צבת ים גלדית, השוקלת כ-180 ק"ג, מתה - לאחר שהסתבכה בציוד דיג. היא נמצאה לפני כמה ימים במצב קשה באזור פלמחים על ידי חיילים, שהזעיקו במהירות את אנשי רשות הטבע והגנים. אך למרות כל המאמצים להציל את חיי הצבה - היא לא שרדה.
חילוץ צבת ים ענקית שנפגעה מציוד דיג
(צילום: ארז ארליכמן)
לפני כמה ימים זוהתה באזור פלמחים צבת ים גלדית נדירה, שנסחפה לחוף כשהיא במצב גופני ירוד ביותר. חיילים מ"מטווח 24", השותפים למיזם "צבא ההגנה לטבע", לא יכלו לקבוע תחילה אם היא חיה או מתה. החיילים דיווחו על הצבה הענקית למרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים ובעקבות זאת, ועל פי הנחיית הגורמים המקצועיים, הצליחו לזהות שהצבה עדיין בחיים.
ברשות הטבע והגנים אמרו כי עם זיהוי סימני החיים הוזעק לאזור פקח היחידה הימית ויחד עם החיילים העמיסו אותה לרכב הרשות, במטרה לפנות אותה במהרה לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים. עם הגעתה למרכז החלו צוותי המרכז להצלת צבי ים בבדיקות מקיפות וטיפול נמרץ על מנת לנסות להצילה. הטיפול כלל בין היתר בדיקה גופנית מקיפה, עירוי נוזלים ותרופות וכן אבחון באמצעות מכשיר אולטרסאונד. חרף מאמצי הטיפול הרבים צבת הים לא שרדה ומתה על שולחן הטיפולים.
ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, אמר: "סיבת המוות של נקבת הצב הגלדי היא הסתבכות בציוד דיג, שגרמה לקטיעה של הגפה ונמק, שגרם לאלח דם. בנתיחה שלאחר המוות לא נמצאו ממצאים פתולוגים אחרים שיכולים להסביר את המוות. נראה כי מערכת העיכול הייתה ריקה לחלוטין, מצב המצביע על כך שכנראה הצבה סבלה מההסתבכות בציוד הדייג לאורך חודשים רבים בלב הים. צבת הים שקלה 180 ק"ג, הגיעה לבגרות מינית ועל פי ההערכות גילה נע בין 15 ל-40 שנה".
הוא הוסיף כי "צב ים גלדי הנו מין צב ים הגדול ביותר מבין צבי הים. משקלו יכול להגיע ל-900 ק"ג, אך לרוב הם שוקלים כחצי טון. צב זה אינו מתרבה בים תיכון ומגיע מהאוקיינוס האטלנטי לים תיכון. בממוצע יש בין 0 ל-2 תצפיות בשנה על מין זה. לרוב התצפיות הן של צבי ים שנפלטים מתים. מין זה פלגי ושוהה רוב חייו במים פתוחים בים עמוק ועיקר מזונו הינו פלנקטון. 80% מהפלנקטון הנו מדוזות. גורם ההכחדה העיקרי בעולם של הצבים הגלדיים הוא שקיות ניילון הנאכלות בטעות כתוצאה מבלבול בינן לפלנקטון. בים תיכון הבעיה חמורה אף יותר, מפני שהים קטן צפוף ומזוהם מאוד בפלסטיק. בישראל בלבד, ברוב הצבים הגלדים שנבדקו התגלו שקיות ניילון במערכת העיכול. בתוך כך פגיעות מציוד דייג כגון רשתות וקרסים הן בין גורמי הפגיעה העיקריים בצבי הים. מדי שנה עשרות צבי ים שנפגעו מציוד דייג מגיעים לטיפול ושיקום במרכז הארצי להצלת צבי ים".
ברשות הטבע והגנים מבקשים מהציבור לגלות עירנות לצבי ים פצועים ופגועים בחופים ובלב הים ולדווח על כך בהקדם למוקד הרשות שמספרו 3639* לקבלת הנחיות כיצד לנהוג.
כאשר מוצאים צב ים מסובך ברשת/חבלים/שק פלסטיק אסור לשחרר את החסימה באופן עצמאי ואסור להחזיר את הצב חזרה לים. שחרור של החסימה באופן עצמאי עלולה לגרום לנזק ועל כן חייבת להתבצע רק על ידי איש מקצוע וגורם מוסמך מהמרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים.
החיילים ממטווח 24 שאיתרו לראשונה את הצבה הגלדית הפגועה ופעלו נכון עם דיווח מיידי על כך, שותפים במיזם "צבא ההגנה לטבע - מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם", הנמצא תחת אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. בכדי לעמוד במטרותיו של המיזם - לסייע לצה"ל ומפקדיו לשאת באחריותו לשמירה על הסביבה, הטבע, ואתרי המורשת בשטחים שבאחריותו ובסביבת הפעילות שלו, חברו בצה"ל, בהובלת חיל הטכנולוגיה והאחזקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ומשרד הביטחון, לארגוני הסביבה המובילים בישראל – רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ורשות העתיקות - ויחדיו הם מפעילים כיום כ-65 מוקדי עשייה בכל החיילות והזרועות, באוויר בים וביבשה, מאצבע הגליל ועד אילת, מהשומרון ועד חופי הים התיכון.
