הישג כפול לפרופסור מאוניברסיטת תל אביב
הארגון הישראלי לחקר הסרטן הודיע על זכייתו של פרופ' יצחק ויץ מבית הספר שמוניס באוניברסיטת תל אביב בפרס מפעל חיים. בנוסף, האקדמיה האירופית לאימונולוגיה של סרטן, ה-(EATI, European Academy of Tumor Immunology) הודיעה לאחרונה על מינוי של פרופ' ויץ כחבר כבוד באקדמיה.
פרופסור ויץ התייחס לשני ההישגים ואמר: "אני מתרגש מאוד, זה כבוד גדול עבורי לקבל פרס מפעל חיים מארגון חשוב, ובמקביל לקבל מינוי כחבר בקהילה האקדמית האירופית לאימונולוגיה של הסרטן. מחלת הסרטן הינה מורכבת ביותר. צורותיה הרבות מציבות בפנינו, המדענים, אתגר לא פשוט כלל. אני שמח לראות כי הדורות הצעירים ממשיכים להגיע לשורות האקדמיה ולצד זאת מכירים ומשתמשים בידע והניסיון של הדור שלי, ומינוי זה הוא התעודה לכך".
6 צפייה בגלריה
פרופ' יצחק ויץ
(צילום: University of vienna, Corporate Communications Originator: Robert Harson)
הארגון הישראלי לחקר הסרטן מאגד את כלל חוקרי הסרטן בישראל במוסדות האקדמיים, בבתי החולים, במכונים ממשלתיים ובסקטור הפרטי. המטרה העיקרית של הארגון היא קידום שיתופי פעולה בין חוקרי הסרטן ועמיתיהם הקליניים בישראל ובעולם. פרופ' ויץ היה ממייסדי הארגון ונשיאו הראשון. ה-EATI נוסד ב-2011 במטרה להקים ארגון שיקדם את הצורך בבניית מרחב מחקר אירופי בנושא אימונו-סרטני קליני ומחקרי בשילוב עם יישום פרקטי של אבחון וריפוי בתהליכי שגרה בעולם הקליני.
פרופ' ויץ נחשב לאחד מאבות חקר המיקרו-סביבה הסרטנית (Microenvironment) ותרם תרומה משמעותית לפיתוח תחום זה. פרופ' ויץ היה החוקר הראשון שזיהה כי המיקרו-סביבה התאית והמולקולרית מהווה נקודת מפתח ביצירתם של גידולים סרטניים וגרורות. בשל הישגים אלה הוא נבחר לקבל את ההוקרה ומונה לחבר של כבוד ב-EATI.
פרופ' ויץ נולד בוינה שבאוסטריה בשנת 1934. הוא הצטרף לאוניברסיטה כמרצה בשנת 1968 , הועלה לדרגת פרופסור מן המנין ב-1975 ובשנת 1979 נבחר לדקאן הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז וכן ייסד את המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן ועמד בראשו. לאחר מכן מונה לסגן נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר ופיתוח וליושב ראש "רמות", חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה. בתפקידים אלה כיהן כשלוש שנים. בשנת 2003 יצא ויץ לגמלאות, מאז ועד היום הוא עומד בראש קבוצת מחקר פעילה העוסקת ביחסי הגומלין ביו תאי סרטן גרורתיים לבין האיבר שבו הם שוכנים.
הטכניון חנך את "מרכז מהודר לממציאים" – מוקד לעיצוב יצירתי והנדסי
הטכניון חנך את "מרכז מהודר לממציאים" – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב - יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.
6 צפייה בגלריה
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון (משמאל) ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא מסירים את הלוט מעל דגם המרכז
(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד"ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע"ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו "מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר בטקס כי "המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות".
פרופ' פרץ לביא, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר, אמר כי "בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, 'רפי בארץ הפלאות'. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה, אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה - ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם".
6 צפייה בגלריה
ילדיו של רפי מהודר, אייל ויעל, על רקע מרכז מהודר לממציאים
(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
פרופ' עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי "רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד".
