הפנטגון: (שוב) לא מצאנו חייזרים
ראש הלשכה לבחינת אנומליות במשרד ההגנה האמריקני (AARO), שהופקדה על בחינת דיווחים הנוגעים לעצמים מעופפים בלתי מזוהים ולתיעוד התופעות, אמר כי באף אחד ממאות הדיווחים שבדקה לשכתו עד כה לא נמצאה שום ראיה לפעילות חייזרית בכדור הארץ, לטכנולוגיות חוצניות או לעצמים שמפירים את חוקי הפיזיקה הידועים.
שון קירקפטריק (Kirkpatrick) שמונה לעמוד בראש הלשכה עם הקמתה בסוף השנה שעברה, אמר את הדברים בחלק הפתוח לציבור של דיון שערכה בנושא ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. הוא הוסיף כי הוא מבין שהממצאים הללו יאכזבו את מי שמשוכנעים כי הם ראו עצמים המפירים את חוקי הטבע, אך לרוב הדיווחים יש הסבר מדעי פשוט.
5 צפייה בגלריה
בדרך כלל מדובר בבלונים או בכדורים פורחים, לא בביקורי חייזרים. בלון של נאס"א לחקר הסטרטוספרה
(הדמיה: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab/Michael Lentz)
קירקפטריק הדגיש כי רק אחוז קטן מאוד של התצפיות אפשר לסווג כאנומליות. רובן הגדול מתאים למאפיינים של כדורים פורחים, כלי טיס לא מאוישים, תופעות טבע ואירועים נוספים שקל להסבירם. הוא גם קרא למי שיש בידיהם ראיות לביקור חייזרים, להגיש אותן לבחינה בכתבי עת מדעיים הנתונים לביקורת עמיתים. "כך המדע עובד, לא בבלוגים וברשתות חברתיות", הוסיף.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הצרות שקיבלנו מההורים
ה"טיפקס" של המחשב הקוונטי
זרקור על הסיגריות האלקטרוניות
סוגיית החייזרים משכה כותרות בתקשורת הפופולרית כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. בין השאר זה קרה לפני כשנתיים, בעקבות דו"ח שפרסם משרד ההגנה האמריקני על תצפיות בתופעות אוויריות לא מוסברות. מחבריו לא שללו את האפשרות שמדובר בחייזרים, אף שלא נמצאו שום ראיות תקפות לקיומם. בתחילת 2023 פרסמה גם לשכתה של ראשת המודיעין הלאומי של ארצות הברית, אווריל היינס (Haines), דו"ח על מאות תצפיות נוספות בתופעות כאלה, אך גם שם לא נמצאה שום ראיה לביקור של חייזרים בכוכב הלכת ארץ.
הסטארשיפ לא הגיעה לחלל
חברת SpaceX נכשלה בניסיון הראשון של שיגור החללית Starship - החללית החדשה והענקית שלה. השיגור עצמו הושלם בהצלחה, בניסוי המלא הראשון של טיל Super Heavy. כשלוש דקות לאחר השיגור, בגובה של קצת יותר מ-30 קילומטר, לא בוצעה כמתוכנן ההפרדה של הסטארשיפ עצמה מטיל השיגור, ושניהם התרסקו יחד והתפוצצו באוויר כארבע דקות לאחר השיגור.
ספינת החלל של SpaceX התפוצצה באוויר
(צילום: SpaceX)
בציוץ שפרסמה החברה כמה דקות לאחר ההתרסקות נכתב כי עוד לפני ההפרדה המתוכננת החלה התפרקות של החללית, וכי הצוותים שלהם בוחנים את הנתונים כדי להתכונן לניסוי השיגור הבא. "בניסוי כזה, ההצלחה מגיעה ממה שאנו לומדים, והניסוי של היום יעזור לנו לשפר את אמינות הסטארשיפ, בדרך של ספייס אקס להפוך את החיים למולטי-פלנטריים", נאמר בציוץ. (להרחבה על התפוצצות ספינת החלל)
מצפון (קוריאה) תיפתח התצפית
צפון קוריאה צפויה לשגר בקרוב לוויין תצפית צבאי ראשון. ביום שלישי ביקר שליט המדינה, קים ז'ונג און, במרכז תעשיית התעופה והחלל של המדינה, ולאחר מכן דיווחה רשת התקשורת הממלכתית כי הוא הודיע בביקור שפיתוח לווייני הריגול הצבאיים הסתיים, והורה לשגר כמה לוויינים כאלה.
"צפון קוריאה כנראה לא הצליחה לשגר עד כה לוויין תצפית פעיל. היו לה כמה שיגורים לחלל מאז 2012, עם טילים פשוטים להדגמת טכנולוגיה, ולא ידוע לנו שיש להם לוויין פעיל", אומר חוקר החלל טל ענבר, עמית בכיר בארגון האמריקני MDAA לחקר טילים והגנה אווירית, שחוקר את תוכנית החלל והטילים של צפון קוריאה. "לאחרונה הם השלימו את פיתוחה של מצלמת לוויין, והראו שהיא פועלת בטיסות תת-מסלוליות, ונראה שהם צפויים לנסות לשגר אותה על גבי לוויין. מבחינת רזולוציה – אם הם יצליחו להגיע בתמונות להפרדה של פחות ממטר, זו תהיה הצלחה מדהימה מבחינתם".
