חושבים שהיכולת לגרש את החושך נמצאת רק בידי בני האדם? תחשבו שוב: מסתבר שהטבע, בפלאיו האין-סופיים, יודע להאיר את החושך מכל מיני סיבות שונות ומשונות. בעולם החי, יכולת ההארה, או בשפה המדעית "ביולומינציה" הינה אור המופק מגופם של יצורים חיים באמצעות תגובה כימית.
רוב היצורים הזוהרים בעולם נמצאים בימים ובאוקיינוסים וכוללים דגים, רכיכות, תולעים, חיידקים, אצות ויצורי פלנקטון. בעלי החיים עושים שימושים שונים ביכולת הקסומה הזו, כמו להסתוות מטורפים, למשוך טרף אל אורם הזוהר, לתקשר אחד עם השני וגם יש כאלו שמאירים מסיבות שעדיין לא יודעות לנו כאן מעל פני הים.
8 צפייה בגלריה
ירחית
ירחית
ירחית
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

לרגע חג האורים, אספנו יחד עם רשות הטבע והגנים שישה בעלי חיים שמחזיקים ביכולת להאיר את החושך:

דג פיתיונאי

יש הטוענים כי אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו על ידי תאגיד דיסני, הינו "מוצאים את נמו". בעוד שניתן להתווכח מהו הסרט הטוב ביותר, אי אפשר להתווכח על כך שהסרט הזה מלמד אותנו הרבה מאוד על העולם מתחת לקו המים. אחד הרגעים הבלתי נשכחים (ואולי קצת מבהילים) בסרט, הוא הרגע שבו דורי רודפת אחרי אור קטנטן וזוהר בחשכה, שנראה לה חמוד וחביב. אך שהיא מתקרבת עליו, היא (ומרלין) מבינים מיד את הטעות שהם עשו. האור היפה עליו נמשכו הוא לא אחר מקצה חכתו של דג פיתיונאי.
8 צפייה בגלריה
פיתיונאי
פיתיונאי
פיתיונאי
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
דג פיתיונאי חי במעמקים באזורים חשוכים, הוא מושך דגים קטנים באמצעות איבר מיוחד בצורת חכה שקצהו מואר. הדגים הקטנים נמשכים לאור הממוקם קרוב למתלעות החכאי ומשם הדרך לקיבת החכאי קצרה מאוד. כך, משתמש החכאי באור כדי למשוך אליו טרף בחשכה ומוכיח לנו שאמנם יש אור בקצה המנהרה, אבל כדאי מאוד להתרחק ממנו.

מלך הצבעים, האורות והצורות - הדיונון

החיה המעניינת, המוזרה והחייזרית ביותר, שמרתקת את כולנו כבר אלפי שנים, היא לא אחרת מהדיונון. החיה המוזרה כל כך, שאוהבת לשנות צבעים כדי להגן על עצמה ולקשקש עם הדיונונים האחרים, משתמשת באורות כדי לבלבל את האויב. מינים מסוימים של דיונונים יוצרים בחלק התחתון של גופם דפוס נקודות זוהרות הדומה לשמי הלילה. טורפים המשחרים לטרף מלמטה, יתקשו לראות את הדיונון על רקע שמי הלילה שמעליו. לעיתים הזהירה מתבטאת במעיין הבזק אור המבלבל טורפים ומספק לדיונון זמן לברוח.
דיונון בשמורת טבע ים האלמוגים באילת
(צילום: עומרי יוסף עומסי, רשות הטבע והגנים)


8 צפייה בגלריה
דיונון הרוקחים
דיונון הרוקחים
דיונון הרוקחים
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

8 צפייה בגלריה
דיונון הרוקחים במפרץ אילת
דיונון הרוקחים במפרץ אילת
דיונון הרוקחים במפרץ אילת
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