אלוף (מיל') עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי "על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ' ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים".
רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה"ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת "נטפים", ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.
בטכניון אמרו כי מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ"ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות. במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.
אוניברסיטת רייכמן תפתח חטיבה במדעי החיים
אוניברסיטת רייכמן הודיעה השבוע כי היא תפתח חטיבה במדעי החיים בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ג, אוקטובר 2022). החטיבה תפעל במסגרת בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, ובראשה יעמוד פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ועד לאחרונה ראש תוכנית הרפואה הבינלאומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
באוניברסיטת רייכמן אמרו כי מטרת החטיבה היא להכשיר את הסטודנטים להכיר את המרחב המדעי החדש כדי לבנות תשתית איתנה לעיצוב דור העתיד בתחומי המדע והבריאות. קורסי החטיבה יקנו ידע בתחומי הליבה במדעי החיים, כמו מיקרוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה, לצד התנסות מעשית בתחומים אלה.
הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן, פרופ' אוריאל רייכמן, אמר: "נושא מדעי החיים הינו בעל חשיבות גדולה במיוחד לאוניברסיטה שהינה בינתחומית במהותה. ידע במדעי החיים וההכשרה הבינתחומית יסייעו לבוגרינו להשתלב במערכות שונות בתעשייה, ויישום הידע בתחום יהווה בסיס להמשך קידום המחקר הבינתחומי באוניברסיטת רייכמן, לפיתוח דיסציפלינות שונות ולהקמת בית ספר לרפואה".
נשיא אוניברסיטת רייכמן, פרופ' רפי מלניק, הוסיף: "הקמת החטיבה במדעי החיים הינה המשך טבעי של רוח האוניברסיטה הפועלת לאינטגרציה בין מדעים שונים בתחום המחקר וההוראה ולפיתוח דיסציפלינות מחקר חדשות. בהזדמנות זו, אני מברך את פרופ' אפק על הצטרפותו לסגל האקדמי של האוניברסיטה, ובטוח שיידע להוביל את התחום בצורה הטובה ביותר".
אור ירוק לאיחוד של מכללה אקדמית לחינוך עם אוניברסיטה
המועצה להשכלה גבוהה החליטה השבוע על מתן "אור ירוק" לאיחוד המרכז האקדמי ויצו עם אוניברסיטת חיפה, זאת כחלק מהרפורמה הכוללת שמובילה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון להעלאת איכות הכשרת המורים בישראל ובמסגרת מתווה להעברת המכללות האקדמיות לחינוך לאחריות תכנון ותקצוב ות"ת.
במל"ג הסבירו כי מעבר המכללות האקדמיות לחינוך לות"ת הוא מהלך אסטרטגי משמעותי, שנועד לאפשר למדינה תכנון ותקצוב רוחבי כולל של מערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות ות"ת-מל"ג תוך ייעול המערכת, יצירת מסה קריטית של סגל וסטודנטים, הגברת החופש האקדמי והמנהלי של המכללות האקדמיות לחינוך והשוואת מעמדן למוסדות להשכלה גבוהה האחרים, והכל למען העלאת איכות ההכשרה להוראה בישראל.
עוד נכתב בהודעת המל"ג כי בעקבות האיחוד תהפוך פעילות המרכז האקדמי ויצו לחלק אורגני של האוניברסיטה, בשלב הראשון כבית הספר לעיצוב של האוניברסיטה ובשלב הבא כפקולטה לעיצוב אומנות לצד שאר הפקולטות באוניברסיטה. במסגרת האיחוד תימשך הפעילות האקדמית המתקיימת בקמפוס שבו שוכנת היום ויצו במושבה הגרמנית, זאת תחת אחריותה והפעלתה של אוניברסיטת חיפה.
