האביב האחרון של הדינוזאורים: האסטרואיד שגרם להכחדה ההמונית בכדור הארץ לפני כ-66 מיליון שנה, והוביל לסיום שלטון הדינוזאורים, פגע בכוכב הלכת שלנו בזמן עונת האביב בחצי הכדור הצפוני. כך עולה ממחקר פורץ דרך, שנערך על ידי צוות בינלאומי של חוקרים, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה האטלנטית של פלורידה. המחקר, שפורסם השבוע ב-Scientific Repoerts, משפר מאוד את היכולות להתחקות אחר השלבים הראשונים לאחר שהאסטרואיד הגדול פגע בעוצמה במכתש צ'יקשולוב והוביל בסופו של דבר להכחדת הדינוזאורים ו-75% מהחיים על כדור הארץ.
"הזמן בשנה ממלא תפקיד חשוב בתפקודים ביולוגיים רבים, כמו רבייה, אסטרטגיות האכלה, תרדמת עונתית ועוד", הסביר פרופ' רוברט דה-פלמה, המחבר הראשי של המחקר, שנערך יחד עם חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר. "העיתוי העונתי של פגיעת האסטרואיד הייתה אפוא שאלה קריטית לסיפור ההכחדה של סוף הקרטיקון. עד עכשיו, התשובה לשאלה הזו נותרה לא ברורה".
עד כה היה ידוע שאסטרואיד פגע בחצי האי יוקטן לפני כ-66 מיליון שנה והשפעת הפגיעה גרמה להכחדה השלישית בגודלה בכדור הארץ ושינתה אותו באופן דרמטי. עם זאת, הפרטים לגבי מה קרה לאחר הפגיעה נותרו מעורפלים.
במחקר החדש, שהחל ב-2014, שילבו החוקרים טכניקות מסורתיות וחדשות כדי לחבר רמזים, המאפשרים לזהות מה הייתה העונה שבה פגע באסטרואיד ובמחקר הנוכחי בדקו החוקרים אתר טאניס שבצפון דקוטה. על פי הסברה, הפגיעה במכתש צ'יקשולוב גם גרמה לרעידת אדמה. גליה הססמיים הגיעו תוך 13 דקות בלבד עד טאניס – אתר מאובנים שנמצא, 3,000 ק"מ משם, אתר שבו התגלו עדויות חותכות להשפעת הפגיעה ההרסנית של האסטרואיד.
פרופ' דה-פלמה ושותפיו למחקר בדקו בין היתר את הממצאים מטאניס. "האתר הייחודי הזה הניב שפע של מידע חדש ומרגש", הוא אמר. "נתוני השטח שנאספו באתר סיפקו לנו תובנה חדשה ומפורטת להפליא ובין היתר מתי זה קרה", אמר פרופ' אנטון אוליניק, שהיה שותף גם הוא למחקר. "זה לא פחות ממדהים איך הראיות הצביעו באיזו עונה בשנה פגע באסטרואיד בכוכב הלכת שלנו".
באמצעות בדיקת המאובנים וממצאים נוספים באתר שבצפון דקוטה נקבע ב-2019 מעל כל ספק שמדובר באתר המתוארך לסוף תקופת הקרטיקון והוא הושפע מפגיעת האסטרואיד לפני 66 מיליון שנה. בהמשך המחקר מצאו החוקרים כי בעלי חיים באתר מתו בשלב הגדילה בתקופת האביב-קיץ. ניתוח של קווי הצמיחה סיפק אישור נוסף לכך, שהדינוזאורים נכחדו בסוף עונת האביב או בתחילת הקיץ.
כמו כן, השוואת הגדלים של דגים צעירים, שמתו באותו אירוע הכחדה, איפשר לצוות לחזות כמה זמן לאחר הבקיעה – הדגים מתו. הם השוו זאת לעונות ההטלה המודרניות הידיעות והדבר גרם להם להסיק כי הם מתו בסוף האביב-תחילת הקיץ, כמו שממצאים נוספים באתר טאניס הראו.
בתקופה הקרובה צפויים להתפרסם מחקרים נוספים של חוקרים, שבדקו את אתר טאניס שבצפון דקוטה.
