חיפושית חדקונית הדקל היא מין פולש מוכר ואגרסיבי בישראל. מדובר בחיפושית שניזונה מעצי דקל, והיא אוכלת את החלק הפנימי של העץ ומותירה רק קליפה ריקה. רשויות מקומיות בישראל ניסו להילחם בה ולהדביר אותה, אך ההצלחה הייתה מועטה. בשנים האחרונות חדקונית הדקל התפשטה גם לאזור בקעת הירדן והערבה, שם היא מאיימת על עצי הדקל. במשרד החקלאות הקימו ועדה שתבחן את דרכי הטיפול במין הפולש.
אם החדקונית תמשיך להתפשט, היא עלולה לגרום לנזקים כלכליים קשים לענף התמרים. לפי הערכת מועצת הצמחים ערך ייצור התמרים בישראל הוא כמיליארד שקלים, כאשר 75% מיועדים לייצוא. בישראל היקף השטח הנטוע עומד על כ-60 אלף דונם. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות עוברות כשבע שנים. רק לאחר 12 שנים עץ תמר מגיע לתנובה מלאה.
"המלחמה פה היא מלחמת קיום", אומר שי שטרן משולחן התמר במועצת הצמחים. "החדקונית לא לוקחת שבויים. היא פשוט מפילה את העץ. היא אוכלת מבפנים את העץ שגידלת ועמלת עליו".
בבקעת הירדן המצב חמור במיוחד. ליאורה חסון (65), חקלאית ממושב נעמה, מגדלת תמר מג'הול כבר 17 שנה. "ישנו מזיק שאין שום דרך לטפל בו", היא אמרה בכאב. "המזיק אוכל את פנים העץ. חיצונית לא רואים דבר. לעיתים רואים נסורת שיוצאת או ריח לא טוב. אנחנו בבעיה קשה. אני מגיעה למטע ויוצא לי לבכות פעם בשבוע שעץ מניב עם 20 אשכולות פשוט נופל".
חסון הוסיפה כי אין מה לעשות כשחדקונית הדקל נכנסת לעץ. "הבעיה היא לגלות את החיפושית, שדוגרת בתוך העץ, שבנוי ממיליון מובילי מים בפנים העץ. ואז את מכניסה פנימה את היד וכל העץ נסורת", היא אמרה. חסון, חקלאית מזה 42 שנה, חוששת לעתיד גידולי התמרים באזור. "השאלה היא עד כמה במשרד החקלאות מוכנים להירתם למצב. בסוף זה יגמור את הענף".
בבקעת הירדן הקירבה לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית היא בעיה נוספת. כ-28 אלף דונם תמרים מגודלים בשטחים. הפלסטינים צפויים לייצר העונה כ-14 אלף טונות תמר מג'הול, אבל שם אין פרוטוקול טיפול יעיל. "ברור לנו שצריך שיתוף פעולה גם עם הפלסטינים", אומרת ציפי פרידקין, מנהלת אגף תוצרת הארץ, בחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. "אי אפשר להתעלם מהמורכבות הזו. ברור שאם עושים מאמצי הדברה בישראל ומעבר לכביש לא עושים כלום - לא עשינו דבר".
חדקונית הדקל
(צילום: אלעד גרשגורן)
מגדלי התמרים פנו למשרד החקלאות בבקשת סיוע, וכעת בחטיבת המחקר בוחנים מה ניתן לעשות כדי להכחיד את החדקונית. "אנחנו מסתכלים קדימה ל- 2040", מסביר ראש מנהל ביטחון מזון במשרד החקלאות, יובל ליפקין, שהקים ועדה בנושא. "ישראל היא היצרנית ה- 17 בעולם, והראשונה בייצור הזן מג'הול. מדובר בענף ייצוא משמעותי שגדל משנה לשנה. בין השנים 2021-2016 ניטעו למעלה מ-270 אלף עצי תמר בישראל, בעיקר בבקעת הירדן ובערבה. החדקונית היא בעיה עולמית, לא רק שלנו".
היקף הייצור העולמי של תמרים נאמד ב-2023 בכ-10 מיליון טונות. חמש יצרניות התמרים הגדולות בעולם הן מצרים, סעודיה, איראן, אלג'יריה ועיראק, המהוות יחד למעלה מ-50% מהענף.
