יו"ר קצא"א, ארז כלפון, הזהיר אתמול (יום ב') מפני פגיעה בחברה, נוכח התנגדות המשרד להגנת הסביבה, ארגונים ירוקים ורשויות בדרום להגדלת היקף שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. מנגד, פנו ראשי מועצות אזוריות בדרום לראש הממשלה בבקשה שלא להגדיל את היקף שינוע הנפט.
"כל פגיעה בכשירות ובפעילות המתקן היא פגיעה אנושה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל", הוא אמר בנאומו בוועידה הבינלאומית ה-21 לאנרגיה ולעסקים, שנערכת בכפר המכביה ברמת גן. "המשך ההגבלות השרירותיות הוא חוסר אחריות שכולנו נשלם עליו ביום פקודה".
אלא שגורמים במשרד האנרגיה טוענים שהגדלת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת אינו הכרחי למשק האנרגיה הישראלי. במקביל, ראשי רשויות בדרום פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו, והביעו את התנגדותם לנושא הגדלת שינוע הנפט. זאת, לאחר שהתקיימה בלשכתו פגישה בבקשת החברה להגדיל באופן ניכר את כמויות הנפט שהיא רשאית לשנע דרך אילת. הבקשה מגיעה לפני שהוגש סקר הסיכונים שהחברה התבקשה להגיש.
הפנייה לראש הממשלה מגיעה מראשי המועצות האזוריות, בראשות יו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג, המכהן כראש מועצת מרחבים. יחד איתו פנו לראש הממשלה גם ראש מועצת רמת נגב ערן דורון, ראש המועצה הערבה התיכונה מאיר צור, ראש מועצת חוף אשקלון איתמר רביבו וראשי מועצות נוספים.
"למיטב ידיעתנו הגדלת הכמויות נועדה לצרכי מסחר בשווקי הנפט בעולם, ולא לצרכי המשק הישראלי", כתבו ראשי המועצות האזוריות.
במכתב ציינו כי המהלכים האחרונים של קצא"א מעידים על כך שהחברה מבקשת בכל מחיר לעקוף את חובתה להגיש סקר סיכונים, שיבחן לעומק על ידי הדרכים המקצועיים. "נזכיר כי הפעלת הצינור של קצא"א לאורך השנים רצופה בהיסטוריה של זיהומים בלתי פוסקים כתוצאה מתקלות ותאונות עבודה, שגורמות לדליפות נפט ולנזק כבד בשטחן של המועצות האזוריות".
אסון עברונה גרם לזיהום נפט קשה בשטחי המועצה האזורית אילות, ורק ביולי השנה נפרץ הצינור שוב וזיהם את אזור מכתש רמון בשטחי רמת נגב, שסבלה גם בעבר מזיהום של החברה.
כלפון טען בוועידה כי "אלמלא בקשת משרד הביטחון מהמשרד להגנת הסביבה להסיר את ההגבלות על נמל אילת, אני לא בטוח שלמטוסי חיל האוויר היה דלק". כלפון קרא למדינה לאמץ את המלצות ועדת ברקן, שבראשה עמד אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה. "הוועדה בחנה לעומק את מדיניות 'אפס תוספת סיכון' וקבעה שיש לבחון את ביטול המדיניות. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להתעלם מחוות הדעת של כלל משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון, המל"ל והאנרגיה, שמבהירים כי נמל קצא"א באילת קריטי לביטחון האנרגטי של ישראל".
יש לציין כי לא ברור לאיזו בדיקת עומק מתכוון כלפון, שכן מדובר היה במסמך קצר יחסית, שקבע כי קיימת תועלת כלכלית ודאית מהרחבת שינוע הנפט לשווי של כ-50 מיליון שקל בשנה. זאת, כאשר הנזק מתרחיש דליפת נפט מוערך במיליארדים רבים. בנוסף, נטען כי ביטול העסקה להגדלת שינוע הנפט עלול לפגוע ביחסים עם איחוד האמירויות, למרות שבפירוש באיחוד הצהירו כי הדבר לא יפגע ביחסים עם ישראל.
מקצא״א נמסר בתגובה: "מדובר בטענה שקרית ותלושה. קצא״א ביצעה סקר סיכונים כנדרש ותומכת בקידום כל סקר מקצועי ומבוסס. מי שמעכבת את סקר הסיכונים, באופן אבסורדי, היא לא אחרת מאשר השרה להגנת סביבה סילמן, כמו קודמתה בתפקיד- זנדברג. הראייה לכך היא שהאחריות על סקר הסיכונים עברה כעת למל״ל בשל סירוב השרה לקדמו. באופן תמוה השרות הן אלו שסירבו לקדם את סקר הסיכונים וקצא״א אף עתרה לבימ״ש על כך".
