במשך מאות שנים, אנשי אבנאקי (Abenaki) - בני שבטים ילידים שחיו ביערות במזרח קנדה וארצות הברית, ראו במוהל מייפל מתנה משמיים, מכיוון שהגיע ממש לפני האביב, תקופה שבה מאגרי המזון היו דלילים. כיום, הסירופ המתוק והאנשים שמייצרים אותו על סוגיו השונים, עומדים בפני עתיד לא ברור, שכן עצי המייפל האייקוניים של צפון אמריקה אינם יכולים להימלט מהשפעותיו השליליות של האקלים המשתנה, מה שעלול להעמיד תעשייה שלמה של מוצר אהוב בסכנה.
עליית הטמפרטורות משפיעה על עצי אדר הסוכר (שמהם מייצרים מייפל), כאשר האקלים החם מביא ליותר אירועי מזג אוויר קיצוניים והתרבות חרקים מזיקים, דבר שפוגע הן בזרם מיצוי הסוכר מהעצים שמקדים את זמנו והן בעונת האיסוף שמתקצרת. "כשמחברים בצורת ומחלות, מוטלים איומים מרובים על מיני העצים האלה, בייחוד על אדר הסוכר, כך שהם נפגעים ומחלישים מערכות אקולוגיות שלמות", אמר אנדי פינטון, מנהל שימור הנוף של החברה לשימור הטבע במסצ'וסטס.
יחד עם זאת, החדשות הטובות הן שיצרני סירופ מייפל, שעובדים עם חוקרים מאוניברסיטאות ומשתמשים בטכנולוגיות חדשות יותר, האריכו את עונות האיסוף והגדילו את כמות הסירופ שמופק בסופו של תהליך. למרות זאת, יש לא מעט דברים שמדאיגים את היצרנים, הילידים ואת אלה שאוהבים את העצים ותפוקתם. "עצי מייפל הם הכול, בייחוד עבור המקומיים. בין אם עליהם צבועים בירוק בחודשי הקיץ, בגווני כתום, אדום וצהוב של חודשי הסתיו או כשהם ניצבים חשופים לגמרי לאחר שלכת". אמר פינטון. הוא הוסיף כי "עצי המייפל מהותיים לקהילות הילידים ברחבי צפון-מזרח ארה"ב ומזרח קנדה, שמודים לבורא ומסתכלים על עצי המייפל ביראת כבוד כי הם משמשים לא רק לענייני תזונה, אלא גם ברפואה".
למרות שעונת המוהל הסתיימה לשנה זו, המבט הוא לעתיד הצפוי לעצי האדר. טים רדאמצ'ר, חוקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קוויבק, שחוקר את השפעת מזג האוויר והאקלים על עצי מייפל ותעשייתם, מסביר כי העלים שלהם סופגים את אור השמש ופחמן דו חמצני ויוצרים את מולקולות הסוכר החיוניות ליצירת התוכן של בקבוקי הסירופ הפופולרי. "העצים זקוקים לגשם בזמן שהם מייצרים סוכר. בצורת ביוני, פירושה שתכולת הסוכר תהיה נמוכה יותר בשנה שלאחר מכן. התנודות החדות בכמות המשקעים, הבצורת והטמפרטורה המשתנה לרעה, משפיעות על האופן שבו העצים מייצרים את הסוכר ואוגרים אותו".
לאחרונה, החורפים היו קצרים ויבשים יותר, מה שמביא לפחות שלג שמגן על שורשי העץ. בתחילת האביב, השילוב הנכון של לילות קרים וימים חמימים עוזר ליצור לחצים בגזע העץ המושכים את המוהל כלפי מעלה. חורפים קרים נוטים לייצר ריכוזי סוכר גבוהים יותר באביב שמגיע לאחריהם, כך שכל נושא ההתחממות הגלובלית הינו בר השפעה מכריעת על מתי בדיוק מתרחשת העונה ועד כמה היא תהיה טובה. שונות קיצונית במזג האוויר עלולה לשבש את זרימת המוהל וייצור הסירופ המופק באמצעות שימוש בברז המקובע בחור שנקדח דרך השיפה הצמודה לקליפת העץ. בעיות כאלה הקשורות למזג האוויר 'הואשמו' בירידה של 17% בייצור סירופ מייפל בארה"ב בשנה שעברה ובירידה של 21% בקנדה, שם עלה מייפל אדום מעטר את דגל המדינה (מה שגרם ליצרני סירופ המייפל בקוויבק להשתמש במאגרים של הסירופ המתוק כדי לענות על הביקוש).
"השינויים הקשורים באקלים החלו לפני יותר ממאה שנה, ואז הואצו במחצית השנייה של המאה הקודמת, כשהמעבר מהחורף לאביב קרה מהר ומוקדם יותר והשפיע על הפקת סירופ המייפל", אמר פרופ' טימותי פרקינס, שמנהל את מרכז המחקר Proctor Maple באוניברסיטת ורמונט. המצב הזה הביא יצרני וחוקרי סירופ מייפל לפנות לטכנולוגיה כדי למצוא דרכים להגדיל את הייצור. שיפורים בצינורות ובתברואה עזרו להם להאריך את משך הזמן שהמוהל זרם בהם ובכך להצליח ולקבל תפוקות גבוהות יותר. הצינורות, מחוברים לברזים שעל העצים, יוצרים לחץ לזירוז הזרימה, בדרך אל 'בקתות סוכר', שם יש מערכות שמאדות את המים מהמוהל ומצמצמות את זמן הרתיחה שלו (מ-40 ליטר של מוהל מתקבל ליטר אחד של סירופ מייפל טהור). "על ידי שמירה על ניקיון הברזים, חיידקים מזיקים לא יוכלו להיכנס לחור הברז ולייבש את זרימת המוהל", מסביר פרקינס.
ייצור המייפל מתרכז כאמור בחודשים פברואר-אפריל, בהתאם לתנאי מזג האוויר, שנדרשים להיות קרים מאוד. אך תחזיות לא מעודדות במיוחד מראות כי עונת תפוקת עצי אדר הסוכר עלולה להתחיל שבועיים עד שלושה מוקדם יותר עד סוף המאה או שהעצים יתרכזו יותר ויותר בחלקים הצפוניים ככל שהטמפרטורות יעלו. "השפע שלהם צפוי להצטמצם בדרום ניו אינגלנד, פנסילבניה ובאזורים אחרים, ולהתרכז צפונה משם בקנדה", אמר פינטון.
עבור השבטים הילידים, שינויים בעצי האדר הם רק אחד מהאיומים על דרכי החיים המסורתיות שלהם. השפעות אלו מעוררות חששות לגבי יכולתם להמשיך לגדל, לאסוף ולהכין את המזון התרבותי שלהם. למרות החשש שהאקלים המשתנה עלול להיות התגשמות נבואה עתיקה, על כך שעצי האדר ייעלמו יום אחד, החוקרים מחזיקים בתקווה לעתיד, זאת במידה והעולם ינקוט פעולה מהירה כדי לצמצם את פליטת גזי החממה ולסכל את ההשפעות ההולכות וגוברות של שינויי האקלים, כך שיתאפשר לעצים לשרוד ולסייע בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.