5 צפייה בגלריה
סביר להניח שהלוויין ישוגר על גבי טיל בליסטי שהוסב למטרה זו, ממשגר נייד. שיגור הטיל הבליסטי הצפון קוריאני Hwasong-17 במרץ 2022
(צילום מסך משידורי Korean Central News Agency)
לצפון קוריאה יש אתר שיגור טילים, אך צילומי לוויין של מדינות המערב לא זיהו בו הכנות לשיגור בימים האחרונים. "סביב להניח שהם ישתמשו במשגר חדש, על בסיס אחד הטילים הבין-יבשתיים שלהם. הם הצליחו כמה פעמים לשגר טילים כאלה, גם עם הנעה בדלק מוצק וגם בדלק נוזלי. הכי סביר להניח שנראה את השיגור נעשה ממשאית, עם טיל בליסטי שהוסב לשיגור הלוויין, בלי התרעה ארוכה. ניסיון העבר עם צפון קוריאה מלמד כי הביקור של קים וההודעה בתקשורת מעידים שהשיגור קרוב. מדובר כנראה בטווח של ימים, או אפילו שעות".
ענבר מעריך כי מציאותו של לוויין תצפית פעיל בידי צפון קוריאה יסייע לה מבחינה צבאית, אבל לא ישנה מהותית את המצב באזור. "צפון קוריאה מקבלת כנראה עזרה מבחוץ בפיתוח תוכנית הטילים שלה, וסביר להניח שזה מסין. צילומי לוויין כאלה יוכלו לסייע לה לשפר את דיוק הטילים שהיא מכוונת לעבר מטרות בדרום קוריאה, או אל בסיסי צבא של ארצות הברית באזור, למשל בגואם. מבחינה פסיכולוגית יש לזה השפעה על דעת הקהל – כשהאמריקאים יראו שהלוויין הזה יכול לצלם את ניו יורק. בסופו של דבר, עצמאות בחלל היא חלק מהעצמאות של מדינה מתקדמת. צפון קוריאה, שרואה בעצמה מדינה משמעותית באזור, רוצה גם את העצמאות הזו", הוא מסכם.
מגרש כדורגל מעופף
אם כבר הזכרנו בלונים, סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, שיגרה בתחילת השבוע מניו זילנד בלון מחקר ענקי, שמיועד לשהות בשמיים מאה ימים לפחות. זהו בלון בלחץ גבוה (Super Pressure Balloon), שבשיא הניפוח מכיל יותר מ-500 אלף מטרים מעוקבים של הליום, וגודלו דומה לשטחו של מגרש כדורגל. נועד לרחף בגובה של כ-34 קילומטר במרומי האטמוספרה, שם בזכות הפרשי הלחצים הוא מרחף בגובה פחות או יותר קבוע, ונע עם הרוחות סביב אותו קו רוחב בחצי הכדור הדרומי.
5 צפייה בגלריה
לפחות 100 ימים בגובה 34 קילומטרים. שיגור הבלון עם הטלסקופ מוונאקה שבניו זילנד
(צילום: NASA/Bill Rodman)
המטרה העיקרית של הבלון היא לבחון את הטכנולוגיה, אך הוא נושא גם טלסקופ של אוניברסיטת פרינסטון, שנועד לצפייה בצבירי גלקסיות בתנאים קרובים לאלה שיש בחלל, הרחק מעל העננים וגם מעל רוב האטמוספרה של כדור הארץ. בהמשך מתכננת נאס"א שיגור של בלון דומה נוסף, שיישא מכשיר למדידת קרינה קוסמית באנרגיה גבוהה ויעקוב אחר חדירת חלקיקי הקרינה לאטמוספרה, בתקווה לפענח חלק מהתעלומות הקשורות במקורותיה.
התחזית: עוד לוויינים
חברת חיזוי מזג האוויר Tomorrow.io שיגרה בסוף השבוע שעבר לוויין ראשון מתוך מה שאמור להיות מערך שלם של לווייני מכ"ם, שנועדו לשפר את הדיוק והאיכות של תחזיות מזג האוויר, ולהגדיל את אזורי הכיסוי של החיזוי המדויק. את החברה, שנקראה בעבר ClimaCell, הקימו ב-2016 שלושה ישראלים שהיו אז סטודנטים בארצות הברית. החברה רשומה בארצות הברית, עם מרכז פיתוח בישראל. היא מספקת שירותי חיזוי פרטיים המתחרים באלה שמספקות המדינות, וכעת צפויה להרחיב אותם, עם תחילת הקמתו של מערך הלוויינים.
5 צפייה בגלריה
צעד ראשון בדרך לחיזוי מזג אוויר מדויק יותר. שיגור טרנספורטר 7 עם הלוויין Tomorrow-R1 מקליפורניה
(צילום: SpaceX)
הלוויין Tomorrow-R1 שוגר מקליפורניה במשימת Transporter-7 של חברת ספייס אקס, עם עוד 50 לוויינים בטיל פלקון 9. זהו לוויין במסה של 85 קילוגרם, קטן בהרבה מלווייני מזג האוויר שנמצאים בשימוש כיום. הוא מצויד במכ"ם למיפוי העננים ומדדים אטמוספריים נוספים, וכן בחיישן אולטרסאונד למדידת טמפרטורת האוויר וריכוז אדי המים. מערך הלוויינים של החברה מתוכנן לכלול עשרות לוויינים כאלה. הם יוכלו כך לכסות אזורים נרחבים יותר, כולל כאלה שהחיזוי בהם כיום מוגבל למדי. כמו כן הם יגדילו מאוד את תדירות המדידות בכל אזור, וזה אמור לשפר מאוד את דיוק התחזיות.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
