עבודות תשתית בים - לא מה שחשבתם: מזג האוויר עדיין נעים ומה יותר כיף מלצאת לטיול על שפת הים, בין קולות השחפים והגלים השוטפים את החוף. המים קצת קרים אמנם, אבל בזמן שאנו מטיילים על החוף, אפשר להכיר בעלי חיים ייחודיים אפילו מבלי לטבול את הרגליים בים. הפעם, נכיר יצור קטן, אבל עם תפקיד גדול שרבים לא שמים לב אליו - הכירו את הצינוריר הבונה.
לאורך חופי הים התיכון בישראל מתגלה תופעה ייחודית, שמוסיפה לנוף החופי והימי יופי יוצא דופן. מדובר במשטחי סלע נרחבים בקו המים שיוצרים בריכות רדודות, שבהן השמיים משתקפים במים ויוצרים מראה מרהיב בזמן הגאות. בזמן השפל, הם נשארים חשופים ומקשטים את קו החוף כמו אצבעות הנשלחות אל הים.
משטחי הסלע הללו, שזכו לשם טבלאות גידוד, הם בית לעולם עשיר של יצורים ימיים ומסייעים להגן על החוף מפני בלייה. התופעה הזו מתקיימת בין השאר בזכות חילזון קטן, הצינוריר הבונה, שמתמחה בבנייה מורכבת ומרשימה שלא הייתה מביישת קבלן של תמ"א 38.
הצינוריר הבונה זכה לשמו בשל צורת ביתו ואסטרטגיית האכילה שלו. על מנת להזין את עצמו מפריש החילזון ריר ולוכד חלקיקי מזון מהמים. בעזרת הריר עצמו הוא גם מעכל את מזונו. אז את הריר הבנו, אבל למה צינור?
ביתו של הצינוריר נראה כמו צינור קטן ולבן אותו הוא בונה מחומר גירני, מרחיב ומאריך ביחד עם גדילתו לאורך חייו. כאשר הצינוריר מת, ביתו הגירני נשאר אחריו ומשמש מרכיב מרכזי באבני הבנייה של טבלאות הגידוד. ביתו של הצינוריר, שנבנה על שפת המשטח הסלעי בחלק הפונה לכיוון מפץ הגלים, נקרא כרכוב. הוא משמש כשומר הסף של יציבות הטבלה ובלעדיו הגלים יפרקו אותה.
אותו כרכוב אשר בונה החילזון לוכד את מי הגאות ומאפשר למים להישמר על טבלאות הגידוד, גם בזמני השפל. המים הנשמרים על הטבלאות מספקים תנאים סביבתיים אשר יוצרים בית גידול ייחודי למגוון יצורים ימיים. הצינוריר, באמצעות מבנה זה, תורם להרחבת שטח המחייה של מינים רבים, שהיו מתקשים לשרוד באזורי הסלע החשופים לולא היו הבריכות הללו.
בשל מיקומן של טבלאות הגידוד בקו הגלים, הן מגנות על קו החוף מהשחיקה הבלתי פוסקת של גלי הים וממלאות תפקיד מרכזי בשמירה על מבנה החוף והמצוק שמעליו באזורים מסוימים. תחשבו על זה - יצור קטן עם תפקיד כל כך חשוב במערכת האקולוגית. בלעדיו, טבלאות הגידוד עלולות להישחק ולהיעלם. מדובר במבנים ביוגניים (נוצרים מפעילות בעלי חיים) מהחשובים בעולם וכל זה תלוי בין השאר בעבודה הבלתי פוסקת של החלזונות הקטנים הללו. הצינוריר הוא כמו מהנדס טבעי של הסביבה החופית שלנו, שמצליח למנוע את התפוררות החוף ולאפשר לחיות נוספות להתקיים בה.
אבל מה קורה כשבעל החיים הזה נעלם? לצערנו, בשנים האחרונות אוכלוסיית הצינוריר בחופי ישראל הצטמצמה משמעותית, ויש לכך השלכות חמורות. ללא הצינוריריים, לא רק טבלאות הגידוד ייעלמו בהדרגה, אלא גם בעלי החיים התלויים בהן ייעלמו יחד איתן – דגים, סרטנים, צדפות ועוד רבים אחרים, שחלקם מהווים חלק חשוב ממארג המזון הימי.
יתרה מכך, מצוקי הכורכר, כמו אלו שנמצאים לאורך חופי הרצליה ונתניה, חשופים כעת לסכנת התמוטטות כי טבלאות הגידוד שמגינות עליהם הולכות ונשחקות. בנוסף להעלמות הצינוריר ושחיקת הטבלאות הטבעית, פעילות דיג שכוללת לעיתים קדיחה בטבלאות להצבת חכות ועמידה ממושכת על בתי הגידול הרגישים הללו מוסיפה לפגיעה בהם.
אז למה הם נעלמו? הסיבות עדיין לא ברורות לחלוטין. אם זאת, יש מקום לתקווה – לאחר שנעלם, הצינוריר נצפה שוב במספר אתרים, מה שמצביע על אפשרות לשיקום האוכלוסייה. מה שברור הוא שיש לפעול בדחיפות כדי להגן על האוכלוסיות הקיימות שנותרו.
איך אפשר לעשות זאת? הכרזה על שמורות טבע ימיות, שיכללו בתוכן את טבלאות הגידוד, יחד עם מחקר ממוקד שמטרתו לשקם את אוכלוסיות הצינוריר, יכולים להיות חלק מהפתרון. ניהול נכון של בתי הגידול הימיים הללו יאפשר לנו לא רק לשמור על החילזון הקטן, אלא גם להבטיח את שרידות הסביבה החופית החשובה של ישראל.
הצינוריר אולי קטן, אבל המשמעות שלו עבורנו ועבור החופים שלנו – היא עצומה. אז בפעם הבאה שאתם יורדים לחוף, בין אם עם פירות העונה ומגבת או סתם להליכה, תחשבו גם על היצורים הקטנים שעובדים מאחורי הקלעים, ושבלעדיהם הים שלנו לא ייראה אותו דבר.
נתקלתם במפגע בסביבה הימית? או שאולי סתם ראיתם חיה מעניינת ובא לכם לשתף אותנו? דווחו לנו באפליקציית SeaWatch
למידע נוסף על הצינוריר הבונה: https://mafish.org.il/protecting/tenants/dendropoma/
למידע נוסף על הים התיכון: https://mafish.org.il/
להורדת אפליקציית SeaWatch - לחצו https://onelink.to/n8jhgj
בר שטרנבך, רכז אפליקציית Sea Watch ב"חצי הכחול - תכנית הים של החברה להגנת הטבע"
