חוקרים חשפו פרטים חדשים על אודות חייהם ומותם האלים של "הגופות בביצה" - קבוצה של שרידי בני אדם שחיו לפני כ-1,500 שנה. השרידים התגלו ב-1975 במחסה בבית מרחץ במבצר רומי לשעבר בקראמונד שבסקוטלנד.
הפנים של כמה בני אדם, שנקברו במקום, שוחזרו בשנים האחרונות בצורה דיגיטלית על סמך השלדים שלהם. בסך הכול שוחזרו פניהם של תשעה מבוגרים וחמישה תינוקות, שחיו בסקוטלנד במאה השישית. במקור, האמינו החוקרים שהם קורבנות של מגפה או ספינה טרופה, אך כעת ניתוח חדש של האיזוטופים בעצמות ובשיניים של השלדים מגלה שכמה מחברי הקבוצה נסעו מפינות מרוחקות של סקוטלנד עד למקום שהפך למקום הקבורה שלהם.
ניתוח חדש זה, שפורסם בכתב העת Archaeological and Anthropological Sciences, יכול לסייע בחשיפת הסיפור של אותם האנשים - מי הם היו? היכן הם נולדו ואיזה סוגי חיים הם ניהלו? "אמייל השיניים, במיוחד משיניים שנוצרות בגיל שלוש עד שש שנים, מהווה כמוסת זמן קטנה המכילה מידע על המקום שבו אדם גדל. מזון ומים שנצרכו במהלך החיים, משאירים בין היתר חתימה ספציפית בגוף", אמרה מחברת המחקר קייט בריטון, פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת אברדין הסקוטית.
הניתוח הראה ששישה מהפרטים נשאו סמנים כימיים המצביעים על כך שהיו תושבי אזור קראמונד. עם זאת, שניים מהפרטים - גבר ואישה - הראו עדויות לתולדות חיים שונים מהם. לדברי החוקרים, החתימה האיזוטופית של שיניה ועצמותיה של האישה, העלתה שהיא הגיעה מהחוף המערבי של סקוטלנד. לעומת זאת, החתימה של הגבר הכילה איזוטופים שהיו אופייניים יותר לאזור הרמה הדרומית או אזור לוך לומונד (מקווה המים הגדול ביותר בבריטניה מבחינת שטח פנים), כך שסביר להניח כי הגיע אל קראמונד מאזור פנים הארץ.
בהתחשב בכך שלא היו דרכים רבות באותה תקופה, לממצאים אלה עשויות להיות השלכות חשובות לגבי מצבם הסוציו-אקונומי של שני האנשים האלה, שעברו מרחק רב עד שהגיעו אל קראמונד. "מחקרים קודמים העלו כי אלו שנקברו כאן היו במעמד חברתי גבוה, אפילו בני ובנות אצולה", אמרה אורסוליה צ'רה, מחברה נוספת של המחקר וחוקרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אברדין. בנוסף, העובדה ששני האנשים הללו, שהינם בעלי פוטנציאל להיות אציליים, סיימו את חייהם בקבר משותף עם עוד שבעה גברים, נשים וילדים שאולי היו זרים להם לחלוטין, מדגישה את הקושי של אותם זמנים, הוסיפו החוקרים.
צוות המחקר אמר כי גופות אישה וילד שנמצאו באתר הקבורה בקראמונד, לימדו כי מתו ככל הנראה מפציעות קטלניות בגולגולתם. על שתי הגולגולות נמצאו עדויות לכך שנפגעו על ידי חפץ קהה, ייתכן מחנית, מה שהחיש את מותם. "הראיות הללו מספקות אישור חשוב לכך שהתקופה המדוברת אופיינה ברמת אלימות גבוהה", אמרה ד"ר אנג'לה בויל, אוסטאו-ארכאולוגית מאוניברסיטת אדינבורו, שהייתה שותפה גם היא למחקר.