כאמור, אחת הבעיות הקשות ביותר היא לגלות את המזיק, שמתחפר עמוק בעץ. לצורך כך פיתחו חיישנים שהחקלאים יכולים להציב. אבל לא תמיד זה עוזר, שכן החקלאים בבקעה גילו שהחדקונית גם מתמקמת בחלק העליון של העץ. "מגיעים למטע ופתאום עצים נופלים מהקודקוד", מתארת חסון. "ואז עומד לך עץ בלי ראש. אבל עלויות הצבת החיישנים הן כבדות על החקלאי".
דורון טל (72), תושב מושב גיתית בבקעה, מגדל תמרים מאז שנות ה- 80 של המאה ה-20. המשק המשפחתי שלו משתרע על כ-100 דונם. "אני מכיר את החדקונית משנת 2000, אבל בפעם הראשונה שגילינו אותה בשטח היה בדצמבר 2019", הוא סיפר. "זה היה פרט אחד במלכודת. מתברר שאלה היו מלכודות דבש. כי היא התלבשה על העצים הכי יפים. יש לנו מטעים ליד מושב נעמה בעוטף יריחו. היו שני עצים שנפגעו, עץ אחד נפל. את העץ השני הצלחנו להציל בקידוחים. זה היה פחות או יותר בשליטה עד שנת 2022. מאז יולי 2023 נפלו לנו 70 עצים. כל עץ שנופל זה 11 אלף שקל נזק".
טל הוסיף שמדובר יותר מנזק כלכלי. "זה כמו סכין בלב, כמו ילד שנופל לך מול הפנים, ואתה לא יודע מתי תגיע לסוף האירוע", הוא אמר. "אנחנו מרססים ועושים מה שאנחנו יכולים. יש חומרים שדוחים את החדקונית ויש שהורגים אותה ויש לוחמה ביולוגית. אבל להגיד שזה הסוף? אנחנו מפחדים. שרק לא יהיה עוד עץ שנפל". גם טל מעיד שעלויות הסנסורים הן בעיה, ולא לכל החקלאים יש האמצעים לרכוש אותם.
בערבה עמד גדיד מטעי התמרים על למעלה מ- 8,200 טונות. כיום בערבה מגדלים כ-170 מטעי תמרים המשתרעים על פני כ-10,000 דונם, כ-2,500 דונם מהם מטעים צעירים. החקלאי נמרוד כהן (49) ממושב עידן בערבה התיכונה הוא אחד ממגדלי התמרים הגדולים. הוא מגדל תמרים 13 שנה, ומחזיק כ-500 דונם. "החדקונית הופיעה פה לפני כחמש שנים. יש לנו מלכודות של משרד החקלאות, שהם מנטרים ולנו אסור לגעת בהם. בערבה יש פרוטוקול גידול מסודר, אבל בבקעה אין משמעת טיפול מסודרת".
"לא התעלמנו מהנושא", מבהירה פרידקין, "גידול התמרים הוא חיוני בכלכלה של אזור, שבו אין חלופות אחרות. אנחנו זוכרים את משבר הפלפלים בערבה. התמרים היו אז המפלט. הקושי הכלכלי מקשה על המגדלים לטפל לפי ההמלצות. הטיפול צריך להיות משולב", היא אמרה.
"נהיה חייבים לטפל בבעיה", מבהיר שטרן. "המגדלים לבד לא יוכלו להילחם בזה. זו מלחמה לאומית, מדובר במזיק לאומי. והתמר הוא סמל. ומעבר לזה, מדובר באחד הענפים החקלאיים הכי טובים בארץ. המג'הול הישראלי הוא הכי טוב בעולם. ולא נוכל להילחם במזיק הזה בלי תמיכה ממשרד החקלאות. ענף התמר מחזיק את כל הקו המזרחי של מדינת ישראל. ואם המין הפולש יתפשט - ייפגע חבל ארץ שלם. לא יהיו שם תושבים אם אם לא תהיה פרנסה. צריך גם שיתוף פעולה עם הפלסטינים והירדנים. אבל קודם כל להגן על הבית. מדובר במזיק קיומי".
