק המזון, ואין שטיפה ורוח. לדברי לנגפורד, "זה עולם שמנותק מבחוץ, חי כקפסולה עצמאית, ומטיילים לא מכירים את זה. תנאי ההתנהגות בתת-הקרקע שונים לחלוטין מתנאי ההתנהגות שבעולם שבפני השטח. לאדם שנכנס אליה יש יכולת אדירה להשפיע לרעה על המערה".
מבין מיני עטלפי החרקים שמתגוררים במערה ניתן למצוא: פרסף גמדי, פרסף מצוי, נשפון דק אוזן ופרסף גדול (הנמצא בסכנת הכחדה חמורה). מערה זו משמשת כאמור גם משכן לסלמנדרה המצויה, גם היא בסכנת הכחדה חמורה. גם משקעי המערות וגם חיות הבר השוכנים במערה הינם ערכי טבע, המוגנים על פי החוק, אך יהיה לא ניתן להגן עליהם כראוי עד שהמקום יוכרז כשמורת טבע.
אלה פסטרנק, מנהלת מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, אמרה כי פגיעה נוספת שנגרמת היא כניסה של מטיילים או גולשים למערה במהלך היום. לדבריה, "הכניסה מפריעה להם בעת מנוחתם לקראת הפעילות בלילה ויוצרת בהלה משמעותית, קל וחומר בשעות הערב, שזה זמן ההגחה שלהם לשיחור מזון. העטלפים לא יוצאים מהמערה ופשוט נותרים רעבים וצמאים. בעונות מסוימות, כניסה של מטיילים/גולשים, יכולה להיות מסוכנת וקטלנית עבור העטלפים. למשל – בחורף, מתחילות ההזדווגויות ובשלהי החורף מתחילה עונת ההמלטות ועל כן, בעיתות אלו, העטלפים רגישים מאוד להפרעות. באביב, יש במערות גורים בני יומם, שאינם יכולים לעוף בעצמם וכל תזוזה לא נכונה של מטייל/גולש, יכולה להסתיים בנפילת גורים ובמוות".
"לאורך זמן, מערות שהן מטוילות מאוד ושנוכחות האדם בהן גבוהה, ננטשות על ידי העטלפים. כיום, כשמרבית מיני עטלפי החרקים נמצאים בסכנת הכחדה, הדבר מהווה פגיעה משמעותית באוכלוסיותיהם", אמרה.
"עזבנו את המקום בתסכול"
פסטרנק הגיעה לאחרונה למערה כדי לבצע ספירת עטלפי חרקים עם מומחים ומתנדבים. עם הגעת הקבוצה למערה, הם פגשו בחוץ מדריך סנפלינג שסיפר להם כי במערה יש 13 אנשים שגלשו לתוכה, וכעת מטפסים החוצה. הוא העריך כי ייקח לכולם כשעתיים ומעלה לצאת מהמערה.
"ישבנו בחוץ, מוכנים לספירה, עם כל הציוד מוכן, בתקווה שהעטלפים יצאו מהמערה. ידענו כי האנשים במערה יוצרים הפרעה גדולה ויכול להיות שהעטלפים לא ייצאו בכלל עד ליציאתם של כל הגולשים מהמערה והם, העטלפים, יישארו רעבים וצמאים עד אז. ואכן, חיכינו וחיכינו ולא יצא אף עטלף מהמערה, לכן החלטנו שלא להמשיך בספירה ועזבנו את המקום, בתסכול רב", אמרה פסטרנק.
בחברה להגנת הטבע מבקשים ממטיילים ומגולשים להימנע מכניסה וגלישה לתוך מערה זו ולמערות אחרות, שידועות כאתרי משכן לעטלפים. ניתן לפנות לחברה להגנת הטבע לקבלת מידע על אודות מערות בהן חיים עטלפים. אם במקרה הגעתם למערה/אתר משכן לעטלפים, והבחנתם שיש במערה עטלפים, או חיות בר אחרות, צאו מהמערה והימנעו מהפרעה להם. ניתן גם לדווח על המערה לחברה להגנת הטבע, או למכון לחקר מערות, של האוניברסיטה העברית.
בישראל יש כיום כ-80 מערות ואתרי משכן מוכרים לעטלפים, שרק חצי מהם, כ-40, הם אתרים שמורים, כלומר נמצאים בתוך שמורת טבע/גן לאומי. כל היתר, כ-40, אינם שמורים ולכן מתקיימת שם פעילות אדם, כמו סנפלינג.
תגובות
רשות הטבע והגנים: "השטח נמצא בסטטוטוריקה של קק"ל. אנחנו קבענו פגישה עימם בכדי לבחון האפשרויות להסברה והגנה על המקום. לנו אין אפשרות לשים שילוט והכוונה במקום שלא בניהולנו".
קק"ל: "אנו רואים חשיבות רבה בשמירת ערכי הטבע המוגנים, לאור זאת, לאחר שנודע לנו על כך שנוצר פוטנציאל פגיעה במערה הוחלט לסגור אותה לשימוש הקהל הרחב".
