כמו בתרבות המערבית המודרנית, משחקי כדור היו מקור עניין גדול גם בקרב תרבות המאיה - אחת התרבויות המפותחות ביותר באמריקה בתקופה הטרום קולומביאנית - כשלעיתים קרובות נבנו מגרשים בקרבת המקדשים החשובים ביותר. במחקר שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE, תיאר צוות ארכאולוגים - בהובלת חוקרים מאוניברסיטת סינסינטי - עדויות לעריכת טקסים פולחניים באותם מגרשים.
ארמון של בני המאיה במקסיקו
באמצעות ניתוח דנ"א סביבתי (eDNA), זיהו החוקרים שרידים של אוסף צמחים, שתוארכו כבני 2,000 שנה, שבהם נעשה שימוש בטקסים פולחניים שנערכו בעיר המאיה העתיקה Yaxnohcah שבחצי האי יוקטן במקסיקו. למעשה, החוקרים גילו זאת בשטח שהיה מיועד במקור להיות מקום למבני מגורים, אך הוסב למגרש שבו שיחקו טלאצ'טלי, משחק שהומצא על ידי בני אולמק שהיו אומה קדומה שהתקיימה במרכז אמריקה מסביבות שנת 1500 לפנה"ס עד לשנת 400 לפנה"ס.
הצמחים, הידועים בשימושם למטרות דתיות ובסגולותיהם הרפואיות, התגלו מתחת לרצפת רחבה שעליה נבנה המגרש. מטרתו של משחק הכדור, שנחשב לעתיק ביותר בעולם, הייתה להעביר כדור גומי דרך אחת מטבעות אבן שמוקמו על קירות המגרש, מבלי שהוא יפגע ברצפה, תוך איסור להשתמש בידיים או ברגליים. "כשמבנה מסוים הוקם בתקופת המאיה, ביקשו מייסדיו מהאלים להגן על האנשים המאכלסים אותו, כך שייתכן שזו הייתה הסיבה להטמנת הצמחים שאותם גילינו", אמר פרופ' דיוויד לנץ מאוניברסיטת סינסינטי.
פרופ' לנץ ועמיתיו למחקר התמקדו בתרבויות מסו-אמריקניות עתיקות ברחבי מקסיקו ומרכז אמריקה. כלים חדשים שיכולים לזהות דנ"א סביבתי סייעו להם לחשוף את האופן שבו תרבות המאיה הקדומה השתמשה במרחבי משחקי הכדור הקדומים. את החפירות בשטח, ערכו החוקרים בין 2016 ל-2022 בעיר Yaxnohcah שבמדינת קמפצ'ה (אחת מ-31 המדינות המרכיבות את מקסיקו), כ-14.5 ק"מ צפונית לגבול עם גואטמלה.
4 צפייה בגלריה
פרופ' דיוויד לינץ' אוחז בלוח עם תחריטים עתיקים של תרבות המאיה
(צילום: Andrew Higley/UC Marketing + Brand)
"נהוג לחשוב על מגרשי משחקי כדור כעל מקום בילוי. זה לא היה כך עבור תרבות המאיה העתיקה", אמר פרופ' לנץ, שהתייחס בדבריו לכך שמשחק הכדור הקדום, שהזכיר במידה מסוימת את משחק הכדורסל של ימינו. המשחק הסתיים בהעלאת קורבנות, כחלק מטקסי הקרבת קורבנות אדם עבור האלים, אשר היו נהוגים באותה העת. דוגמה לקדושת האתרים הללו ניתן לראות בכמה מערי מאיה עתיקות, כמו טיקאל בגואטמלה, שבהן נבנו מגרשי טלאצ'טלי בסמוך למקדשים הגדולים ביותר.
שרידי צמחים עתיקים מתגלים רק לעתים רחוקות באקלים טרופי, מכיוון שאקלים שכזה תורם להתפרקותם המהירה. באמצעות ניתוח הדנ"א הסביבתי, הצליחו החוקרים לזהות בבדיקות המעבדה שערכו, כמה סוגים הידועים במשמעותם הטקסית, כגון Ipomoea corymbose (Xtabentún בשפת בני המאיה) שהיה ידוע בתכונות ההזיה שלו שהיו דומות לאלו של הסם הפסיכדלי LSD, Oxandra lanceolata שעליו סייעו בהרחבת כלי הדם וכחומר הרדמה או כתרופה אנטיביוטית, ופלפל צ'ילי, שנחשב לאחד מהתבלינים האהובים ברחבי העולם בכלל וביבשת אמריקה בפרט.
למרות הפופולריות הקולינרית שלו, פלפל צ'ילי שימש את בני המאיה לטיפול במגוון מחלות. "המחשבה הראשונה על פלפל צ'ילי היא על השימוש בו כתבלין. אבל עבור תרבות המאיה העתיקה היה מדובר בצמח מרפא ששימש בטקסים פולחניים רבים", הסביר פרופ' לנץ. החוקרים זיהו בנוסף גם את שרידי העץ Hampea trilobata, שעליו שימשו לעטיפת צרורות צמחים עבור אותם טקסי מאיה, זאת בנוסף לכך שנקלעו ממנו גם סלי מזון ונעשה בו שימוש נוסף לריפוי הכשות נחש.
"בעת בנייתו של מגרש המשחקים הקדום, העניקו בני המאיה מנחות לאלים כדי לזכות בברכה לאתר שהוקם. אנחנו יודעים מזה שנים, בהסתמך על מקורות אתנו-היסטוריים, שתרבות המאיה השתמשה בחומרים שהיו אמורים להתכלות עם השנים בשל האקלים הטרופי, מה שהפך את ממצאי החפירות הארכאולוגיות שערכנו לכמעט בלתי אפשריים. על כן, התגלית הזו באמצעות דנ"א סביבתי היא בהחלט יוצאת דופן", אמר פרופ' ניקולס דאנינג מאוניברסיטת סינסינטי. "ממצאי המחקר שפכו אור נוסף על התרבות המתוחכמת הזו, שבנתה בין היתר מתקני טיהור מים ובנתה מצפי כוכבים ולוחות למדידת זמן", הוסיף פרופ' לנץ.
