מדי שנה עורכת רשות הטבע והגנים מפקד עופות מים – ספירה של עופות המים השוהים בישראל בתקופת החורף. המפקד נערך במקביל לספירתם במדינות אירופה, לשם הערכת גודל אוכלוסיות העופות וניטור השינויים בגודלן.
בישראל הספירה מתקיימת בכ-350 מקווי מים טבעיים ומלאכותיים ברחבי כל הארץ. מובילים אותה אנשי המקצוע של רשות הטבע והגנים, ובסיוע מאות צפרים, שרובם מבצעים אותה בהתנדבות. בתקופה זו מתקבצים במקווי המים ברווזים, צוללים, טבלנים ועופות מים אחרים, ובכך ניתן לאמוד את גודל האוכלוסייה ביתר קלות.
הניטור מספק מידע חשוב לגבי מתי, איפה ואלו ממשקי שימור נדרשים ברמות אתרים ואזורים, המדינה ונתיב הנדידה, והאם פעולות אלו מספקות נוכח המגמות והאתגרים הרבים איתם מתמודדים עופות המים - ייבוש מקווי מים, זיהום, ציד ועוד.
הספירה בישראל החלה כבר בשנת 1965, ובתקופה דומה מדי שנה: יום שישי בתחילה או אמצע של חודש ינואר.
"הספירה מתבצעת בסופי שבוע, כי זה הזמן שבו יש לאנשים זמן. ברוב העולם זה מתקיים ביום הראשון בשבוע האמצעי של חודש ינואר. אצלינו זה נערך במשך עשרות שנים בשבת, ומ-2007 זה עבר לימי שישי בשל הוראה שעובדי מדינה לא יעבדו בשבת", אמר ל-ynet אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים. לדבריו, "החלטה זאת מקשה עלינו ופוגעת באיכות הספירה כי הכוח שלנו בספירה הוא הצפרים והצפריות שמתנדבים לספור, ויום שבת יותר נוח להם. יום שישי זה יום סידורים עבור רבים, ויש מתנדבים שלא יכולים להגיע".
מניתוח הנתונים לאורך השנים עולה כי ניכרת יציבות במספר עופות המים החורפים בישראל, ובין השנים 2004 – 2022 נמדדו בממוצע כ-180 אלף עופות (טרם התקבלו נתונים רשמיים מהספירה ב-2023). אך מגמת יציבות זו עלולה להיות מטעה, שכן לאורך השנים נרשם שוני במספר הפריטים מכל מין. ישנן אוכלוסיות שמספרן עלה, ולעומת זאת אוכלוסיות שמספרן ירד.
"מקור השוני הוא בעיקר במספרי העופות שנדדו לישראל ותלוי במצב האוכלוסיות הללו בארצות מוצאן, היקף הרבייה השנתית שם וגם בהשפעות מזג אוויר, ולרוב אינו מעיד על המצב המקומי. לכן נדרשת ספירה בכל העולם באותו המועד כדי לקבל תמונה אמינה ולהבין את התהליכים והמגמות", אמר האקולוג.
איך סופרים?
מאות צפריות וצפרים מצטרפים כאמור לאנשי רשות הטבע והגנים. ישנה חלוקה לקבוצות, כאשר כל קבוצה מגיעה לאתר אחר, סופרת עופות באמצעות משקפת ומדווחת על הכמות דרך אפליקציה. המידע נבדק ונשלח לארגון הבינלאומי Wetland International, שמרכז את הנתונים ומפיק את הדוחות העולמיים לגבי הספירות. המטרה העיקרית של הספירה היא הערכה עולמית ואזורית.
"אנחנו מדברים על כ-120 מינים של עופות מים שנספרים מדי שנה, והמטרה העיקרית היא הערכה של גודל אוכלוסיות ברמה הגלובלית. רק בזכות הצפרים, הספירה יותר מדויקת. יש צורך בעין מיומנת כדי לזהות את המינים, ולדעת איך לספור את כמות הפריטים מכל מין. ובישראל קהל לא קטן של צפרים חובבי טבע", אמר אוהד הצופה.
מהי החשיבות האקולוגית של הספירה?
"כשמנהלים אוכלוסיות של חיות בר, אנחנו רוצים לבצע הערכות כדי לדעת באיזו מדיניות כדאי לנקוט על מנת לשמר אותן. אנחנו רוצים לדעת למשל האם ציד משפיע על האוכלוסייה. הניתור נותן לנו את המצב ומכתיב קבלת החלטות. רק כך נוכל לדעת מה המצב שלהן לאורך שנים. זאת הדרך של האדם לדעת את מצב הטבע", אמר אוהד הצופה.
"לכל מין יש תפקיד במאזן האקולוגי, וכל שינוי יכול להשפיע. לדוגמה – אם יש מינים של ברווזים שאוכלים רכיכות בכינרת. אם יגיעו אלינו פחות פריטים מהמין הזה, אז יהיו פחות רכיכות שייאכלו ויהיה שינוי במאזן, שיוכל להשפיע גם על איכות המים", סיכם האקולוג.
