הגשמים ירדו - והרחובות שוב הוצפו. אתמול (יום א') ירדו גשמים חזקים ברחבי הארץ ושוב זה קרה - רחובות בכמה יישובים הוצפו במים ובתים נפגעו. מדובר בתוצאה של תכנון עירוני כושל ומתמשך, כשבניינים נבנו מבלי להתחשב במערכת הטבעית.
הצפות וגשמים ברחבי הארץ
(צילום: נדב אבס, יריב כץ, יאיר שגיא, רפי קוץ, סשה צוב, רשות הטבע והגנים, אורית קינדלר, יוסי דמארי, א)
"בעבר, וכמעט עד היום, התכנון במדינת ישראל לא שם לב כמעט בכלל לנושא הניקוז", מסבירה שרית כספי-אורון, הממונה על שיקום נחלים במשרד להגנת הסביבה. "הדרישות התכנוניות הקיימות היום דורשות השארה של 15% מהמגרש פתוח לחלחול של מים. אבל עכשיו זה לא מספיק ובהרבה מקרים זה לא מתקיים, בעקבות הבנייה המואצת בארץ, בשל גידול האוכלוסייה, ושינוי האקלים שיוצר מערכות גשם יותר עוצמתיות".
במילים אחרות, במקום שטחים פתוחים שמאפשרים למים לחלחל, שמנו בטון ואספלט. רק לאחרונה מינהל התכנון פרסם מסמך מדיניות לניהול נגר עירוני, בהיעדר יד מכוונת בנושא. המסמך אומץ על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באפריל 2021 והעקרונות שלו כבר עכשיו מיושמים. אבל מה עושים עם הבניה הקיימת? "עיריות יכולות עדיין לשפר את מערך הניקוז בעיר. כמו הנמכת כיכרות, להשתמש בפארקים לקליטת מי ניקוז. יש הרבה פתרונות, אבל זה לא יעזור לנו עם מה שנבנה עד היום", אמרה כספי-אורון.
"אנחנו כתבנו מסמך עבור מה שניתן לעשות מחר בבוקר", אומרת רחלי קולסקי, מנהלת אגף מים במינהל התכנון. "המערכת לא נותנת מענה. הבעיה היא בעיה של עכשיו. תראו מה קורה ברחובות. והבעיה תלך ותחריף, גם בגלל שינויי אקלים וגם בגלל תוספת בינוי משמעותית של המדינה, שמונעת את החלחול של המים". בסופו של דבר, מסמך המדיניות אומר שבכל תוכנית יש לקחת אחריות על הנגר שהיא מוסיפה. כלומר, היזמים יידרשו לתת פתרונות. "הבנייה במודיעין משפיעה על המורד של איילון. אבל אם כל תוכנית תיקח אחריות על הנגר שלה זה ישתנה".
נשאלת השאלה למה רק עכשיו התעוררו? "אנחנו הבנו שיש פה ואקום", השיבה קולסקי. "מי שאחראי על הנגר זה הרשות המקומית, רשויות הניקוז במשרד החקלאות. אבל ראינו שאף גורם לא מטפל בזה, אז אנחנו נכנסנו והשתמשנו בכלים תכנוניים כדי לטפל במצב".
התכנון המואץ של שכונות חדשות נעשה מבלי להתחשב בפשטי הצפה של נחלים. "המערכת הטבעית מתמודדת הכי טוב עם כמויות גשם גדולות. ברגע שמערכת התכנון מתכננת על פשט ההצפה של הנחלים ובונה על הנחלים אנחנו רואים החמרה של בעיות הניקוז", אומרת כספי-אורון. "כשמתכננים שכונות חדשות יש להסתכל על הטופוגרפיה ולא לבנות באזורים הנמוכים. כשרואים הצפות בתוך העיר, זו תוצאה של בנייה שלא מסתכלת על הטופוגרפיה. מסמך המדיניות של המנהל יביא לכך שלא נבנה בשטחים האלה יותר".
ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות, אמר: "אנחנו רואים כל חורף את אותם מראות של הצפות כי בבני האדם יש יהירות. הם חושבים שהם חכמים גדולים ויכולים על הטבע. בני האדם מתיישבים ליד נחלים ונהרות, בכל המקומות בעולם לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אבל לנחלים ונהרות, ולא משנה אם זה התמזה או הגעתון, יש להם דינמיקה. הם עולים ויורדים. ולאזורים האלה קוראים פשטי הצפה ולא צריך להילחם בהם. כשהבינוי וההתיישבות קרובים מדי אנחנו רואים אירועי הצפות. צריך להשקיע בשיקום תשתיות מיושנות, וצריך לתכנן ולבנות אחרת".