אלמוגים

בשונה מהאמונה הרווחת, אלמוגים אינם סתם הקישוט הנחמד של הים, כמו שאלמוגי הפלסטיק מקשטים את האקווריום הביתי. אלמוגים הם מערכת אקולוגית חיה ונושמת, שחשובה לאין שיעור למערך החיים מתחת לפני המים. לכן, אנו רואים מאמצים רבים בכל רחבי העולם, וגם כאן בישראל בשמורת האלמוגים באילת, שעושים על מנת לשמר את האלמוגים החיוניים כל כך לבריאות ויציבות המערכת האקולוגית במקום שבו הם גדלים.
8 צפייה בגלריה
מראה מדהים במפרץ אילת
מראה מדהים במפרץ אילת
מראה מדהים במפרץ אילת
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
8 צפייה בגלריה
אלמוג מוחן
אלמוג מוחן
אלמוג מוחן
(צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
כמו שיש אלפי מיני דגים שונים, כך גם יש אלפי מיני סוגי אלמוגים, וחלקם ניחנו ביכולת להאיר, גם כן כדי לתפוס טרף. וכן, אלמוג הוא ייצור חי, וגם הוא צריך לאכול - אבל במנות קטנות. האלמוגים ניזונים בין היתר מהפלנקטון. הפלנקטון אינו ייצור חי אחד, כל בעל חיים, אצה או חיידק בים אשר נישא בזרם הוא חלק מהפלנקטון.
בכל טיפת מי ים יש אלפי יצורים קטנטנים שאנחנו לא יכולים לראות - והם נחשבים פלנקטון, ואותם האלמוגים אוכלים. האלמוג ניזון ממגוון בעלי חיים זעירים החיים בגוף המים, הוא מושך אותם אליו באמצעות הזוהר הפלורסנטי שממוקם בעיקר סביב הפה והזרועות (כן, לאלמוגים יש פה) ומשתמשים בחשכת הלילה כדי למשוך את הפלנקטון לפיהם. ואם בפלנקטון עסקינן, אז למרות שהם נמשכים לאור בעצמם, חלקם גם כן מחזיקים את היכולת להאיר.

פלנקטון-דינופלגלטים

אם יצא לכם להפליג או לשחות בים בשעת לילה, בוודאי הבחנת בניצנוצים זוהרים במי הים שנוצרו בכל מכת משוט, אדוות גלים או תנועה שמערבלת או מפרה את מי הים. סביר להניח שאלו הם יצורי פלנקטון זעירים בשם דינופלגלטים. אלו אצות חד תאיות בעלות שוטון המקנה להם יכולת תנועה. כאשר הם חשים בתנועה חדה במים, הם מייצרים זהירה במטרה לבלבל ולהתעות טורפים, מקנים למים מראה מנצנץ.
8 צפייה בגלריה
פלנקטון
פלנקטון
פלנקטון
(צילום: shutterstock)

הפנסון האילתי

ממש אצלנו כאן באילת, יש די קטן במים שנקרא הפנסון האילתי, שמאיר את החושך בעזרת - השקיות מתחת לעיניו. בעוד שאנו בני האנוש מנסים להימנע משקיות שכאלו, אולי אם גם שלנו היו מאירות לא היינו ממהרים לישון טוב בלילה. זהו דג קטן ששוכן בעיקר במערות שונית האלמוגים. פלנקטון ודגים קטנים נמשכים לאור שמייצרות השקיות מתחת לעיניו שנוצר מהצטברות של חיידקים מאירים.

הגחליליות

החיה אולי המוכרת ביותר והקלה ביותר לצפייה באורה הן הגחליליות, בעונת הסתיו והחורף הן בשלב הזחל (הטורף, למשל חלזונות) ולאחר מכן יתגלמו וצפויות לצאת לאוויר הליל רק בחודשי הקיץ - אבל אותן ניתן לראות כאן. בחודשי הקיץ, ניתן למצוא אותן בשמורות וגנים לאומיים רבים בצפון הארץ ומרכזה. לעומת כל החיות שמייצרות אור כדי לטרוף, לא להיטרף וכד', הגחליליות, ששמן הוא הלחם המילים 'גחלת' 'לילה', דווקא עושים זאת בשם הרומנטיקה. הם מחזרים ומושכים את בני ובנות הזוג באמצעות האור אותו הם מפיצים.
8 צפייה בגלריה
גחלילית
גחלילית
גחלילית
(צילום: shutterstock)
אין ספק, שיכולת הביולומינציה היא יכולת מדהימה וייחודית, ומשמשת את עולם החי, ממש כמו אותנו לכלים רבים וחשובים. מהארת החשיכה, להרחקת טורפים ועד למשיכת טרף - היכולת המדהימה הזו מזכירה לנו שגם אנחנו באנו מהטבע, ויחד איתו אנחנו מאירים את החושך. רשות הטבע והגנים מבצעת פעולות רבות לשמירת החושך בשטחים הפתוחים בישראל ולמניעת זיהום אור כתוצאה מתוארה מלאכותית. מצב החשיכה, על פי קצבו הטבעי, חשוב לבריאותנו ולבריאות היצורים החיים בכלל.