חרף כל הדו"חות המדעיים, הצעדים הבינלאומיים והשיח סביב משבר האקלים העולמי, כמו גם ההשלכות המקומיות שלו בהווה ובעתיד, מדינת ישראל לא ערוכה לשינויי האקלים ורוב אזרחי ישראל לא מבינים את הקשר בין חיי היום יום שלהם למשבר. אחרי הכל, אצלנו תמיד היה חם בקיץ, ושריפות, סופות והצפות היו מפעם לפעם עוד מימי קדם, והעיקר שיש מזגן.
גם כשאירועי מזג האוויר הופכים להיות תכופים יותר וקיצוניים יותר, בעולם כולו וגם כאן, גם כשתחזיות המומחים צופות לנו עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת ואיתה גלי חום' אבל גם שינויי במשטר הגשמים ובכמות המשקעים, השריפות, סופות החול ועוד, אנחנו ממשיכים בחיינו כרגיל. ובכלל, יש פה מספיק דאגות: יוקר המחייה, איומי הטרור, המלחמות בגבולות והגרעין האיראני, לצד מאבקים פוליטיים בין קבוצות ומגזרים, אז למי יש זמן או ראש לחשוב על משבר האקלים.
אחת הבעיות המרכזיות היא שקשה לנו להרגיש איך משבר האקלים משפיע על חיינו, למרות שיש לו השפעות סביבתיות, כלכליות וחברתיות רבות. אבל השבוע המשרד להגנת הסביבה פרסם נתונים של מחקר חדש, לפיו "בישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת". המחקר הראה כי "בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר (בין השנים 2020-2012), נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים" ו"עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום".
האמת היא שהנתון הזה לא צריך להפתיע אף אחד, משבר האקלים כבר כאן ועכשיו ואיתו גם באים גלי חום ארוכים וקיצוניים יותר, וחום כבד משפיע על הגוף, ובטח ובטח על אוכלוסיות פגיעות ורגישות. גם העובדה שנחווה בעתיד הקרוב והרחוק גלי חום כאלה, ואפילו ממושכים יותר וחזקים יותר, לא צריכה כבר להפתיע אף אחד. אבל הנה, עכשיו יש לגלי החום ולמשבר האקלים "תג מחיר," והוא כבד מאוד! אולם המחיר לא מסתכם רק בתמותה, אלא גם בתחלואה ובאשפוזים, בעלויות במערכת הבריאות ובהשפעה על פריון העבודה במשק. וזה רק במקרה של גלי חום, ולא בימים של "חום רגיל" או לתמותה כתוצאה משריפות, הצפות ועוד.
משבר האקלים הורג: ריאיון עם מומחים באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
למשבר האקלים יש עוד הרבה מחירים, גלויים וסמויים. כך, בזמן שכולנו עוסקים במחיר הדלקים המאמיר בשל המלחמה באוקראינה וסיבות נוספות, גם מחיר החיטה מזנק, וזאת מפני שלצד הפגיעה באספקה מאוקראינה ורוסיה - הודו הודיעה שהיא אוסרת לייצא חיטה, בשל גל חום קיצוני ומתמשך בצפון המדינה (חודש אפריל האחרון היה החם ביותר במדינה מזה 122 שנים), דבר שהוביל לפגיעה משמעותית בכמות ובאיכות החיטה. וכשעניי עירך קודמים הרי שהמחירים בעולם עולים. וזה רק קצה הקרחון, כי שינויי האקלים משנים את תנובת ואיכות הגידולים בכל העולם.
הפרסום של המשרד להגנת הסביבה מעלה גם לא מעט סוגיות חשובות ומטרידות נוספות, כמו העובדה שאוכלוסיות חלשות נפגעות וייפגעו יותר כתוצאה מגלי חום בפרט ושינויי אקלים ככלל. אבל הוא מראה גם את חוסר המוכנות של המדינה ושל מערכת הבריאות בנושא: אין התראה או הוראות כיצד להתמודד עם גלי החום, אין מערך שיסייע לאוכלוסיות החלשות, למשל בקניית מצרכי מזון או תרופות לאנשים מבוגרים כדי שלא יצטרכו לצאת מהבית, או הקמת מרכזים ממוזגים לאלו שידם לא משגת מזגן. אבל זה לא נגמר כאן. כי התרחישים הם הרבה יותר מאיימים. למשל, האם מדינת ישראל ערוכה למקרה שבו לא נוכל לספק חשמל בגל חום שכזה? וכמה נפגעים יהיו אז?
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןמשבר האקלים מעמיד בפני אזרחי ישראל ומדינת ישראל אתגרים רבים ומורכבים, כמעט בכל תחום ותחום בחיינו. מדידה והערכה הם שלב אחד וחשוב ביכולת להבין את המצב ולחזות את העתיד לבוא, וגם להיערך בהתאם. אבל הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה שאמון על נושא האקלים, יקדם גם יישום של תוכנית לאומית להיערכות והסתגלות למשבר האקלים, כדי להציל את מי שאפשר ולהקטין את הנזקים.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
