חוקרים אפיינו מספר רב של דגימות פיגמנט אדום, שנמצאו על עצמותיהם של אנשים קדומים שחיו בעבר בשטח שנמצא כיום דרום פרו. במחקרם שפורסם בכתב העת Journal of Anthropological Archaeology, מתארים חוקרים מארצות הברית ומקנדה את הממצאים שעלו מהבדיקה שעשו לעצמותיהם של אנשי תרבות הצ'ינצ'ה, שבה נחשפה הסיבה להופעת הפיגמנט האדום על העצמות.
4 צפייה בגלריה
תקריב של גולגולת גבר בוגר מתרבות הצ'ינצ'ה בדרום פרו, אשר נצבעה בפיגמנט אדום שהוכן באמצעות תערובת אוכרה מבוססת מינרל ברזל מסוג המטיט
(צילום: Colleen O'Shea, Fine Arts Museum of San Francisco)
אנשי תרבות הצ'ינצ'ה (Chincha), שחיו בין השנים 1000 ל-1825 לספירה באזורים שבהם נמצאת כיום פרו, קישטו את שרידי אבותיהם בפיגמנט אדום. הסיבה לשימוש בפיגמנטים האדומים בטקסי ההלוויה על ידי האנשים שחיו בפרו העתיקה, כך על פי מחקרים קודמים, מצביעים על כך שהפרקטיקה קשורה להארכת קיומם של המתים, כך שהמוות לא היה סוף דרכו של המת, אלא שלב נוסף בדרך לעולם אחר.
במחקר הנוכחי, השתמשו החוקרים בטכניקות שונות כדי לנתח את הפיגמנטים האדומים שנמצאו על העצמות שהותירו אחריהם אנשי הצ'ינצ'ה. מדובר על עצמות אדם שנחפרו מלמעלה מ-100 קברי צ'ולפה (Chullpa) - מגדלי קבורה עתיקים שבהם נקברו אנשים רבים יחד, בדומה למאוזוליאום - בעמק צ'ינצ'ה שבדרום פרו. מבני הקבורה הללו נבנו במקור עבור בני משפחות אציליות, כשמטרת המחקר הייתה לקבוע מדוע נצבעו העצמות באדום וכיצד זה נעשה באותם ימים.
4 צפייה בגלריה
עקבות של פיגמנט אדום שנמצאו בחלק הפנימי והחיצוני של גולגולת מפורקת בדרום פרו, מה שמצבי על כך שידיים חשופות החזיקו את הגולגולת במהלך הצביעה
(צילום: Colleen O'Shea, Fine Arts Museum of San Francisco)
4 צפייה בגלריה
שרידים של פריטים שבאמצעותם נצבעו העצמות בפיגמנט אדום
(צילום: Jacob Bongers, Boston University)
כדי להשיב על כך, השתמשו החוקרים בעת חקר 38 העצמות (מהן 25 גולגולות אנושיות), שעל חלקן נמצאו סימני חבלה, באבלציה בלייזר, פלואורסצנציית קרני רנטגן ודיפרקציה (עקיפה) של אבקת רנטגן על מנת לזהות את כל המרכיבים בפיגמנטים האדומים. הם גילו שרוב השרידים האנושיים, 24 במספר, נצבעו בפיגמנטים שנוצרו באמצעות תערובת אוכרה מבוססת מינרל ברזל מסוג המטיט, 13 נוספים נצבעו בפיגמנטים אדומים שהוכנו מצינובר, שצבעו אדמדם והוא המקור העיקרי לכספית, ואחד נוסף היווה שילוב של השניים. למעשה, הצינובר לא הגיע מהאזור אלא יובא מאזורים אחרים, מה שהצביע על כך שהשימוש בו נועד כנראה לאנשים חשובים או עשירים, שהיו להם האמצעים והיכולת להשיגו, מה שייתכן ומשקף את הבדלי המעמדות באותה העת, כשהחוקרים ציינו כי למרות שכמה מהעצמות היו של נשים וילדים, רובן היו של גברים בוגרים.
על ידי בחינת הגולגולות ושרידי העצמות האחרים, החוקרים הבינו כיצד השתמשו אנשי הצ'ינצ'ה בצבע האדום. הם הגיעו למסקנה כי צביעת העצמות נעשתה באמצעות טקסטיל, עלים או באצבעות חשופות. בסביבות 1480 לספירה, תרבות הצ'ינצ'ה הפכה לחלק מאימפריית האינקה, כשהשושלות שלה נעלמו כמה עשורים לאחר שהחל הכיבוש הספרדי של פרו ב-1532 לספירה. בהקשר זה, הניחו החוקרים כי השימוש בפיגמנטים האדומים לא רק קישרו בין החיים למתים, אלא היוו הגנה מבחינה רוחנית מפני אלה שבזזו את הקברים בעת הפלישה של הספרדים. חלק מהגולגולות והעצמות נצבעו בפסי אנכיים ואופקיים עבים, זמן רב לאחר שהשרידים הפכו לשלדים, כך שהחוקרים מניחים כי בני אותה תקופה הוציאו את יקיריהם מקברי הצ'ולפה, צבעו את עצמותיהם בפיגמנטים אדומים והחזירו אותם חזרה למקום קבורתם, על מנת להגן עליהם מפני הפולשים מיבשת אירופה.
אנשי תרבות הצ'ינצ'ה מתו בהמוניהם ממחלות אירופאיות ומהכאוס הפוליטי שנגרם כתוצאה מהפלישה הספרדית לאזור. החוקרים מניחים כי השימוש בטקסטיל, בעלים ובידיים חשופות כדי לצבוע שרידים אנושיים בפיגמנטים האדומים אמנם היה ידוע, לבטח בהקשר של בני תרבות הצ'ינצ'ה, אך המחקר הנוכחי שופך אור על תהליך הצביעה וכן על מערכת היחסים שנרקמה בין החיים למתים, כמו גם על הבדלי המעמדות באותה העת, עליהם רמזו הרכבי הפיגמנטים האדומים.
