נפתח את מבזק החדשות הטובות עם גילוי ראשון מסוגו, ובמרכזו תיעוד של דיסקה המקיפה כוכב בגלקסיה אחרת. זו הפעם הראשונה שאסטרונומים הבחינו במקרה כזה.
הדיסקה, כפי שהבחינו בה האסטרונומים, הורכבה מאבק ומגז, ונראה כשהוא מסתחרר סביב הכוכב המרוחק. למעשה, אין באירוע הזה דבר חריג. מדובר בשלב ידוע בהתפתחות של כוכב; החומר שנותר מהדיסק מתקבץ יחד עם שאר היסודות של המערכת הפלנטרית, ויוצר בסופו של דבר כוכב לכת.
אבל מה שהופך את הממצא הזה לכל כך מרגש עבור המדע, היא העובדה שמדובר בפעם הראשונה שדיסקה נראית סביב כוכב בגלקסיה אחרת לגמרי, מחוץ לשביל החלב.
הדיסקה נצפתה במרחק של כ-179 אלף שנות אור מאיתנו, בזכות טלסקופ רדיו בשם ALMA שתצפת על אירוע כזה לראשונה מחוץ לשביל החלב. התגלית עשויה, כך אומרים החוקרים, לסייע לנו להשוות בין תהליכי היווצרות של כוכבים בגלקסיות שונות, שכן עד עכשיו חוקרים שיערו שאלו תהליכים אוניברסליים, כעת - יש גם הוכחות.
ועכשיו, לאוצר הפקיסטני. מקום מסתור התגלה במקדש בודהיסטי עתיק בפקיסטן, ובו מטמון נדיר של מטבעות נחושת, בנות כ-2,000 שנה.
מי שחשף את האוצר הם ארכיאולוגים מקומיים, שחיפשו אחר עקבות באותו אזור, שכן המקדש שהיה קיים שם בעבר, נבנה על אדמת אתר עתיק יותר. המטבעות והמקדש מתוארכים לתקופת אימפריית קושאן, ממלכה שהתקיימה במרכז אסיה בין המאה הראשונה למאה השלישית, והיו לה קשרי דיפלומטיה ומסחר עם האימפריה הרומית, סין ועוד.
למעשה מדובר באזור שאכלס את אחת התרבויות העתיקות ביותר בעולם, ולכן גם אם נשים את גילוי המטבעות בצד – כל ממצא ארכיאולוגי במקום הזה נחשב לאוצר מדעי. השלב הבא, להעביר את המטמון הקדום למעבדה, שם המטבעות יעברו ניקיון יסודי והפרדה (מאות שנים של קורוזיה איחו את המטבעות לגוש ששוקל כ-5.5 ק"ג), מה שיאפשר לבדוק את האוצר לעומק.
ולסיום, אצות הענק שעשויות מתא אחד בלבד - אבל הן חכמות עד מאוד, ואיך זה קשור לישראל? צמחים, בעלי חיים וגם פטריות, גדלים בצורה של רבייה א-מינית המאפשרת לתא להתחלק, להתרבות ולייצר תאים חדשים לפעילויות מגוונות. אבל לא כל האורגניזמים משחקים לפי החוקים הללו.
לאצה הירוקה הגדולה, הנקראת בעברית גם שלוחית, חסרים מבנים, מה שהופך אותה לאחת ממערכות התאים הבודדות הגדולות, שמסוגלת לגדול מסנטימטרים בודדים למטרים שלמים בעזרת חשיפה לאור השמש. אבל מה בדבר ניהול כל האופרציה? כשלמעשה הגוף כולו הוא תא אחד - ענק?
מי ששם לנגד עיניו לחקור ולגלות את התשובה הוא המהנדס הביולוגי של המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ד"ר אלדד אפיק. בשונה מאורגניזמים מרובי תאים, שבהם לכל תא יש גרעין וממברנות, כאן יש תא אחד, ועדיין - האצה המסקרנת הזאת מצליחה לארגן את עצמה למבנים דמויי איברים כמו עלים, גבעולים ושורשים. שוב, באמצעות תא אחד.
ואם כל זה לא מספיק מרשים עבור צמח עם... תא אחד, ד"ר אפיק גילה שבניגוד לצמחים אחרים שגדלים בזמן חשיפה לשמש, במקרה של האצה הירוקה - כדי לגדול מהר יותר, היא זקוקה לשנת לילה. כלומר, בחשיפתה לשמש, החוקרים גילו שהיא גדלה יותר כשנתנו לה 12 שעות אור ו-12 שעות חושך, מאשר חשיפה לאור במשך 24 שעות רצופות.
וכדי שתבינו עד כמה זה מדהים, מה שעוד יותר מעניין במחקר הזה הוא שהאצות ניבאו מתי יגיעו שעות הערב, ומתי יעלה הבוקר. הפעילות של הכלורופיל של האצה השתנתה עוד לפני שהתנאים הרלוונטיים "הפציעו". כלומר, יש לאצה מעין שעון ביולוגי פנימי שהיא משתמשת בו כדי לגדול וכדי להתפתח.