דב לייבוביץ, צפר שסייר בפארק נחל באר שבע, הבחין בציפור קטנה ומיוחדת במינה, שלא ראה בעבר. הוא זיהה את הציפור כשפמתן, אחת הציפורים הנדירות והנחשקות ביותר על ידי צפרי ישראל, שנראתה במחוזותינו לאחרונה בשנת 1995.
שפמתן הוא שמה של ציפור שיר חובבת בתי גידול לחים. הוא נקרא כך על שם ה"שפם" השחור והארוך שמגדלים הזכרים משני צידי המקור. עד היום תועדו שפמתנים רק 12 פעמים בישראל, כמעט כולם בשנות השמונים של המאה הקודמת.
התצפית האחרונה בשפמתן בישראל היתה ב-1995 בעמק החולה, והצופה אז היה איל שוחט, שכיום מנהל את מוקד כנפי קק"ל בפארק נחל באר שבע. צפרים רבים הגיעו השבת לראות את הציפור הנדירה, והעלייה לרגל רק צפויה להתגבר בהמשך השבוע.
מידד גורן, מנהל מרכז צפרות רמת הנגב של רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, הגיע למקום על מנת לתעד את הציפור הנדירה. גורן סיפר כי השפמתן הוא מין יחיד במשפחתו, משפחת השפמתניים, אורכו כ-16 ס"מ והוא קרוי על שם דגם הפנים הייחודי של הזכר. בנוסף הוא מתאפיין בזנב ארוך ומהודר.
"כאשר קיבלתי את השיחה מדב לייבוביץ, הייתי בדיוק בתצפית על בז נודד במסגרת פרויקט משמר הבזים, ולא האמנתי. נפרדתי מהבז ומיהרתי לבאר שבע, הצלחתי לצפות בו בהתרגשות רבה, צילמתי ועדכנתי צפרים נוספים. למרות שכבר ראיתי את הציפור היפה הזו באירופה מספר פעמים, לראות אותה אצלנו בנגב זו חוויה מעולם אחר. למשך שעה הצלחתי לשכוח מהאירועים סביבנו. הוא נקודת אור קטנה", אמר גורן.
ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, הוסיף: "לפני תשע שנים, במהלך העבודות שביצעה קק"ל להקמת פארק נחל באר שבע, הצענו להקים את מוקד כנפי קק"ל בחלקו המזרחי של האגם בפארק. מאז אנחנו פועלים גם להקמה ופיתוח של בית גידול מתאים לציפורים במקום. עבודות ההקמה של מוקד הצפרות יושלמו בקרוב, ואנו מקווים להתחיל בהפעלה מסודרת שלו בשנה הקרובה".
"לא ברור מדוע השפמתן נעדר מישראל כל כך הרבה שנים, אך אפשר לשער כי אזורי הקינון של הפרטים אשר נצפו בארץ נפגעו ואוכלוסייתם הצטמצמה, או שבתי הגידול המתאימים בישראל נחרבו, או שאולי פשוט לא מצאנו אותו כי הוא חמקמק מאוד וחיבתו להיות בתוך הקנים מסבכת עוד יותר את המצב. פארק באר שבע הוא אחד מהאתרים הטובים בארץ לראות ציפורים נודדות וחלק נכבד ממנו תוכנן כך שיהווה בית מתאים למגוון גדול של ציפורים", אמר גורן.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי לשפמתן אזור תפוצה רחב, ממערב אירופה ועד מזרח אסיה. הוא חובב חישות קנים בשטחי ביצה, שם הוא ניזון בכנימות וזרעים של קנה סוף. השפמתן יציב באופיו ולא נודד למרחקים ארוכים, אולם בשנים מסוימות ישנן התפרצויות שמובילות להתבססות אוכלוסיה במקומות חדשים.