השרה שאשא ביטון אמרה: ”איחוד המוסדות הוא צעד חשוב בחיזוק לימודי החינוך וההוראה. האיחוד בעל ערך מוסף לשני המוסדות גם יחד, ויסייע לנו גם בחיזוק מערכת החינוך הישראלית ובהשבחת איכות הכשרת המורים״. יו"ר ות"ת, פרופ' יוסי מקורי, הוסיף: "העברת המכללות האקדמיות לחינוך לתכנון ולתקצוב ות"ת הינה מהלך מבורך שיוביל להעלאת איכות ההכשרה להוראה בישראל. איחוד בין מכללה אקדמית לבין אוניברסיטה מהווה בשורה אקדמית משמעותית. החיבור בין המוסדות יביא לחיזוקם תוך יצירת זהות אקדמית וחזון חינוכי משותף תוך התחשבות בצורכי מערכת החינוך. בתקופה הקרובה תפעל ות"ת מול שני המוסדות כדי לקדם מיזוג אשר ישקף יעילות אקדמית, ארגונית ותקציבית. אני מקווה שמוסדות נוספים ילכו למודל איחוד מסוג זה".
תוכנית לקידום טכנולוגיות אקלים בישראל
הכנס השנתי לפיתוח הון אנושי בהנדסה של אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, התקיים השנה בסימן חינוך מהנדסים להצלת העולם, וההשלכות של האתגרים הגלובליים על מהנדסים וחינוך מהנדסים. בין המשתתפים: מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה עודד רוז, מנכ"ל IBM ישראל דניאל מלכה, מנכ"ל סיסקו ישראל אורן שגיא, מנהל חטיבת השירותים הגלובליים באמדוקס ירון סברדלוב, סמנכ"ל ההון האנושי בתעשייה האווירית ברק שטרוזברג ועוד.
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין: "ההייטק הישראלי פותר בעיות גלובליות, ושנת 2021 הייתה שנת שיא בגיוס כסף מהון סיכון, אבל בבחירה בין השקעה בסטארטאפ בתחום האנרגיה הנקייה לעומת סייבר, אנחנו רואים נטייה ברורה של רוב המשקיעים להשקיע בסייבר; לכן, בקרוב נכריז על תוכנית בהשקעה של מילארדי שקלים לפיתוח אקוסיסטם של טכנולוגיות אקלים, היכן שהכסף הפרטי לא מושקע".
בנוסף, התייחס ליעד של אפס פליטות גזי חממה ב-2050: "מדינת ישראל נמצאת בפיגור לעומת היעד ששמה לעצמה בהקשר של פליטת גזי חממה והאנושות כולה באיחור. אין שום מגמה בשינוי הורדת הפליטה".
אורחים מלוקסמבורג ב-HIT
בכירים במערכות הבריאות של לוקסמבורג קיימו סיור לימודי באקדמיה הישראלית ובחנו את התכנית האקדמית הראשונה בעולם שפותחה בישראל "המחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה" של HIT המכון הטכנולוגי.
המשלחת הבכירה כללה את ד"ר רומיין מרטין - מתאם בכיר מטעם ממשלת לוקסמבורג; ד"ר גרגור בארץ - נשיא מועצת המנהלים של מכון הבריאות הלאומי; אולף נהרבס – מנכ"ל המכון; ד"ר תומס דנצר - קצין אסטרטגיה ראשי במשרד הבריאות; ד"ר קרול ברוקלר – ראש מערך טכנולוגיות בריאות דיגיטליות; מר כריסטיאן אוברלה – נשיא קופת החולים הלאומית בלוקסמבורג; מר דניל שניידר - שותף בקרן Tenzing; וגברת דומיניק הנסן. כמו כן עסקו הבכירים בשיתופי הפעולה המתקדמים שלה עם מערכת הבריאות הישראלית.
את המשלחת קיבלו נשיא המכון, פרופ' אדוארד יעקובוב, ד"ר רפאל ברכאן, מייסד התוכנית והמחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה וסגן נשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות, ד"ר הדס לוי, הממונה על תשתיות המחקר והפיתוח בתחום הרפואה הדיגיטלית במחלקה, וד"ר בועז תדמור מהמחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה ומנהל לשעבר של בית החולים ביילינסון ויו"ר רשות המחקר במרכז הרפואי רבין.
