חיילי המילואים ממשיכים לגלות פריטים עתיקים בעוטף: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו באזור מכתש קדום - כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.
סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת. משקלו של הכלי הוא יותר מ-10 ק"ג.
"במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", שיחזר רס"ן אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש - כלי שחיקה עתיק".
סא"ל עמיצור הוסיף: "בזלת מוכרת לנו מצפון הארץ או מאזורים מרוחקים אחרים. לאור זאת, ברור שהכלי שמצאנו הובא לכאן ממרחק, וכנראה שימש בעבר בביתו של אחד מתושבי האזור לשחיקת תבואה או מוצרים אחרים - פעולה שנעשתה בעזרת מוט כבד, הקרוי עלי".
לדבריו, "התרגשנו לקבל פתאום דרישת שלום מהעבר ולעסוק לרגע בחדשות טובות. הכלי מזכיר לנו שלאורך הדורות, שימש הנגב המערבי כאזור יישוב משמעותי, שבו התיישבו מגוון תרבויות. גם בעבר התרחשו כאן מלחמות, אך בסופו של דבר, תמיד חזרה לפה ההתיישבות והאזור שב לפרוח. אנו בטוחים שכמו בעת העתיקה, כך גם היום נתאושש מהאסון שפקד אותנו ונשוב להתיישב בנגב המערבי, וההתיישבות תשגשג ותפרח".
ברשות העתיקות אמרו כי מכתשים מסוג זה שנמצא כעת, שימשו בדרך כלל לטחינה ולכתישה של מוצרים יבשים כדוגמת דגנים, עדשים וכדומה. כלי הכתישה, שאיפשרו, בין השאר, הכנת קמח, שהיה מצרך פופולרי, היו נפוצים בבתים, בעוד שבאזורי התעשייה השתמשו באבני ריחיים לטחינת כמויות קמח גדולות.
שני קציני המילואים גילו אזרחות למופת, והשיבו את הכלי לאוצרות המדינה ברשות העתיקות, על מנת שיוכל להישמר כראוי. השניים גם קיבלו תעודה על גילוי אזרחות טובה. "אנחנו עושים כאן עבודה חשובה, אבל אני מצפה לימים שאוכל לחזור לעסוק בארכיאולוגיה במשרה מלאה", סיכם סא"ל עמיצור.
שרה טל, ארכיאולוגית נפת נגב מערבי ברשות העתיקות, אספה את הממצא, שיעבור לאוצרות המדינה ברשות העתיקות. "כלי השחיקה השתמר בצורה יוצאת דופן. כלים כאלו שימשו במגוון תקופות החל מהתקופות המקראיות ועד התקופה הממלוכית", היא אמרה.
"המלחמה מפגישה אותנו עם סיטואציות יוצאות דופן גם בחזית הארכיאולוגית", אמר מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו. "אדמת ארץ ישראל - ובפרט העוטף, רוויה בהיסטוריה ובממצאים קדומים, ורשות העתיקות משתפת פעולה עם צה"ל במטרה שיישמרו גם במצב מלחמה. במקרה הזה זכינו שעובד שלנו, ארכיאולוג המשרת במילואים, זיהה את הממצא הקדום וידע כיצד לנהוג, אבל אני מבקש להזכיר כי במקרה של מציאת ממצא קדום חשוב להשאיר אותו במקומו ולקרוא למפקחי רשות העתיקות למקום, על מנת שהחוקרים יצליחו להפיק כמה שיותר מידע מהממצא על האתר שבו הוא התגלה".
